להשכלה בכלל ולהשכלה גבוהה בפרט יש קשר חיובי לרמת ההכנסה של אדם ואיכות חייו מחד, ולרמת ההתפתחות הכלכלית-חברתית של המדינה כולה מאידך. ההשכלה הגבוהה נחשבת ל"זהב השחור" של העידן הגלובלי. להשכלה גבוהה חשיבות רבה בישראל שבה ההון האנושי הוא המשאב העיקרי.
נתונים חדשים של מפקד האוכלוסין שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדצמבר 2008, מאפשרים בחינה מעמיקה של סוג ההשכלה לפי שכונות.
מנתונים אלה עולה שהתפלגות ההשכלה לפי התעודה הגבוהה ביותר בירושלים דומה לזו שבישראל. 36% מתושבי ירושלים בני 15 ומעלה היו בעלי השכלה תיכונית (58% מהם בעלי תעודת בגרות), זאת בהשוואה ל-40% בישראל (57% מהם בעלי תעודת בגרות). 11% היו בעלי השכלה על-תיכונית לא אקדמית (12% בישראל) ו-22% בעלי תואר ראשון ומעלה (23% בישראל).
יש לציין שבירושלים נרשם אחוז גבוה של גברים שלמדו בישיבה – 27% (7% בישראל). מבין הערים בנות 100,000 תושבים ומעלה רק בבני ברק נרשם שיעור גבוה יותר של גברים שלמדו בישיבה (67%).
ובאשר לבעלי תארים אקדמיים – האחוז הגבוה ביותר (54%-45%) של בעלי תואר ראשון ומעלה נרשם בשכונות רסקו, גבעת מרדכי, המושבה הגרמנית, קטמון הישנה, רחביה, הגבעה הצרפתית, אבו-תור, בקעה וימין משה. האחוז הנמוך ביותר (10%-2%) של בעלי תואר ראשון ומעלה נרשם בשכונות החרדיות גאולה, מאה שערים, סנהדריה, תל ארזה, רוממה, מקור ברוך ורמת שלמה).
אולם יש לציין שהאוכלוסייה החרדית אינה מקשה אחת וישנן שכונות שרב אוכלוסייתן חרדית בהן נרשם אחוז גבוה יחסית של בעלי תואר ראשון ומעלה, דוגמת הר נוף (28%) וגבעת שאול (20%).
בקרב האוכלוסייה החרדית (בעיקר בקרב הגברים) במשך שנים רבות לא היה מקובל לרכוש השכלה גבוהה בכלל והשכלה אקדמית בפרט. זאת משום שההגברים מקדישים את מרבית זמנם ללימודים בישיבה. אולם בשנים האחרונות גדלה המודעות לצורך בשילוב האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה, בין היתר באמצעות הגדלת ההשתתפות והנגישות של אוכלוסייה זו במערכת ההשכלה הגבוהה.
מקורות: מפקד האוכלוסין והדיור 2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ישראל מציגה: הפרדוקס החינוכי, המרכז ללימודים אקדמיים, ד"ר חנה בר ישי.
