הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים ניכרת ההשפעה של השכלה על התעסוקה. לפי סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2016, שיעור המועסקים בקרב יהודים בגילאי העבודה העיקריים (64-25) בישראל הוא 82%, בעוד ששיעור התעסוקה בקרב בעלי תואר ראשון יהודים הוא 89%, ועולה ל 91% בקרב בעלי תואר שני ול-92% בקרב בעלי תואר שלישי. בקרב בעלי תעודת בגרות יהודים (שלא למדו לימודי המשך) שיעור התעסוקה הינו 81%. בקרב האוכלוסייה הערבית שיעור התעסוקה נמוך ועומד על 53%, אחוז דומה לבעלי תעודת בגרות (54%), אולם בקרב בעלי תואר ראשון ערבים, אחוז התעסוקה גבוה יותר, ועומד על 77%.
היחס בין שיעור התעסוקה וההשכלה אצל גברים ונשים יהודים עולה בצורה דומה, אולם אצל הערבים ישנם פערים גדולים בין גברים לנשים. בקרב הגברים הערבים, אחוז המועסקים הינו 75%, שיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים בעלי תעודת בגרות הינו 82% ושיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים בעלי תואר ראשון הינו 88%. אצל הנשים הערביות אחוז התעסוקה נמוך ועומד על 32%, בקרב הערביות בעלות תעודת בגרות אחוז המועסקות הוא 30% ואחוז המועסקות הערביות בעלות תואר ראשון הוא 68%. הסיכוי שאישה ערביה בעלת תואר שני תועסק הוא גבוה יותר – 82%.
בירושלים שיעורי התעסוקה אומנם נמוכים יותר אבל המגמות דומות. אצל הערבים שיעור המועסקים בגילאי העבודה הוא 49%, אצל הגברים הערבים 80%, גברים ערבים בעלי תואר ראשון 86% וגברים ערבים בעלי תעודת בגרות 83%. ואצל הנשים הערביות שיעור התעסוקה הוא 20%, אצל בעלות תעודת בגרות 12% ואצל בעלות תואר ראשון 43%.
המועצה להשכלה גבוהה טוענת ששוק ההשכלה הגבוהה הגיע למיצוי מבחינת מספר הסטודנטים. בניסיון לאמוד את המיצוי של האוכלוסיות השונות במוסדות להשכלה גבוהה הוצלבו שלוש שכבות גיל (בני 22-20) עם כמות הסטודנטים בתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות. נמצא שכ-60% מהיהודים הלא חרדים בני 22-20 לומדים במוסדות להשכלה גבוהה ו-23% מהערבים לומדים במוסדות להשכלה גבוהה. נראה שהערבים רחוקים מאוד מהיהודים במימוש לימודים להשכלה גבוהה. אחוז הנשים הערביות במשלחי יד אקדמיים גבוה (35%) יחסית למשלחי יד אחרים ודומה לזה של הנשים היהודיות (33%). כלומר ההשכלה מהווה מפתח לתעסוקה אצל נשים ערביות. מכאן שעידוד השכלה גבוהה לנשים ערביות יכול להניב תשואות גבוהות בשיעורי התעסוקה שלהן.
