מבין המפלגות שפרסמו את המצע שלהן לקראת הבחירות לכנסת ה-24, ארבע מפלגות התייחסו לירושלים במסגרת המצע שלהן ושתי מפלגות בחרו שלא להתייחס אליה. המפלגות שירושלים תופסת מקום במצע שלהן הן תקווה חדשה, ישראל ביתנו, מרצ ויש עתיד, והמפלגות שירושלים נעדרת מהמצע שלהן הן כחול לבן והמפלגה הכלכלית החדשה. בהקשר זה חשוב לציין שיש מפלגות שבאופן קבוע אינן מפרסמות מצע, ביניהן הליכוד, ש"ס, יהדות התורה ורע"מ, ואחרות שמבדיקה שערכנו מתכננות, לדבריהן, להתייחס לירושלים במצע שלהן אך טרם פרסמו אותו: ימינה, העבודה, הציונות הדתית והרשימה המשותפת.

מבין המפלגות שהתייחסו לירושלים, תקווה חדשה בחרה להתייחס לירושלים באופן מפורט ואף הקדישה לנושא תכנית ייחודית (תכנית תקווה לירושלים), ישראל ביתנו בחרה לייחד לירושלים פסקה במצע, מרצ הקדישה לכך סעיף בחלק המדיני של המצע וכן התייחסה אליה במסגרת סעיפים רלוונטיים אחרים, ואילו יש עתיד התייחסה לירושלים בעיקר בדרך אגב (במסגרת התייחסות כוללת לערים הגדולות בארץ ובהקשרי דת ומדינה).

ההתייחסות לירושלים כוללת היבטים מדיניים והיבטים אזרחיים.

בהיבטים המדיניים המפלגות שואפות לשנות את מעמדה המדיני של ירושלים או של חלקים ממנה, והמנעד נע בין הצהרה למימוש הריבונות הישראלית על כל חלקיה של העיר ומכוח כך גם התחייבות לפעול לפיתוח ולצמצום הפערים במזרח ירושלים  (תקווה חדשה); הצהרה לפיה לא יתקיים כל מו"מ על ירושלים (ישראל ביתנו); חלוקת הריבונות בעיר ולבסוף- קביעת ירושלים כבירתן של שתי מדינות תוך התייחסות למעמדם האישי של תושבי מזרח ירושלים, מניעת האפשרות לבטל את מעמד התושבות והענקת אזרחות ישראלית לחפצים בכך (מרצ).

בנוסף, ישראל ביתנו ומרצ מצהירות כי הן מתכוונות לפעול למען גישה חופשית של בני כל הדתות לאתרים הקדושים בירושלים ולחופש פולחן, ומרצ מוסיפה כי תפעל לשמר ולמנוע הריסה והזנחה של אתרים בירושלים שהם בעלי משמעות היסטורית, מקומית ולאומית. בהקשר זה, מתייחסת יש עתיד לרחבת הכותל, ומצהירה כי תפעל להסדרה מחודשת של החרבה במסגרת "מתווה הכותל" כך שתעשה חלוקה שוויונית בין נשים לגברים והקמת רחבה שלישית לציבור היהודי על שלל גווניו.

לצד הפער האידיאולוגי המוביל את התפיסות השונות בהיבטים המדיניים, ההתייחסויות וההצהרות בהיבט האזרחי נובעים מתוך שאיפה משותפת של כל המפלגות הרלוונטיות לפעול לחיזוק ירושלים. בהקשר זה, רובד חשוב ביותר לחיזוק העיר הוא פיתוחה הכלכלי:

תקווה חדשה מצהירה כי תפעל להוסיף 70,000 משרות חדשות בעיר (נתונים על התעסוקה ניתן למצוא בשנתון), בדגש על משרות בתחום הממשל, ההיי-טק, התקשורת, הפיננסים, השירותים המקצועיים והתיירות. בנוסף, היא מצהירה כי תפעל לקדם מסלולי הכשרה טכנולוגיים בקרב אוכלוסיות מוחלשות, לצד הקמת שטחי תעסוקה נוספים בתחומי ירושלים.

גם יש עתיד שכאמור, מתייחסת לירושלים בעקיפין, בעיקר בהקשר של המטרופולינים של הערים הגדולות, מצהירה שתפעל להגדלת אחוז המועסקים בהייטק (מה שמהווה מנוע צמיחה חשוב) ולפיתוח מוקדים משמעותיים של היי-טק ושל ייצור. בהקשר זה, המפלגה מציינת כי הכוונה היא לא רק להיי-טק במובנו הקלאסי אלא גם לתעשיית ייצור, חקלאות, מסחר ושירותים, תחבורה, שירותים חברתיים ועוד.

ישראל ביתנו מצהירה כי תפעל לחזק את העיר מבחינות שונות בין היתר בתחום התיירות, וגם תקווה חדשה מתחייבת לפעול לפיתוח ולחיזוק התיירות והתרבות בירושלים ומציינת כי תשקיע במיתוג ובהגדלת התמיכה למוסדות ופעילות תרבות ורוח.

אמצעי נוסף לפיתוח העיר הוא פעולות לחיזוק התשתיות שלה, וליצירת קשרים בינה לבין הערים הסובבות אותה. בהקשר זה, ניתן להצביע על פעולות לפיתוח מטרופולין ירושלים שכן, עיר מרכזית נבנית מהמטרופולין שלה (עסקנו בכך רבות, גם בבלוג זה).

לצורך חיזוק התשתיות, מצהירה תקווה חדשה כי תפעל לחיבור הדרכים לירושלים באמצעות שדרוג מערך התחבורה בין האזורים ועל ידי הקמת רשות מטרופולינית ומסגרת גג שלטונית, שתאפשר ליצור ולהוביל תכניות אזוריות אסטרטגיות לפיתוח ושגשוג של מטרופולין ירושלים. מרצ מצהירה כי תקדם נתיבי תחבורה ציבורית בכניסות לערים הגדולות, ובכללן ירושלים, וכן תקדם את מערכת הסעת ההמונים בעיר.

באשר לסוגית הדיור, תקווה חדשה מצהירה על כוונתה לבנות 40,000 יחידות דיור במטרה להתמודד עם מצוקת הדיור ועם הגידול הדמוגרפי, וזאת באמצעות התחדשות עירונית, מימוש שטחים משלימים, בניית פרויקטים לשכירות ארוכת טווח וטיפול בדירות רפאים ובנכסים נטושים ועוד.

 

שתי מפלגות מתייחסות לנושא העברת יחידות ממשלתיות לעיר כחיזוק מעמדה של ירושלים כעיר בירה וכעיר ממשל. מכון ירושלים עסק באופן נרחב בנושא זה, בין היתר בפרויקט עיר ממשל:

ישראל ביתנו מתחייבת לפעול לקידום מעבר של מוסדות ממשלתיים וציבוריים לעיר, ואילו תקווה חדשה מצהירה כי תפעל להעברת כל משרדי הממשלה לעיר ומתייחסת גם לעידוד העברת שגרירויות נוספות אל ירושלים וחיזוק הכרתה הבינלאומית כעיר הבירה.

 

לסיכום, נראה כי מרבית המפלגות שמפרסמות מצע בוחרות להתייחס לירושלים, בצורה כזו או אחרת, וכי על אף ריבוי הדעות והמחלוקות ביניהן, כולן שואפות לקדם את ירושלים ולחזק אותה.

האם השאיפות וההצהרות הללו יחזיקו מעמד לאורך זמן והכי חשוב- האם הן יתורגמו למעשים? אנחנו במכון מבטיחים להמשיך ולעקוב.