מזה כחצי שנה מנהלים פעילים בני העדה האתיופית מאהל מחאה מול משרד ראש הממשלה בירושלים כנגד הגזענות כלפיהם בחברה הישראלית ולמען שוויון הזדמנויות. המחאה נולדה בעקבות מספר מקרים בהם הופרדו תלמידים ממוצא אתיופי מחבריהם לבית הספר. בני הקהילה טוענים גם לאפליה בבואם לשכור דירות, לאפליה בשוק התעסוקה ולקיפוח תרבותי מצד הממסד הישראלי.
הקהילה האתיופית בישראל התגבשה בעקבות גלי העלייה שהחלו עם מבצע "משה" בשנת 1984, ונמשכו לאורך שנות ה-90' ושנות האלפיים. רגע השיא של עלייה זו במבצע "שלמה" בשנת 1991 במסגרתו הועלו כ-14 אלף מיהודי אתיופיה באמצעות רכבת אווירית שנמשכה סוף שבוע בודד.
האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל נאמדת בכ-120 אלף נפש והיא מהווה 1.6% מאוכלוסיית המדינה. זו אוכלוסייה צעירה יחסית – מעל 70% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 34. כמו כן, 34% מבני הקהילה האתיופית כיום הם ילידי ישראל.
מספרם של בני הקהילה האתיופית המתגוררים בירושלים נמוך יחסית ועומד על כ-5,000 נפש אשר מהווים 0.6% בלבד מאוכלוסיית העיר. גם בשאר הערים הגדולות שיעור בני הקהילה האתיופית נמוך יחסית – בחיפה מתגוררים כ-4,300 (1.6%) ובתל אביב כ- 2,000 בלבד (0.5%). העיר בעלת המספר הגבוה ביותר היא נתניה בה מתגוררים כ-10,000 מבני הקהילה שמהווים 5.3% מהאוכלוסייה בעיר. בני הקהילה האתיופית מהווים שיעור גבוה יחסית מהאוכלוסייה בקריית מלאכי (15.5%), עפולה (8.2%), יבנה (7.3%), קריית גת (6.7%) וחדרה (6%).
ומה לגבי הישובים סביב ירושלים? בבית שמש מתגוררים כ-3,100 מבני הקהילה האתיופית והם מהווים 3.9% מהאוכלוסייה של העיר. במבשרת ציון מתגוררים כ-1,100 (4.7%), ובמעלה אדומים כ- 900 (2.6%). בירושלים מספרם בולט במיוחד בשכונת עיר גנים ג' (אזור רחוב הנורית) בה מתגוררים כ-800 מבני הקהילה (24% מאוכלוסיית האזור). כ-500 מתגוררים במבני השיכונים בשכונת תלפיות מערב באזור רחוב הקצין סילבר (15% מאוכלוסיית האזור), כ-400 מתגוררים בשכונת גונן ט' (15%), וכ- 300 מתגוררים בחלקה המערבי של נווה יעקב.
מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
