חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 (המוכר יותר בכינוי חוק חינוך חובה), קובע שכל ילד בישראל חייב להיות במסגרת חינוך (גן ילדים או בית ספר) החל מגיל 5 ועד גיל 17 (בראשית שנת הלימודים). החוק אף קובע כי הלימוד במוסדות חינוך חובה יהיה חינם עד לסיום כיתה י"ב. עם זאת בפועל ישנם תשלומי הורים במערכת החינוך.
בימים אלו עומדת להסתיים ההרשמה לגני החובה העירוניים, הנתונים באחריות עיריית ירושלים, שבדומה לכל הרשויות המקומיות בארץ מחוייבת על פי חוק לספק שירות זה. הילדים בגיל חובה יחבשו בשנה הבאה את ספסלי כיתה א'.
בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"א 2010/11) לומדים בגני חובה (גילאים 6-5) במגזר הממלכתי והממלכתי-דתי בירושלים 5,200 ילדים – 29% מהם בגילאי קדם חובה (גילאים 5-4). כאשר מכסת הילדים בגיל חובה אינה מלאה, מאפשרים לילדים בגיל קדם חובה ללמוד בגן חובה. טור זה יתייחס מעתה ואילך רק לילדים בגיל חובה בגני החובה.
בשנת תשע"א למדו בגני חובה 3,700 ילדים בגיל חובה: מחציתם במגזר הממלכתי ומחציתם במגזר הממלכתי-דתי. בחינת מספר הילדים בגיל חובה מצביעה על כך שבמהלך השנים חלה ירידה במספר הילדים במגזר הממלכתי במקביל לעלייה במספר הילדים במגזר הממלכתי-דתי. מספר הילדים במגזר הממלכתי ירד מ-2,160 בשנת תשס"ג (2002/03), ל-1,870 בשנת תשס"ז (2006/07), והוא נותר דומה בשנת תשע"א (2010/11) – 1,850. מספר הילדים במגזר הממלכתי-דתי לעומת זאת עלה בתקופה זו מ-1,530 ל-1,580 ול-1,840.
מבחינה של הפריסה הגיאוגרפית של הגנים והילדים בהם עולה שהשכונות בהן מספר הילדים הגדול ביותר בגיל חובה במגזר הממלכתי הן: פסגת זאב (260), גילה (200), בית הכרם (200), הר חומה (140) וקטמון (120). מספר הילדים הגדול ביותר בגיל חובה במגזר הממלכתי-דתי הן: פסגת זאב (270), הר חומה (250), קריית משה (140), רמות (100) וקטמון הישנה (100).
מקור: שנתון החינוך, המינהלה לחינוך ירושלים, עיריית ירושלים, ויקיפדיה.
תגובה אנונימית באשר לאי התייחסות לאוכלוסייה הערבית בטור נמחקה בטעות.
ראוי לציין שהטורים שאנו מפרסמים מתייחסים לכלל אוכלוסיית ירושלים, על מגזריה השונים. ראה למשל הטורים שהתפרסמו ב-8.3 וב-13.3.
הטור הנוכחי עסק בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי בלבד, ולכן לא היתה התייחסות למגזר הערבי והחרדי.
בברכה
מיכל קורח