נהוג לאמר שחלומה של כל אמא יהודיה הוא שילדיה ירכשו השכלה. אך מסתבר כי בכל הקשור ללימודים גבוהים קיימת שונות במידת הציפיות של ההורים, שנובעת בין היתר ממידת השכלתם. מתברר כי ככל שהשכלתם של ההורים גבוהה יותר כך הצפיות שילדיהם ירכשו השכלה גבוהה עולות. בשנת 2011 כ- 68% מההורים הירושלמים בני 20 ומעלה שהשכלתם עד 12 שנות לימוד (ללא תעודת בגרות) ציינו שהם מצפים מילדיהם להשלים תואר ממוסד על תיכוני או אקדמי. שיעור זה עמד על 75% בקרב הורים בעלי תעודת בגרות ועל 80% בקרב הורים שהשכלתם היא על תיכונית ומעלה. בישראל השיעורים היו גבוהים יותר. כ- 77% מההורים שהשכלתם עד 12 שנות לימוד (ללא תעודת בגרות) ציינו שהם מצפים מילדיהם להשלים תואר ממוסד על תיכוני או אקדמי. השיעור בקרב הורים בעלי תעודת בגרות (84%) ובקרב הורים שהשכלתם היא על תיכונית ומעלה (85%) היה דומה. 
 
ומה באשר להגשמת הציפיות? בחינה של השכלת האמהות והשכלת ילדיהן עשויה להעיד על קיומו של קשר חיובי ביניהם, כמו גם על מוביליות השכלתית. בשנת 2011 כ-64% מכלל הירושלמים בני 20 ומעלה ציינו שהשכלתה של אימם אינה עולה על 12 שנות לימוד. לעומתם, כ-25% ציינו שהשכלת אימם היא על תיכונית ומעלה. מבין הילדים לאם שהשכלתה 12 שנות לימוד ומטה, ציינו 29% כי השכלתם היא על תיכונית ומעלה, שיעורם של בעלי השכלה כזו בקרב הילדים לאם שהשכלתה על תיכונית ומעלה היה גבוה בהרבה, ועמד על 51%. 
 
באשר למוביליות ההשכלתית, ניכר כי בירושלים שיעור הילדים שהשכלתם עולה על זו של הוריהם נופל מזה שבישראל. כך בעוד שבירושלים 58% מהילדים שאימם היא בעלת השכלה של 12 שנות לימוד ציינו כי השכלתם עולה על זו של אמם, הרי שבישראל היה השיעור גבוה יותר, ועמד על 65%. 
 
 
מקור: הסקר החברתי 2011, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה