התפשטות תוך הסתגרות: הקהילה החרדית בירושלים

הקדמה

הקהילה החרדית בירושלים היא מגזר מוגדר המדגיש את ייחודו על ידי היבדלות חברתית-תרבותית וגאוגרפית. באורחות חייה ובמגעיה עם העיר המודרנית מתאפיינת קהילה זו בשלילה עקרונית של אורח החיים החילוני, המתבטאת לעתים באלימות. מגזרים חשובים בקהילה זו שוללים גם בצורה תקיפה את המדינה ה"ציונית", סמליה ומוסדותיה. בעשרות השנים האחרונות מלווה ההסתגרות בגידול טריטוריאלי הנובע בעיקר מגידול דמוגרפי שהואץ על ידי הצטרפותם של עולים, מריבוי טבעי גבוה ומגיל נישואים נמוך יחסית.

בשנים האחרונות פוקדת פריחה חסרת תקדים את הקהילה החרדית. סממניה הם שיפור ברמת החיים ותחושת ביטחון בהתייחסות לחילוניות בכלל ולרשויות המדינה והחברה ה"ציונית" בפרט. דומה שהתהפכו היוצרות; מקבוצה במצור ובמגננה מפני הסחף בשירותיה, הפכה הקהילה החרדית לגורם המעודד חזרה בתשובה וליישות "מאיימת" על אורח החיים החילוני-מודרני בבירת ישראל. ריבוי העימותים האלימים עם הרשויות ועם האוכלוסייה החילונית יצר אצל רבים, ובמיוחד אצל קובעי החלטות ומעצבי מדיניות במחנה החילוני, תחושת חרדה מפני הבאות. לדעת רבים מסוכן השסע בין חרדים לחילונים מכל מוקדי המתח החברתי ואין לך מקום שבו עלולים להתלקח עימותים ביתר קלות מאשר ירושלים.