הטור הקודם עסק בדירות למגורים בעלות שטח קטן, הנמצאות בעיקר במרכז העיר – מקום בו הקרקע היא משאב נדיר. מטבע הדברים, אזורים בהם ישנן דירות גדולות, ממוקמים בעיקר בשולי העיר – מקום בו הקרקע הייתה מצויה בשפע כאשר נבנו שכונות הלוויין הגדולות.
בשנת 2009 בשכונות היהודיות, האזורים בהם שטח הדירה הממוצע גדול במיוחד, ועולה על 120 מטר רבוע (מ"ר), הם בשכונות ימין-משה, מלחה, ובשוליים המערביים של שכונת רמות. יש לציין ששטח הדירה הממוצע בירושלים כולה הוא 78 מ"ר.
השכונות בהן ששטח הדירה הממוצע גבוה מ-85 מ"ר, שייכות לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה היא שכונות חדשות בשולי העיר, כגון פסגת זאב, רמת שלמה, הר חומה, הר נוף גבעת משואה, והשוליים המערביים של שכונת רמות. הקבוצה השנייה היא שכונות שאוכלוסייתן מתאפיינת במעמד חברתי-כלכלי בינוני-גבוה, עמן נמנות ממילא, ימין משה, טלביה והמושבה הגרמנית, ארנונה, מלחה, עין-כרם, רמת שרת ורמת דניה.
מבין השכונות הערביות בירושלים, רק בשכונות שועפאט, בית חנינא ובית-צפאפה שטח הדירה הממוצע גדול מ-85 מ"ר. שכונות אלו מתאפיינות באוכלוסייה ממעמד חברתי-כלכלי גבוה יחסית.
על מנת להשלים את התמונה, נבחנה השונוּת בכל אזור, המבטאת את האחידות או המגוון השוררים בגדלי הדירות בו. הבחינה הראתה כי האזורים בהם הדירות אינן מגוונות בגודליהן הם בעיקר בשולי העיר, ובמיוחד בשכונות הר חומה, גבעת משואה, הר נוף, רמת בית הכרם, צפון-מזרחה של שכונת רמות, רמת שלמה ונווה יעקב.
נתונים נוספים קיימים במפה בפורמט Google Earth.
לפתיחת המפה בתוכנה לחצו כאן.
להורדת התוכנה (חינם) לחצו כאן.
