שירותי בריאות מרפאתיים במזרח ירושלים
תקציר
שנת פרסום: 2022
שירותי בריאות מרפאתיים במזרח ירושלים
תמונת מצב והמלצות מדיניות
מזרח ירושלים הוא המקום היחיד בישראל שבו משרד הבריאות מאשר הפעלת שירותי מרפאה של קופות החולים על ידי זכיינים. על פי מודל זה, קופות החולים אינן עובדות באופן ישיר מול המבוטחים במרפאות אלא נעזרות בזכיינים. הזכיינים מספקים ציוד ומרחב פיזי, מעסיקים רופאים, צוות פרא־רפואי וצוות אדמיניסטרטיבי, ובתמורה הם מקבלים מקופת החולים תשלום חודשי קבוע לפי מספר המבוטחים. על פי הערכות, 85% מהמרפאות במזרח ירושלים הן מרפאות שמופעלות על ידי זכיינים, ורק 15% הן מרפאות שמופעלות ישירות על ידי קופות החולים.
מודל הזכיינוּת אוּשר על ידי משרד הבריאות כפתרון זמני לקשיים שעמדו בפני קופות החולים בבואן להפעיל מרפאות במזרח העיר. בין הקשיים המרכזיים נמנו הקושי במציאת קרקע לבנייה ובניינים להשכרה, חסמים תרבותיים וחוסר אמון של התושבים בממסד הישראלי. על אף החסרונות הרבים הטמונים במודל, בשנת 2005 הוא קיבל את אישורו של בג״ץ ״עקב החשש שאין חלופות שירות אחרות באזור״. לאורך השנים הגיעו דיווחים רבים על בעיות באיכות השירות המסופק במרפאות הזכיינים. לאור זאת, החלטת הממשלה 3790 שמה לה למטרה להעביר את שירותי הרפואה במזרח ירושלים להפעלה ישירה על ידי קופות החולים עצמן. בפועל, בחלוף ארבע שנים מהחלטה זו, המעבר טרם התבצע (למעט מרפאות בודדות של קופת חולים לאומית) ורק 10% מהתקציב שהוקצה לכך אכן נוצל.
מחקר זה, אשר נערך בשיתוף משרד ירושלים ומורשת, ביקש לבחון את השפעת מודל הזכיינות על איכות השירותים הניתנים למבוטחי קופות החולים במזרח ירושלים, לעמוד על הבעיות המרכזיות הקיימות במודל, ולבדוק האם יש היתכנות להעביר את כל המרפאות במזרח ירושלים להפעלה ישירה על ידי קופות החולים (בהתאם למטרה שהוצבה בהחלטת הממשלה).
תמונת מצב
מצד אחד, במחקר עלו היבטים רבים של פגיעה באיכות השירות הניתן למבוטחים במזרח העיר, בהיקף השירות ובנגישות אליו. בין היתר, הממצאים מלמדים על מחסור חמור בשירותי רפואת מומחים במרפאות המופעלות על ידי זכיינים; על בעיות הנוגעות לרמת ההכשרה ולרמת המקצועיות של הצוות הרפואי והאדמיניסטרטיבי; על כשלים מהותיים בפיקוח ובבקרה של משרד הבריאות וקופות החולים; ועל הסדרים המתקיימים בשטח בניגוד להנחיות מפורשות של משרד הבריאות.
מצד שני, ממצאי המחקר מראים שמודל הזכיינות נותן מענה לאתגרים מסוימים שעומדים בפני תושבי מזרח ירושלים בבואם לקבל שירות רפואי. למשל — מרפאות הזכיינים פועלות שעות ארוכות מהמקובל, ולפעמים אף 24 שעות ביממה, ובכך הן נותנות מענה להיעדר שירותי רפואי דחופה (חדרי מיון) במזרח העיר. כמו כן, רבות ממרפאות הזכיינים מספקות למבוטחים ״שירותי תיווך״ מיוחדים, כגון שירותי קביעת תורים במזכירות המרפאה (כמענה לחוסר אוריינות דיגיטלית ולחסם התרבות והשפה) ושירותי הסעת נשים למרכזים רפואיים במערב העיר (כמענה למגבלות ניידות ולפערי שפה ותרבות).
באשר להיתכנות המעבר של כלל המרפאות במזרח ירושלים ממודל הזכיינות למודל של הפעלה ישירה — המחקר מראה שזו אכן מטרה אידיאלית, אך היא אינה ריאלית למימוש. למעשה, רוב האתגרים שעמדו בפני קופות החולים בשנת 1995 (לאחר חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי) והובילו לפיתוח מודל הזכיינות במזרח ירושלים — עדיין קיימים. על כן, מעבר מלא להפעלה ישירה אינו ישים בעת הזאת.
המלצות מדיניות
לאור ממצאי המחקר גובשו המלצות שבעזרתן ניתן לשפר את איכות השירות הרפואי הניתן לתושבי מזרח ירושלים, תוך מעבר הדרגתי להפעלה ישירה של המרפאות על ידי קופות החולים. התוצר הצפוי מהטמעתן של ההמלצות הוא בניית מודל משולב של מרפאות המופעלות על ידי זכיינים, יחד עם מעורבות מוגברת של משרד הבריאות בפיקוח ובקרה, ויחד עם שליטה מוגברת של קופת החולים בהחלטות המשפיעות על איכות השירות הרפואי הניתן במרפאות.
המלצות למעבר הדרגתי ממודל הזכיינות למודל הפעלה ישירה
1. הפסקת מתן אישור לפתיחת מרפאות נוספות אשר יופעלו באמצעות זכיינים, כך שכל מרפאה חדשה תופעל במישרין באמצעות קופת החולים עצמה.
2. פיתוח מערך בקרה ופיקוח של משרד הבריאות וקופות החולים אשר יותאם לאספקת שירותי רפואה על ידי זכיינים תוך מעורבות מוגברת של משרד הבריאות.
3. הגברת המעורבות של קופות החולים במרפאות של זכיינים באמצעות מעבר להעסקה ישירה של רופאים ואחיות על ידי קופות החולים עצמן (במקום על ידי זכיינים).
המלצות לתוכנית החומש הבאה במזרח ירושלים: שינוי במודל ההפעלה של המרפאות
1. קביעת יעד מספרי למספר המרפאות החדשות שכל קופה תותר לפתוח בשנה.
2. קביעת יעד מספרי להעברת מרפאות להפעלה ישירה, תוך קביעת קריטריונים מוסכמים. בעדיפות ראשונה, יש לפעול להעביר להפעלה ישירה מרפאות המופעלות על ידי זכיינים ומספקות שירות באיכות נמוכה.
3. שילוב זכיינים חזקים במערכת (זכיינים אשר נותנים מענה איכותי למבוטחים), תוך הגברת המעורבות של הקופות בפעילותם:
- הרופאים, הצוות הפרא־רפואי וצוות האחיות במרפאות הזכיינים יועסקו ישירות על ידי קופת החולים (ולא על ידי הזכיינים).
- ימונה מנהל רפואי ומנהל אדמיניסטרטיבי בכל מרפאות הזכיינים, ואלו יועסקו על ידי קופת החולים.
- הוספת תפקיד של ריכוז מיצוי זכויות, אשר יועסק על ידי קופת החולים.
- השכרת הבניין, רכישת הציוד הרפואי, ניהול המרפאה וגיוס מבוטחים — ימשיכו להיעשות על ידי הזכיין.
המלצות לתוכנית החומש הבאה במזרח ירושלים: צמצום פערים באספקת שירותים
1. קופות החולים יחויבו לספק שירותי מיון במזרח ירושלים, שירות שלא קיים כיום. ובמקביל הזכיינים יחויבו להפעיל את המרפאות בהתאם להסכם עם הקופות ומבלי לפעול שעות נוספות.
2. קופות החולים יחויבו לתת מענה למחסור בשירותי התפתחות הילד, בריאות הנפש ורפואת מומחים, ולצמצם את הפער באספקת שירותים אלו בין מזרח ירושלים למערבה.
פרסום זה יצא לאור בשיתוף משרד ירושלים ומורשת.
לצפייה והורדת הפרסום
יצא לאור במסגרת הפרויקט
בניית מדיניות חברתית-כלכלית לפיתוח מזרח ירושלים
פרויקטים שעשויים לעניין אותך
הסכסוך ותהליך השלום הישראלי - פלסטיני
הערכה מלווה לתכנית החומש לפיתוח מזרח ירושלים - החלטת ממשלה 3790
מיפוי השכונות הערביות במזרח ירושלים