בכל דיון על עתידה הדמוגרפי של העיר ירושלים והשכונות השונות בה, יש לתת את הדעת על דפוסי המגורים של קבוצת האוכלוסייה הצעירה, בגילאי 20-34. בגיל זה אנשים מתחילים את החיים העצמאיים לאחר הצבא, הכוללים לימודים גבוהים, עבודה, נישואין והקמת משפחה. להחלטות האישיות בנוגע למגורים המתקבלות בתקופה זו, יש משקל משמעותי בקביעת דמותה של העיר ושל שכונותיה השונות. בקרב האוכלוסייה החרדית, צעירים המקימים משפחה לרוב לא מסוגלים לרכוש או לשכור דירה בשכונות בהן נולדו, והם מהגרים אל מחוץ לירושלים. מיעוטם מסוגל לרכוש דירה בירושלים, אך רק בשכונות חילוניות פריפריאליות, וכך אנו מקבלים את תופעת ההתחרדות.. בטור זה אסקור את השכונות בהן מהווים הצעירים אחוז גבוה (מעל ל-40%) מקרב תושבי השכונה בגילאי 20+, לאורך השנים 2011-2015.
מלבד האזורים בהם שוכנים המעונות של האוניברסיטה העברית ובהם, באופן לא מפתיע, יש ריכוז צעירים של בין 50% ל-94% מהאוכלוסייה, הנתונים לגבי ריכוזי הצעירים האחרים עשויים ללמד אותנו על העדפות המגורים של צעירים חילוניים ודתיים מחד, ועל כיווני ההתפשטות של צעירים חרדים בעלי משפחות מאידך.
הנתון הבולט ביותר הוא כי השכונות החרדיות מובילות בשיעור הצעירים, עם שיעורים של עד 60% (בבית וגן) מתוך תושבי השכונה הבוגרים. גם בשכונות ערביות רבות נרשם שיעור גבוה של צעירים, עד כדי 51% (בענאתה החדשה). קבוצות אוכלוסייה אלו מתאפיינות בשיעור פריון גבוה (3.23 אצל הערבים, ו-6.9 אצל החרדים) ולכן אוכלוסייתן צעירה יחסית לחברה הישראלית הכללית.
ניתוח מעמיק יותר של הנתונים יכול ללמד אותנו על דפוסי ההתחרדות בשכונות מסוימות בירושלים, וכן על השכונות המועדפות על הצעירים החילוניים והדתיים בירושלים.
בנווה יעקב הנתונים מראים כי בחלק העליון (המערבי) של השכונה ישנו גידול מתמשך במספר הצעירים – מ-3,840 בשנת 2011 ל-4,450 בשנת 2015 – עלייה של כ-15%, ובחלקם מתוך תושבי השכונה (בגילאי 20+) – מ-45.5% בשנת 2011 ל- 51% בשנת 2015. הסיפור מאחורי הנתונים הוא, שבשנים האחרונות החלה מגמה של התחרדות, המתפשטת מכיוון החלק התחתון של השכונה (שהוא חרדי מהקמתו), אל החלק העליון. כאשר בוחנים את חלקן של קבוצות האוכלוסייה המייצגות משפחות צעירות (גילאי 0-9 וגילאי 25-39), האזור המתחרד של נווה יעקב ניצב בראש האזורים הצעירים בירושלים עם שיעור של 62% מכלל תושבי חלקה העליון של השכונה.
כאשר בודקים את ריכוזי הצעירים בגילאי 20-34, עולה כי האזורים המועדפים עליהם הם שכונותיה השונות של נחלאות, ומרכז העיר במשולש התחום על ידי הרחובות יפו-המלך ג'ורג'-אגרון, (בין 41% ל-53% מכלל תושבי האזור). אזורים אלו חוו עליה של 14% במספר המוחלט של הצעירים, בין השנים 2011 ל-2015 מ-3,554 ל-4,050. ברחביה שיעור הצעירים מכלל תושביה הבוגרים של השכונה עומד על 43%. השכונה פופולרית בקרב סטודנטים הלומדים בעיר, אך גם עבור זוגות צעירים חרדים ממוצא אמריקני. שיעור הגידול הגבוה ביותר נרשם בחלקה הצפוני של השכונה הסמוכה לשכונת שערי חסד החרדית ברובה. בקרב אוכלוסיית המשפחות הצעירות, שכונת נחלאות מובילה מבין השכונות הלא חרדיות עם כ-51% מקרב תושבי השכונה. עם זאת, אחוז הילדים בשכונה נמוך ביחס לשכונות אחרות כגון תלפיות, גילה, פסגת זאב, עיר גנים וניות, ונראה שהאחוז הגבוה נובע מריכוז של צעירים בגילאי 25-29 ללא ילדים ולאו דווקא ממשפחות צעירות.
מתוך הנתונים שצוינו, עולה תמונה ברורה של השכונות נחלאות ומרכז העיר כאזור מגורים זמני לצעירים שלא הקימו עדיין משפחה. זאת לעומת ריכוזי הצעירים החרדיים המלמדים על השתקעות קבועה באזורים הנבחרים.
