על גג בניין בית ספר שגודלו 1,000 מטרים רבועים, מי גשמים יורדים וזורמים מטה לתוך מרזבים בהיקפי המבנה. דרך המרזבים מי הגשמים מגיעים לתוך מאגר מים גדול באמצעות הגרביטציה או בעזרת משאבות משנה. המאגר מחובר לשירותים של בית הספר באמצעות צינור נפרד על מנת למנוע חיבור צולב עם המים העירוניים. מתג לחץ מופעל רק בעת הדחת האסלות וגורם למי הגשמים לזרום ולמלא את האסלה. באמצעות הצינורות, המשאבות והמאגר, המערכת לוכדת מי גשמים ומאפשרת להשתמש במשאב טבעי יקר ערך זה.
זהו המודל של מערכת לאגירת מי גשמים שהחברה של אמיר יחיאלי, "יבול מים", הקימה עד כה ב-150 בתי ספר בישראל. לאחר שנבנו, המערכות משמשות ככלי חינוכי בבתי הספר, כדי ללמד את התלמידים מושגים באגירה ושימור של מים, ושיטות מחקר כמו איסוף נתונים ואריתמטיקה. על אף שנותני חסות רבים, מקומיים ובינלאומיים (כגון הקרן הקיימת לישראל, רוטרי אינטרנשיונל וקרן ירושלים) מעורבים בהקמת מערכות האגירה, המערכות הן בנות קיימא כהשקעה כלכלית וסביבתית בזכות עצמן.
למערכת המתוארת לעיל יש פוטנציאל איסוף של כ-429 מטר מעוקב מדי שנה, או 2,681 אמבטיות מלאות מים, בהתחשב בכמות המשקעים הממוצעת בירושלים. הכמות בפועל של מי גשמים הנעים מהגג לשירותים תלויה בכמות המשקעים הכוללת, בפיזור המשקעים, בכושר האחסון של המערכת ובמספר תאי השירותים המחוברים אליה. אלו הם 429 מטרים מעוקבים של מי גשמים שלא יגררו עלויות אנרגטיות של טיפול ושאיבה, וכן יחסכו את העלות הכספית הישירה של 9.95 ש"ח (כולל מע"מ) למ"ק, אשר מגיעה ל-4,269 ש"ח בשנה, בהתבסס על תעריף מים למבני ציבור.
העלות הממוצעת של מערכת איסוף צנועה של מי גשמים לגג בית ספר בירושלים היא 30,000 ₪, כאשר עלויות התפעול והתחזוקה הינן זניחות. עלות זו יכולה להיות משולמת במספר דרכים, אשר כולן מניחות שימוש בכל 429 המטרים המעוקבים, וכי סכום כסף ישוריין עבור תיקונים. ראשית, ארגון פילנתרופי יכול לשלם את מלוא עלות ההון. שנית, ניתן ליצור שותפות ציבורית-פרטית בין בית ספר, עירייה וחברת התקנה פרטית על מנת לממן ולבנות את הפרויקט. את עלות ההון הראשונית ניתן לפצל בין שלושת השותפים, ואת העלויות שמשלמים שני האחרים יוכל בית הספר להחזיר לאורך זמן באמצעות אחוז מסוים מהעלויות הנמנעות, עליו יתקיים משא ומתן. שלישית, שליש מעלות ההון ניתן לגייס מתוך הקהילה המקומית של בית הספר, ואת שני השלישים הנותרים לממן על ידי הלוואה ל-5 שנים שבית הספר לוקח מבנק מסחרי (במחירי הלוואה בשוק). רביעית, העירייה יכולה לקחת הלוואה ל-5 שנים (במחירי הלוואה בשוק) מהממשלה על מנת לשלם עבור הקמת מערכות איסוף מי גשמים.
הקצב בו מערכות איסוף מי גשמים שגודלן 1,000 מטר מרובע מחזירות 30,000 ₪, עלות ההשקעה במערכת, מתואר בגרף. בירושלים יש כ -896,112 מ"ר של שטחי גג במבני ציבור, אשר מניבים פוטנציאל לחיסכון במים של 384,253 מ"ק בשנה. הגדלת מספר המערכות ללכידת מי גשמים על גגות ירושלים באמצעות כל אחד מארבעת המנגנונים הפיננסיים הללו תוביל את העיר לחסכון מתמשך במים, אנרגיה וכסף.
תרגום: אראלה גנן ואלון קופרארד
