החודשים האחרונים של שנת 2017 היו קשים לבריאות העם היושב בציון. החורף, וליתר דיוק היעדר החורף, והיובש ששימש לו בן לוויה, נתן את אותותיו בקרב הורים וילדים שסבלו ביחד. השפעות התכופות, הוירוסים והחיידקים שלא נטשו משמרת, עלו להתקפה, לא הרפו, והתישו את כולנו. לפי כתבה שפרסמה רותם אליזרע ב- ynet, הם גרמו לעלייה של 10% בימי המחלה שפדו העובדים בישראל בהשוואה ל- 2016.
ובכן, לאן הולכים כשחולים? למרפאה. מכוח חוק כל תושב ישראלי זכאי לשירותי בריאות, אותן מספקות קופות החולים. המשמעות של כל מבוטח לקופות הוא כסף, ולא מעט ממנו. הביטוח הלאומי משלם לקופות לפי מפתח חלוקה שקבוע בתקנות, בנוסף לתשלומים על ביטוחים מורחבים, ניתוחים, טיפולים ועוד. כך, כל קופה עושה מאמצים למשוך אליה מבוטחים חדשים ולהגדיל את עלות הביטוחים שכל מבוטח רוכש.
בישראל קיימות ארבע קופות חולים. לפי הדוח התקופתי של ביטוח לאומי, מספר המבוטחים בסוף שנת 2017 עמד על קרוב ל- 8.5 מיליון. מפתח החלוקה מספר לנו שכללית היא הקופה בעלת מספר המבוטחים הגבוה ביותר, עם כ- 5 מיליון (54% מכלל המבוטחים), מכבי עם כ- 2.2 (25%), מאוחדת עם 1.1 (12%), ולאומית עם כ- 714 אלף (8%).
בבחינה של ערים שמספר תושביהן גדול מ- 100 אלף בשנת 2016, עולה שבאר שבע זוכה בכתר העיר עם מספר המבוטחים הגבוה ביותר בכללית, 61%, פתח תקווה (55%) שנייה וחיפה (50%) שלישית. בחולון, בני ברק ותל אביב-יפו מעדיפים את מכבי: 48% מהתושבים בכל אחת מהערים חבר בקופה. במאוחדת השיעורים הגבוהים ביותר של מבוטחים נרשמו בבית שמש (44%) ובירושלים (38%), אולי בשל החיבה של הקהל החרדי לקופה. לאומית מציגה שיעורים נמוכים יותר מיתר הקופות, ובשיאה מגיעה לשיעור של מעט מעל 17%, באשדוד, נתניה ובית שמש.
מעניין לראות שבעוד ששיעור המבוטחים של מכבי בתל אביב הוא כמעט מחצית (48%) מכלל המבוטחים בעיר, בירושלים שיעור המבוטחים בקופה הוא הנמוך ביותר מבין הערים הגדולות, 10% בלבד.
