בשנת 2010 נעו בכבישי ישראל כ-2.05 מיליון כלי רכב פרטיים. רמת המינוע בישראל עמדה על 267 כלי רכב פרטיים לכל 1,000 תושבים והיא הייתה נמוכה יחסית למדינות המפותחות בעולם. כ-39% מכלי הרכב בישראל יוצרו ביפן, כ-11% בקוריאה הדרומית, וכ-8% בספרד ובצרפת (בכל אחת מהן). מעניין לציין כי רק כ-4% מכלי הרכב בישראל יוצרו בארצות הברית. מבין כלי הרכב הפרטיים שנוספו בשנה האחרונה לכבישי הארץ היה חלקה היחסי של חברת מזדה הגבוה ביותר (16%). את המקום השני תפסה חברת יונדאי (15%), ואת המקום השלישי חברת טויוטה (11%).
רמת המינוע והגיל הממוצע של כלי הרכב הם שני מדדים המעידים על פי רוב על הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה. ככל שהרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה גבוהה יותר כך בדרך כלל רמת המינוע תהיה גבוהה יותר, והגיל הממוצע של כלי הרכב יהיה נמוך יותר.
רמת המינוע בירושלים עמדה בשנת 2009 על כ-169 כלי רכב פרטיים לאלף נפש והיא הייתה מהנמוכות מבין הערים בארץ. לשם השוואה, רמת המינוע בבאר שבע עמדה על כ-198 לאלף נפש, בראשון לציון על 295 ובחיפה על 321. רמת המינוע בתל אביב הייתה מהגבוהות בארץ ועמדה על 469 כלי רכב פרטיים לאלף נפש. כפי שניתן לראות בגרף, רמת המינוע בירושלים נמוכה בהשוואה ליישובים הסמוכים לה, למעט בית שמש והיישובים החרדיים.
נתוני הגיל הממוצע של רכב פרטי מציירים תמונה דומה. הגיל הממוצע של רכב פרטי בישראל בשנת 2009 היה 6.9 שנים. גילו הממוצע של רכב פרטי בירושלים היה הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות ועמד על 8.3. בבאר שבע עמד הגיל הממוצע על 7.2, בראשון לציון על 7.0 ובחיפה על 6.2. הגיל הממוצע של כלי הרכב בתל אביב היה מהנמוכים בארץ ועמד על 4.8.
מקור: הודעה לעיתונות: כלי רכב מנועיים בישראל בשנת 2010, הרשויות המקומיות בישראל 2009, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מעבר לרמת המינוע, חשובה הנגישות לתחבורה פרטית. כמה ממשקי הבית מחזיקים רכב לעומת אלו שלא. כמה מחזיקים יותר מרכב אחד?
יהונתן אתה צודק. נכון לשנת 2009 כחצי ממשקי הבית בירושלים החזיקו לפחות ברכב אחד, וכעשירית ממשקי הבית החזיקו שני כלי רכב או יותר.
מידע מעניין נוסף תוכל למצוא בשנתון: http://jiis.org.il/.upload/yearbook/2010-2011/F/shnaton%20F0311.pdf