התרבות ככלי להתחדשות ערים

בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה התפתחה בהדרגה תופעת פרבור בה עיקר האוכלוסייה האמידה ובני המעמד הבינוני ממרכז העיר עבר אל הפרברים, שנתפסו על ידיהם כאיכותיים יותר מאשר המגורים במרכז העיר, אשר הפך למוקד לרעש, לזיהום אוויר, לצפיפות וגודש, ולפשע. תופעה דומה התרחשה בתחום המסחר, שם הצפיפות הרבה, בעיות הנגישות ומחירי השכירות הגבוהים במרכזי הערים עודדו גם יציאה אל הפרברים. הביטוי העיקרי לכך היה בנייה של מרכזי קניות גדולים בשולי הערים. בנוסף לכך שינויים מבניים בכלכלה הגלובלית תרמו תרומה נוספת לדעיכתן של ערים. בהתחשב במציאות חדשה זו נאלצות ערים רבות להתחרות ביניהן בניסיון להציג את ייחודן התרבותי, האנושי, או הפיזי, ובכך לחזק את יתרונן על פני ערים אחרות. התחרות שנוצרה בין הערים מתבטאת בניסיון למשוך אליהן תעשיות עתירות ידע, והשקעות של המגזר הפרטי, ובניסיון להוות מוקד משיכה תיירותי ותרבותי, גם בזירה הלאומית וגם בזירה הבינלאומית. התחרות הגוברת הביאה ערים רבות לקדם תהליכים של התחדשות עירונית, אשר נועדו להבליט את הייחודיות שלהן ולהבדילן מערים אחרות. מקום נכבד בתהליכים אלו יש לתחום התרבות, שנסקר בהרחבה במסמך זה.