מגלים את מזרח ירושלים

ממצאים עיקריים – מניעי קבלת ההחלטה

מניע ביטחוני

הקמת גדר ההפרדה (החל מ־ 2002) בעקבות פיגועי האינתיפאדה השנייה יצרה שרשרת של תהליכים:

• ההכרח לקבוע גבול פיזי ברור בין מזרח ירושלים לפרוורים ושטחי הגדה הגובלים בה חייב בין השאר את הסדרת הפעילות במרחב שנוצר ממערב לגדר, למשל בתחום התחבורה הציבורית.
• ארגונים כמו עיר עמים והאגודה לזכויות האזרח (באמצעות פניות לבתי המשפט ולבג״ץ) ״הכריחו״ הרשויות להתייחס לבעיות של תושבי מזרח ירושלים כמו הפקעת מעמד התושבות, מחסור בכיתות לימוד, חלוקת דואר, אספקת מים ועוד.
• בניית הגדר וסיום האינתיפאדה השנייה החזירו לעיר אוכלוסייה מזרח ירושלמית, וחייבו כניסה הדרגתית של הרשויות הישראליות לאספקת שירותים בתחום הבריאות, החינוך והתחבורה (פתיחת מרפאות, בתי ספר, הסדרת מפעילים).

מניע כלכלי

• בהובלת אגף תקציבים ופקידי האוצר, ההיגיון מאחורי החלטה 922 של הממשלה על שילוב המגזר הערבי בכלכלה הישראלית, הופעל גם על ערביי מזרח ירושלים, המהווים 38 אחוזים מאוכלוסייתה של בירת ישראל.
• שיפור מצבה הכלכלי של האוכלוסייה הערבית והרחבת המגזר העסקי יוכלו לתרום להכנסות גדולות יותר ממיסים לקופת העירייה והמדינה ולצמצום העוני במזרח ירושלים.

מניע פוליטי-מדיני

• קריסת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים באפריל 2014 חיזקה את התפיסה שהריבונות הישראלית במזרח ירושלים פירושה לקיחת אחריות על מזרח העיר.
• התפיסה, שראשיתה בוועידת קמפ־דייוויד (בקיץ 2000) והמשכה בכהונת אהוד אולמרט ובתהליך אנאפוליס (ב־2008), ולפיה אין טעם להשקיע בשכונות מזרח ירושלים כי ממילא ישראל תיפרד מהן בעתיד, חלפה מן העולם. במקומה התגבשה תפיסה שישראל חייבת לשאת באחריות, לחזק את הנוכחות השלטונית בשכונות הערביות ולהפגין את ריבונותה בשטח.

מבט לעתיד

החלטה 3790 ותוכנית החומש הן תחילתו של ניסיון להעלות את הספינה המזרח־ירושלמית על הנתיב הנכון, שבו תחליף התקווה לאופק כלכלי ולחיים טובים יותר את הייאוש. ההחלטה יצרה מומנטום, מנגנונים לפעולה, צינורות להעברת תקציבים וגרעין של פקידים ״משוגעים לדבר״ ברמה הבכירה והבינונית, היכולים לתרום ליצירת שינוי במזרח ירושלים. המחקר הראה שהדרג הפקידותי הבכיר היה אחד הגורמים המרכזיים שדחפו את התהליך שהוביל להחלטה, לאישורה בממשלה וליישומה.  כדי להמשיך את המומנטום חשוב לחזק ככל האפשר את הדרג הפקידותי הזה ולאפשר לו לפעול בזירה המסובכת והמורכבת של מזרח העיר, בתמיכת הדרג הפוליטי.

חשוב מאוד שהחלטה 3790 ותוכנית החומש יביאו לתוצאות הנראות בשטח, ושההשקעה הגדולה תחלחל לרמת התושב הבודד. ומעל לכול, חשובות הנחישות וההמשכיות בפעולה חרף החסמים, המכשולים והמשברים שעוד יבואו — ובכלל זה המשבר הכלכלי הקשה שהביאה מגפת הקורונה והצרכים העצומים שנוצרו בעקבותיה. על אף הקשיים הרבים, יש להתחיל לתכנן ולהכין כבר עכשיו את ההחלטה על תוכנית החומש הבאה לשנים 2028-2023.