חבות סביבתית במשפט הפרטי הישראלי

המשפט הסביבתי בישראל נסמך על שני אדנים עיקריים: המשפט הפלילי שבאמצעותו אוכפות רשויות המנהל את חוקי הסביבה, והמשפט המנהלי המאפשר לאזרחים לתבוע את רשויות המִנהל בגין פעולות או מחדלים הפוגעים בסביבה. מקומו של המשפט הפרטי — ובפרט דיני הנזיקין — נפקד כמעט כשמדובר בענייני סביבה. תקציר המנהלים סוקר את מרכזיות דיני הנזיקין בעיצוב משטר של חבות סביבתית, ומזהה מספר גורמים עיקריים לכך שהם לא משמשים ככלי אפקטיבי להטלת חבות סביבתית. בנוסף, מוצעים אמצעים שונים שנועדו להתמודד עם מצב זה, למשל באמצעות הגברת ההכרה החקיקתית בנזקים אקולוגיים ובנזקים עתידיים; אימוץ סטנדרט הוכחה שונה בכל הקשור לביסוס הקשר הסיבתי בין גורם הנזק לבין ראשי הנזק האמורים; הגברת נכונות בתי המשפט להכיר בתובענות ייצוגיות בנושאים סביבתיים; בשיפור הכלים העומדים לרשות המערכת המשפטית להערכת כלכלית של נזקים סביבתיים; ולבסוף דרך עידוד הציבור להגיש תובענות כנגד רשויות בגין גרימת נזקים סביבתיים ורשלנות בפיקוח ובאכיפה כנגד מפגעים סביבתיים.

לתקציר הפרק הכלכלי

לתקציר המנהלים (המרכיב המשפטי)