אינדיקטורים לפיתוח בר קיימא בישראל- דו"ח מסכם שלב א'
פרסום מס' 9 - המרכז למדיניות סביבתית
שנת פרסום: 2000
מוטי קפלן, ישראל (לוליק) קמחי, ד"ר מאיה חושן
מטרתו של מחקר זה להוות מתווה למדיניות תכנון ובסיס לתכנית שימור ופיתוח בר קיימא בהרי יהודה. המחקר עוסק בשני מישורים מרכזיים: הראשון מגדיר את עקרונות המדיניות המומלצת ואת ההנחיות האופרטיביות לביצועה והוא כולל את נושאי התיירות והתעסוקה, מדיניות פיתוח למגזר העירוני ולמגזר הכפרי וחלוקה למרחבי התייחסות תוך הגדרת עקרונות פיתוח ושימור המותאמים אליהם. המישור השני הוא הרקע המדעי והביסוס הכמותי למדיניות הפיתוח והשימור. המחקר דן בהיבטים כגון ניתוח הצרכים, תחזיות האוכלוסייה, ביקושים לדיור במרחב, מערך התשתיות, מערכת הכבישים והשלכותיה החזותיות.
מבוא
מרחב הרי ירושלים ושפלת יהודה נתפס כערש התרבות וההוויה העברית. ראשית ההתיישבות הישראלית בימי התנחלות השבטים בארץ, ימי המלוכה בתקופת בית ראשון והתפתחות היצירה ההלכתית בימי בית שני מתרכזים בעיקרם באזור זה. הזיכרון הלאומי ההיסטורי, ועמו מאורעות חשובים וציוני דרך בתולדות העם, בא לידי ביטוי בהרי יהודה. תמונות הנוף ודמותו הפיזית של האזור משמשות בבואה לדמותה של הארץ ולשורשי התרבות העברית, כפי שתוארו בידי מבקרים ונוסעים, משוררים, סופרים וציירים, אשר שיקפו את הרי ירושלים ביצירותיהם. גם בעת ההתיישבות העברית החדשה יוחד לאזור מקום נכבד. החל מימי התכנון הראשונים, נתפס האזור כליבה היסטורית־תרבותית של הארץ, וככזה – הוא ראוי להתייחסות ולתכנון נפרדים. ערכי הנוף והטבע, המורשת והתרבות נמצאו ראויים להגנה ולטיפוח ברמה גבוהה, כמרחב של תיירות, נופש ותרבות, השואב את ערכיו מדמותו של האזור ומן ההיסטוריה שלו.