שלושה תושבי ירושלים – חרדי, ערבי ודתי-חילוני – יצאו מהבית בבוקר. לאן הם נסעו? לא, זו לא תחילתה של בדיחה אלא מחקר שנערך לאחרונה במכון ירושלים למחקרי מדיניות ובחן לאילו יעדים הירושלמים נוהגים לנסוע בימי חול בשעות העומס שבין 6 ל-9 בבוקר.
ניתוח של נתוני סקר תנועות כלי הרכב (לפי נתוני טלפונים סלולריים של משרד התחבורה 2018-2019) מעלה כמה נתונים מעניינים שיכולים להצביע על הרגלי הפעילות של קבוצות האוכלוסייה השונות בעיר ועל אופיים של אזורי התעסוקה.
במבט-על, מסתבר כי רוב מכריע של 84% מהתנועה של תושבי ירושלים (נסקרים שתנועתם החלה בירושלים) נעה בתוך העיר עצמה ו-10% מהתנועה הייתה מירושלים ליישובי המטרופולין. מטבע הדברים, בשעות אלה רוב הנסיעות הן בעיקר לאזורי התעסוקה המרכזיים בירושלים.
אלא שניתוח הנתונים לפי המאפיינים הדמוגרפיים של השכונות משרטט תמונה מעניינת, אשר דומה בקרב שלושת המגזרים המרכזיים בעיר. בקרב השכונות החרדיות בירושלים, התושבים נסעו בשעות הבוקר בעיקר לשכונות חרדיות אחרות (38% מהנסיעות). עוד 18% מהנסיעות היו לשכונות דתיות-חילוניות ו-17% לאזורי תעסוקה.
מאפיין זה קיים גם בקרב תושבי השכונות הערביות והדתיות-חילוניות בעיר. בשעות הבוקר יצאו 32% מתושבי השכונות הערביות לשכונות ערביות אחרות בעיר, 18% יצאו לאזורי תעסוקה ואזורים אחרים, 17% לשכונות דתיות וחילוניות, ועוד 14% לשכונות חרדיות. מבין האזורים הבולטים שאליהם נסעו תושבי השכונות הערביות היו רובעי העיר העתיקה ואזור התעשייה תלפיות, מע"ר מזרח (שכונת באב אזהרא), מוסררה ונחלת שבעה, קריית הלאום ואזור התעשייה גבעת שאול.
בקרב השכונות הדתיות-חילוניות עולה כי כ-36% מהיוצאים נסעו בשעות הבוקר לשכונות דתיות-חילוניות אחרות. עוד 24% מהנסיעות היו לאזורי תעסוקה ואזורים אחרים בעיר, ו-19% מהנסיעות היו לשכונות חרדיות. מבין השכונות הבולטות היו קריית הלאום (7%), מוסררה ונחלת שבעה ואזור התעשייה תלפיות (5%) וכן אזור התעשייה גבעת שאול ונחלאות (4%).
המסקנה שעולה מהנתונים היא שהקהילות השונות נעות בעיקר בתוך המרחבים והשכונות "שלהן" או בשכונות דומות להן, אבל גם מייצרות מרחבים משותפים של מפגש בריכוזי תעסוקה ושכונות של קהילות אחרות. לדוגמא, בשעות הבוקר הקהילה הערבית אכן נעה אל שכונות ערביות ובתוכן בהיקף של 32% מתוך כלל התנועות שלה, אבל במקביל 50% מהתנועות הן תנועות לאזורים של קהילות אחרות, כגון שכונות חרדיות, שכונות דתיות-חילוניות ואזורי תעסוקה נוספים, מה שיכול לייצר מפגשים בין מגזרים שונים בעיר ולעודד שיח חיובי של חיים משותפים.
מקור: עיבוד מכון ירושלים למחקרי מדיניות לסקר תנועות נוסעים לפי נתוני טלפונים סלולריים של משרד התחבורה
האם אפשר מנתוני הקלט לאפיין ולהגדיר את המרחבים המשותפים הללו?