נפח התיירות העולמית עלה משמעותית בעשורים האחרונים. זרם המבקרים האדיר בערים, בכפרים, באתרי טבע, מורשת והיסטוריה מציב אתגרים רבים בפני האזור המארח. אחד האתגרים הוא היכולת להתמודד עם מספר המבקרים באתרים, החורג לעיתים מקיבולת האתר. במיוחד נכונים הדברים בכל הנוגע לניהול שמורות טבע ואתרי תרבות והיסטוריה. מספר מבקרים גדול, החורג מכושר הנשיאה הפיזי, הסביבתי והחברתי של האתר יכול להשפיע לרעה על האתר ולפגוע בקיימות ארוכת הטווח של התיירות לאזור.

מטרת מחקר זה היא להציג כלים קיימים ותכניות להתמודדות עם צפיפות וגודש באתרי תיירות ומורשת ולהציע דרכים לניהול אתרי התיירות בירושלים. העבודה מתבססת על דו״ח מחקר של ארגון התיירות העולמי בנושא, והיא מציעה דרכים שונות לניהול אתרי התיירות, בהן:

• עירוב כל בעלי העניין העוסקים בתנועת התיירות במרחב לפורום מייעץ. אלה כוללים את מפעילי האתר, סיטונאי התיירות, מורי דרך מקומיים וחברות ארגון והסעות לתיירות;
• ניטור תנועת התיירות;
• תיאום מראש והגבלת מספר המבקרים בזמן ובמרחב;
• פרסום והגדלת הנגישות למידע וזמני הביקור הן לפני הגעה לאתר והן באתר עצמו;
• סימון ברור וצבעוני הן באתר והן על גבי מפה של נתיבי הליכה או נסיעה לאתר וסימון מקומות מומלצים למנוחה.