אחוז הנשים באוכלוסייה הוא, כידוע, כ-50%. למרבה הצער, ייצוגן של הנשים במוקדי כוח, הוא בדרך כלל באחוזים נמוכים יותר.
השבוע (ב-22.12.2020) נערכו בחלק מהמינהלים הקהילתיים בירושלים, הבחירות להנהלת המינהל. המינהלים הם מנגנון שכונתי ייחודי לירושלים, המהווה דרג מתווך בין העירייה לבין התושבים, דרג הכרחי בעיר כה גדולה ומגוונת כמו זו.
ניתן היה לחשוב שדווקא בקרב נבחרי הציבור בהנהלות המינהלים הקהילתיים, מקום הקשור להתנדבות לטובת הציבור, נמצא ייצוג רחב של נשים, שכן לא מדובר במשרה בשכר, או במוקד משמעותי של כוח פוליטי. לרוע המזל הדברים אינם כך.
על 54 מקומות בהנהלות המינהלים (ששת המינהלים שבהם נערכו בחירות, מלאות או חלקיות) התחרו 143 מועמדים ומועמדות, לצערנו מתוכם רק 41 היו נשים (29%). המינהל בו אחוז הנשים מקרב המתמודדים היה הגבוה ביותר היה בקעה, שם מתוך 28 המתמודדים, 12 היו נשים (43%). המינהל בו אחוז המתמודדות היה הנמוך ביותר הוא פסגת זאב (15%).
מבין 54 הנבחרים במינהלים הללו (כולל באזורים בהם לא נערכו בחירות, הנמצאים במינהלים בהם נערכו בחירות חלקיות), רק 13 הן נשים (24%), כלומר שתת הייצוג מחריף כאשר מגיעים לנבחרים. עם זאת, בחלק מהמינהלים המצב היה הפוך, ובחירת הציבור מיתנה את תת הייצוג. כך קרה בבית צפאפה ובגוננים. גוננים הוא המינהל היחיד מבין אלו שבהם התקיימו בחירות, שבו יהיה רוב נשי בהנהלה, בה יכהנו כנציגי הציבור 5 נשים ו-4 גברים. בגינות העיר, בחומת שמואל, ובפסגת זאב, נבחרה רק אישה אחת להנהלה. בגינות העיר היה הדבר צורם במיוחד, שכן אחוז הנשים מבין המועמדים היה גבוה יחסית (30%).
כל הנתונים מתבססים על אתר הבחירות למינהלים של עיריית ירושלים, וכוללים גם את האזורים בהם לא נערכו בחירות מפני שמועמד הסיר את מועמדותו, או שנכרת הסכם כלשהו שייתר את ההצבעה.
