אוכלוסיית ירושלים מתאפיינת בגילה הצעיר. בשנת 2009 היה הגיל החציוני (הגיל שמחצית מהאוכלוסייה צעירה ממנו והמחצית האחרת מבוגרת ממנו) של אוכלוסיית ירושלים 24 שנה.

לשם השוואה, אוכלוסיית הערים תל אביב וחיפה מבוגרות באופן משמעותי, והגיל החציוני של אוכלוסייתן הוא 34 ו-38 בהתאמה. הגיל החציוני של אוכלוסיית ישראל היה 29 שנה.

הסיבה לכך שאוכלוסיית ירושלים כה צעירה נעוצה בשיעור גבוה יחסית של ילדים ובשיעור נמוך יחסית של בני הגילאים המבוגרים (65+). כמעט מחצית (42%) מאוכלוסיית ירושלים הם ילדים ונוער בני 18-0, ו-8% בלבד הם בני 65+.

מבחינת הגיל החציוני לפי שכונות עולה שבשכונות היהודיות בהן מרבית האוכלוסייה היא מסורתית, חילונית ודתית, השכונות בהן נרשם הגיל החציוני הנמוך ביותר הן: הר חומה (21), גבעת מרדכי (23) והגבעה הצרפתית (26). הגיל החציוני הגבוה ביותר נרשם בקריית וולפסון (68), בניות, נווה גרנות ונווה שאנן (47) ובטלביה (45).

בשכונות שבהן מרבית האוכלוסייה היא חרדית נרשם הגיל החציוני הנמוך ביותר בקריית קמיניץ שבנווה יעקב (15), ברמת שלמה (16) ובמאה שערים ובתי אונגרין (16), והגיל החציוני הגבוה ביותר נרשם בכנסת ובתי ברויידא (31), בשערי חסד (25), בהר נוף ובבית וגן (20). (אין התייחסות לשכונות ערביות משום שאין נתונים זמינים).

כפי שניתן לראות בגרף, ביישובים הסמוכים לירושלים בהן מתגוררת אוכלוסייה חילונית ודתית הגיל החציוני גבוה מזה שבירושלים, בעוד בישובים החרדיים (וביישובים בהם אחוז האוכלוסייה החרדית גבוה) הגיל החציוני נמוך מזה שבירושלים.

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.