בשנת 1984 החל גל העלייה הגדול הראשון מאתיופיה לישראל שכונה 'מבצע משה'. כעבור עשור נערך מבצע נוסף להעלאת יהודי אתיופיה – "מבצע שלמה".
בסוף שנת 2006 מנתה הקהילה האתיופית בישראל 110,700 נפשות, והם היוו כ-2% מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. 69% מהם עולים ו-31% ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה.
היישובים בהם גרים מספר גדול ביותר של בני הקהילה האתיופית הם: נתניה (10,200), אשדוד (6,200), באר שבע (6,200) רחובות (6,200), וחיפה (5,500). הישובים בהם האוכלוסייה האתיופית מהווה שיעור גבוה יחסית מאוכלוסיית היישוב הם: שדה יעקב (מושב בעמק יזרעאל) – 30%, קריית מלאכי – 17%, באר יעקב – 11% וגדרה – 9%.
האוכלוסייה האתיופית בישראל היא אוכלוסייה צעירה בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית, ומתאפיינת באחוז גבוה של ילדים ובאחוז נמוך של קשישים. בשנת 2006 שיעור הילדים בני 0-14 בקרב האוכלוסייה האתיופית עמד על 36% (לעומת 25% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית), ושיעור הקשישים עמד על 5% בלבד (לעומת 11% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית).
בשנת 2006 מנתה הקהילה האתיופית בירושלים 4,500 תושבים, והיא היוותה 1% מהאוכלוסייה היהודית בעיר. השכונות העיקריות בהן גרה אוכלוסייה אתיופית הן: עיר גנים ג', קטמון ט' ושיכוני תלפיות. יישובים סביב ירושלים בהם מתגוררת אוכלוסייה אתיופית הם: בית שמש (2,500) מבשרת ציון (1,400) ומעלה אדומים (500).
מידי יום ירושלים נערך טקס ממלכתי שבו מציינים יהודי אתיופיה את מותם של 4,000 מבני קהילתם שנספו במדבריות סודן, בדרכם למדינת ישראל. מיקום האנדרטה בירושלים ועריכת טקס האזכרה ביום ירושלים הם אות וסמל לזיקתם החזקה של יהודי אתיופיה לעיר. עד שנת 2007 התקיים טקס הזיכרון באנדרטה זמנית שנבנתה בשנת 1989 לזכר הניספים בקיבוץ רמת רחל (הסמוך לירושלים). בשנת 2007 נחנכה אנדרטה קבועה בהר הרצל ובסמוך לה נערך הטקס. האנדרטה כוללת אלמנטים המאפיינים את אתיופיה ואת המסע לישראל – בהם נוף המדבריות ובקתות העץ.
אוכלוסייה אתיופית בערים נבחרות, 2007 (אלפים)
מקור: האוכלוסייה האתיופית בישראל, נתונים דמוגרפים, 2006, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
