בשנת הלימודים הנוכחית, 2020/21, לומדים במערכת החינוך בישראל 2.4 מיליון ילדים, כך עולה מנתוני מערכת "מבט רחב" של משרד החינוך (נציין שנתוני השנה הנוכחית אינם מלאים והם מתעדכנים תוך כדי השנה). אם כוללים רק את ילדי בית הספר (ללא הגנים), מגיעים לכ-1.87 מיליון ילדים.
בשנת 2010 עמד מספר הילדים בבתי הספר בישראל על 1.51 מיליון, כלומר שהמספר גדל מאז ב-24%, או 2% בממוצע לשנה.
מערכת החינוך מחולקת למספר מגזרים, ולא כל מגזר גדל בקצב זהה. מאז שנת 2010 המגזר החינוכי שגדל בקצב המהיר ביותר הוא החינוך החרדי, שהוא כיום המגזר השני בגודלו (אחרי החינוך הממלכתי), ומונה כיום בישראל 359.2 אלף תלמידים. החינוך החרדי גדל מאז 2010 בקצב ממוצע של 3.6% בשנה.
מעניין שבעשור הקודם (2000-2010), החינוך החרדי לא היה בעל הצמיחה הגבוהה ביותר, אלא החינוך הבדואי, שצמח אז בקצב ממוצע של 5.7% בשנה, לעומת 4.7% במגזר החרדי.
בעשור הנוכחי, מאז שנת 2010, החינוך הממלכתי-דתי, החינוך במגזר הבדואי, והחינוך הממלכתי במגזר היהודי, גדלו בקצב דומה, של 2.3%, 2.1%, ו-1.9% בשנה בהתאמה. החינוך הממלכתי במגזר היהודי הוא הקבוצה הגדולה ביותר, ומונה 809.6 אלף תלמידים. מעניין לראות שבניגוד לחינוך הממלכתי-דתי, ולחינוך הממלכתי במגזר היהודי, אחוז הגידול במגזר החרדי, הגם שהוא גבוה, נמצא במגמת ירידה.
אחוז גידול נמוך נרשם בחינוך במגזר הערבי ובמגזר הדרוזי. בשניהם היתה ירידה חדה בשיעור הגידול מהעשור הקודם, ובמגזר הדרוזי אף נרשמה ירידה במספר התלמידים. הירידה במגזר הערבי נובעת מהירידה במספר הילדים במגזר זה.
יוצא אפוא שבין שני העשורים, הקודם והנוכחי, שני המגזרים היחידים בישראל שבהם שיעור הגידול היה בעלייה, היו הממלכתי במגזר היהודי, והממלכתי-דתי.
בירושלים, התמונה אחרת. שיעור הגידול השנתי הממוצע בשנים 2010-2020 היה 3.9% בחינוך הערבי – נראה שירושלים טרם הגיעה לאחוז הגידול הנמוך של מגזר זה בישראל; במגזר החרדי היה שיעור הגידול השנתי הממוצע 2.4%, גם כן משמעותית פחות מאשר בישראל; בחינוך הממלכתי-דתי בירושלים היה הגידול השנתי 2.2%, בדומה לישראל, ובחינוך הממלכתי במגזר היהודי, לא היתה עלייה, בשונה מהמצב בישראל.