שוק העבודה הישראלי חווה זעזוע משמעותי בעקבות מלחמת חרבות ברזל. מספר דורשי האבטלה עלה בחדות עם פרוץ המלחמה, הגיע לשיאו בנובמבר 2023, ולאחר מכן התאושש באופן מתון. מניתוח שעשינו לנתוני שירות התעסוקה החודשיים עולה כי בעוד שמגמה כללית זו תקפה לכל קבוצות האוכלוסייה שנבדקו, קיימת שונות רבה הן בגודל הפגיעה התעסוקתית והן בקצב ההתאוששות מהזעזוע.
נמצא כי ערביי ירושלים[1] נפגעו באופן מיוחד גם ביחס לערביי ישראל וגם ביחס ליהודים[2] בירושלים.
מספר דורשי האבטלה הערבים בירושלים הגיע לשיאו בנובמבר ועמד על 10,248, שהם 635% ממספר זה ערב המלחמה (1,613). פגיעה זו משמעותית יותר גדולה מאשר הפגיעה בקרב הערבים בכלל ישראל שם גדל מספר דורשי האבטלה ל-288%, ומאשר בקרב היהודים במחוז ירושלים – 197%.
תרשים מס' 1: דורשי אבטלה בישראל ובמחוז ירושלים, לפי קבוצת אוכלוסייה
באחוזים. ספטמבר 2023 =100%
מקור: עיבוד מכון ירושלים לנתוני שירות התעסוקה
בנוסף, הגברים הערבים בירושלים נפגעו במיוחד, הן מבחינת גודל הפגיעה והן מבחינת קצב ההתאוששות.
מספר דורשי האבטלה בקרבם עלה בחדות מ-921 ערב המלחמה ל-7,887 בנובמבר 2023, שהם 856%. לעומת זאת, בקרב הנשים הערביות בירושלים חלה עלייה מתונה יותר מ-692 דורשות אבטלה ערב המלחמה ל-2,361 בנובמבר, שהם 341%.
בנוסף, הגברים הערבים בירושלים חוו גל פיטורין משמעותי יותר מאשר הנשים הערביות והאוכלוסייה היהודית. מספר המפוטרים בקרבם הגיע לשיאו רק בינואר 2024 ועמד על 1,736 מפוטרים שהם 236% ממספר זה ערב המלחמה, לעומת 168% בקרב הנשים הערביות ו-133% בקרב הגברים היהודים במחוז ירושלים. ההתאוששות מגל הפיטורין נמצאה אטית יותר מאשר ההתאוששות מההוצאה לחל"ת, כאשר נכון ליוני 2024 מספר המפוטרים בקרב הגברים הערבים עודנו עמד על 174% מערב המלחמה.
תרשים מס' 2: דורשי אבטלה שפוטרו במחוז ירושלים, לפי מגדר וקבוצת אוכלוסייה
באחוזים. ספטמבר 2023 =100%
מקור: עיבוד מכון ירושלים לנתוני שירות התעסוקה
הפגיעה הייחודית בגברים עשויה לנבוע מהשיעור הגדול של גברים ערבים העובדים בענפים שרגישים יותר לזעזועים בשוק העבודה – 67% עובדים בענפי הבינוי, התחבורה, המסחר ובענף האוכל וההארחה. לעומת הנשים הערביות שנוטות לעבוד בענפים חסינים יותר – 64% מהנשים הערביות בירושלים עובדות בענפי החינוך ובשירותי בריאות.
בכלל ישראל[3], הענפים המזוהים עם הגברים הערבים בירושלים נפגעו יותר מאשר הענפים בהם הנשים נוטות לעבוד. בענפי הגברים מספר דורשי האבטלה הגיע בנובמבר ל-251% ממספר זה ערב המלחמה, ואילו בענפי הנשים רק ל-164%.
לבסוף, ערביי ירושלים נפגעו באופן מיוחד גם בתקופת הקורונה. מספר דורשי האבטלה בתקופת הקורונה עלה בחדות החל ממרץ 2020 וחזר לרמתו ערב התפרצות המגפה (פברואר 2020) רק כשנתיים לאחר מכן. לכל אורך התקופה מספר דורשי האבטלה הערבים בירושלים (כאחוז ממספרם בפברואר 2020) היה גבוה בקירוב פי שניים מאשר מספר זה בקרב הערבים בכלל ישראל ומאשר היהודים במחוז ירושלים. דפוס זה עשוי להצביע על כך שלא מדובר באופי הזעזוע הייחודי של המלחמה, אלא שקבוצה זו רגישה לזעזועים בשוק העבודה באופן כללי.
[1] עקב רמת הפירוט הגיאוגרפי של נתוני שירות התעסוקה בזמן ניתוח הנתונים, בכל מקום בו כתוב ירושלים, אנחנו מתייחסים למחוז ירושלים אשר כולל את היישובים: ירושלים, בית שמש, מבשרת ציון, צור הדסה, אבו גוש, קריית יערים ויישובי מועצה אזורית מטה יהודה.97% מהערבים במחוז ירושלים ו-71% מהיהודים במחוז ירושלים גרים בעיר ירושלים.
[2] בכל מקום בו מוזכרת האוכלוסייה היהודית, הכוונה היא לאוכלוסייה היהודית המורחבת- יהודים ו-"אחרים".
[3] הנתונים לפי ענפי תעסוקה אינם קיימים בפילוח גיאוגרפי ודמוגרפי ולכן נאלצנו להסיק מסקנות אלו מהמגמות הכלל ארציות שעברו על העובדים בענפים שנותחו.
