הישארו מעודכנים
סגור

פיתוח תסריטים

בנוסף להבנה וניתוח של תסריט במגמת "עסקים כרגיל", תחזית קיימות לישראל 2030 עסקה בבניית תסריטים חלופיים לעתיד. תהליך בניית התסריטים מאפשר הסתכלות "מחוץ לקופסה" והעלאת תובנות על גישות שונות לקביעת מדיניות. צוות של מומחי סביבה מהמובילים בתחומם גיבש תסריט במגמת "עסקים כרגיל" (BAU) ושישה תסריטים חלופיים, וסיפק מגוון עשיר של עתידים אפשריים, שצפו בין השאר מחאה חברתית עוד כחודש לפני שזו קרתה באמת (2011). למעשה, מטרת בניית התסריטים הייתה להדגים את המגוון הרחב של עתידים אפשריים בבואנו לתכנן אסטרטגיות להתערבות.

פיתוח התסריטים הובל על ידי פרופ' שלמה חסון.

תמצית התסריטים

לתחזית קיימות לישראל 2030 המסמך המסכם את הפרויקט

ראו גם:


צוות פיתוח תסריטים

חוקר ראשי: פרופ' שלמה חסון, האוניברסיטה העברית בירושלים

משתתפי הסדנאות: ד"ר ליה אטינגר, ולרי ברכיה, ד"ר יעקב גארב,  אורי גונן, ד"ר ורד בלאס, פרופ'  שלמה חסון, גלית חזן, ד"ר משה ינאי, גלית כהן, פרופ' אוריאל ספריאל, פרופ' ערן פייטלסון, עמית יגור-קרול, רותם שמאי.

תסריט "עסקים כרגיל"

המשך מגמות קיימות: דומיננטיות של השוק

התהליכים המסתמנים בתסריט עסקים כרגיל (BAU) מראים כי לגידול האוכלוסייה, לעלייה ברמת החיים ולהשתנות דפוסי הצריכה תהיה השפעה מרכזית על הסביבה בישראל גם בשנים הבאות. הדבר יבוא לידי ביטוי בהמשך ההתרחבות של השטח הבנוי, בצמצום של שטחים פתוחים במרכז הארץ, בהקטנת השימוש בתחבורה ציבורית ובהגדלת התלות ברכב הפרטי, בגידול בזיהום בערים הגדולות, ובגידול בצריכת מים וקרקע ובהיווצרות סיכונים סביבתיים. תהליכים סביבתיים עולמיים, כגון בצורת במדינות אפריקה, ישפיעו על ישראל בדמות זרמי הגירה של פליטים אשר יחצו את הגבול באזור דרום הארץ.

ההתמודדות של הממשלה עם האתגרים הסביבתיים

התמודדות הממשלה תהיה חלקית ומקוטעת, ולרוב במתכונת של תגובה מיידית לבעיות שהתעוררו. הסיבות לכך יהיו מגוונות: הסכסוך הישראלי-ערבי ימשיך למלא תפקיד מרכזי בקביעת סדר העדיפויות של הממשלה. הממשלה תמשיך לאמץ את האידיאולוגיה הניאו-ליברלית המקנה עדיפות לשוק ולצמיחה הכלכלית. המערכת הבירוקרטית-תכנונית לא תפתח ראייה תכנונית אינטגרטיבית. המערכת העסקית תתפצל בין עסקים המדברים על אחריות סביבתית וחברתית אך בפועל עושים מעט מדי לקידומה, לבין עסקים המשדרגים את פעילותם הכלכלית על ידי אימוץ סדר יום סביבתי וחברתי. במאזן הכוחות הכולל ידם של הראשונים יחד עם הפוליטיקאים המקנים עדיפות לביטחון ולשוק על פני הסביבה תהיה על העליונה.

תגובת הציבור 

הציבור הרחב יגיב במאבקים מקומיים ללא כל יכולת לגבש חזית רחבה בתחום הסביבה והחברה. התוצאה תהיה שיפורים מועטים במצב הקיים ללא כל פריצת דרך בתחום הסביבתי. האדם הממוצע ימשיך להיות נרגן, אך היכולת לתרגם את חוסר שביעות הרצון לפעילות אפקטיבית המשנה באופן מהותי את פני הדברים תמשיך להיות נמוכה. הבעיות המרכזיות של ישראל בתחום הסביבה יהיו היעדר מדיניות ארוכת טווח, היעדר משאבים כלכליים לשינוי מהותי בתחום הסביבה, העדר חדשנות עסקית בהיקף היכול להתמודד עם האיומים הסביבתיים, והיעדר מוטיבציה חברתית לשינוי מהותי בתחום.

 

 

התוצאה המרחבית

היווצרות עיר-מדינה שמוקדה במרכז הארץ תוך הגדלת הצפיפות, הגודש והזיהום. הבנייה תתפרס על פני המרחב באופן בלתי מרוסן תוך כדי פגיעה וקיטוע של מערכות אקולוגיות. בעקבות כך תגדל התלות באספקה חיצונית ותירשם פגיעה קשה בשירותי בקרה החיוניים לעמידות בפני תרחישים קיצוניים של שריפות ושיטפונות. הקיטוב המרחבי בין מרכז לשוליים יתעצם ויחריף הפער החברתי-כלכלי. כל אלה יזינו קונפליקטים חברתיים פנימיים אשר ייצרו רמת עמידות נמוכה בפני משברים סביבתיים וחברתיים, ויעמידו בספק את התמדת תסריט "עסקים כרגיל".

לתסריט המפורט

 

 

מגמות מדדים על פי תסריט "עסקים כרגיל"

תסריט "שוק מוסדר"

היעד המרכזי: להפוך את ישראל למרכז כלכלי עולמי.

בתסריט זה קיים הסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים שיכול לנוע מהסדר ביניים ועד לפתרון קבע. בתנאים אלה יכולה הממשלה להקדיש את רוב מעייניה לקידום הצמיחה ולשיפור הסביבה. לשם כך הממשלה מתערבת בשוק על מנת לקדם את התחרותיות, מעלה את רמת החינוך ובעקבות זאת את רמת ההון האנושי ופועלת להיטיב את בריאות הציבור ואת איכות הסביבה.

באופן מעשי הממשלה ממתנת את הריכוזיות במשק על ידי פירוק פירמידות השליטה, ומספקת מוצרים ושירותים ציבוריים שהשוק כשל באספקתם ובכלל זה דיור בר השגה, חינוך ברמה גבוהה, רפואה יעילה ופיתוח סביבה בריאה לטובת כלל התושבים.

משק עוצמתי ושיפורים לסביבה לצד קיטוב חברתי

מדיניות זו מיושמת על ידי מנגנון בירוקרטי-מוסדי הפועל מתוך ראייה כוללת ואינטגרטיבית תוך שילוב בין צמיחה וקיימות, אך אינו קשוב לנושא ההכללה החברתית. השכלול של השוק והגברת התחרותיות גורמות לשדרוג עסקים, ליזמות ולחדשנות. גוברת ההבנה כי הקפדה על תקנים סביבתיים ועל טכנולוגיות מתקדמות מגבירה את כושר התחרות של פירמות בזירה הבינלאומית. התחזקות מנגנוני הרגולציה המשכללים את השוק ומבטיחים איכות סביבה טובה יותר אינם מתרחבים לעבר החברה. מבחינה מרחבית, הבנייה תכוון לעבר מרכזים קיימים, ויוטלו הגבלות על ההתרחבות לשטחים פתוחים. אזורי הארץ השונים יחוברו על ידי מערכת של כבישים ומסילות ברזל. הצפיפות במרכז הארץ תגבר אך תימשך מגמה של שמירה על השטחים הפתוחים בפריפריה. הפערים החברתיים והכלכליים מתמידים וגובר הקיטוב בין מרכז לשוליים. התוצאה היא משק בעל עוצמה רבה, שאומנם מתחוללים בו שיפורים לסביבה אך החברה מפוצלת ומקוטבת, ולכן תהיה עמידות בינונית בפני משברים סביבתיים וחברתיים.

לתסריט המפורט

 

תסריט "שוק בלתי מוסדר"

קידום רעיונות ניאו-ליבראליים ללא רסן: הסדרת השוק מצטמצמת

ההצדקה לצמצום ההסדרה היא הטענה כי ההון הוא המוביל ועל כן כל התערבות בדמות הגבלים ותקנות תביא לבריחת עסקים והון אל מחוץ למדינה. הסדרת השוק מצטמצמת לשלושה תחומים בלבד: 

  1.  תחרותיות מירבית; 
  2.  אספקת מוצרים ושירותים ציבוריים רק כאשר השוק נכשל באספקתם, כמו חינוך, בריאות וסביבה;  
  3.  הסדרה בעלת אופי חברתי-אידיאולוגי המיועדת לקבוצות ומקומות מוגדרים.  

המשק מדשדש ללא יכולת המראה

בשל צמצום יכולת הפעולה של הממונה על ההגבלים העסקיים והפרטה מהירה של משאבים ונכסים, מתעצמת הריכוזיות בעסקים הפיננסיים והריאליים: מתחזקות פירמידות שליטה; היעדר התחרותיות גורם להתייקרות מוצרים ושירותים ולפגיעה בסביבה;

מספר מצומצם של בעלי הון משתלטים על משאבי הסביבה

קרקע, גז טבעי, משאבי ים המלח, חופי הים התיכון והכנרת. השתלטות זו מאפשרת להם לייקר את אספקת המשאבים, להדיר מהם קבוצות ולפגוע באיכות החיים של חלק נכבד מהאוכלוסייה. הריכוזיות במשק מאפשרת לייקר מוצרים ושירותים, לשלוט בתקשורת ולהדק את הקשרים בין הון לשלטון. המערכת הבירוקרטית-מוסדית בנויה מטלאים וחסרה יכולת לראייה מקיפה. עיקר העוצמה מרוכזת במשרד האוצר הממשיך להימנע מרגולציה בתחומי הכלכלה והחברה. מערכות התכנון ומערכות הסביבה חלשות וסובלות מבעיות של תקצוב וכוח אדם.

המחאה החברתית

בתחילת התהליך הצמיחה הכלכלית נמשכת אולם הפערים החברתיים הולכים וגדלים. במיוחד חמורה הפגיעה בצעירים ובמעמד הביניים. בניגוד לדורות הקודמים, הצעירים, גם אם רכשו השכלה ומקצוע, מתקשים לעמוד במחירי הדיור ומגלים מעורבות בנעשה בתחום הסביבה. הממשלה נותרת אדישה, אינה פועלת ומאפשרת לבעלי ההון להתעשר תוך הפרטת קרקעות המדינה. 

הפרטת הקרקע אינה פותרת את משבר הדיור ומעמיקה את הפגיעה בסביבה. גוברת התסיסה בציבור וזו מופנית כלפי המשפחות השולטות במשק והשלטון. הצעירים יוצאים לרחובות, ויוצרים קואליציה רבת צבעים בין ירוקים (סביבתיים), אדומים (חברתיים), צעירים במרכז ובאזורי הפריפריה. המחאה מבעירה את הארץ וחותרת לשינוי המבנה הכלכלי-פוליטי.

על רקע זה עולים כוחות בפוליטיקה התובעים התערבות מוגברת של המדינה בכלכלה: פירוק פירמידות, אספקת דיור בהישג יד, הגנה על הסביבה, שירותי בריאות טובים יותר. אולם המחאה אינה מצליחה לחבר את הקבוצות וליצור אידיאולוגיה אלטרנטיבית לזו הכלכלית השלטת. כישלון זה יחד עם האיומים הביטחוניים המתמשכים מאפשרים לממשלה לשמר את המצב הקיים*.

*תסריט זה נכתב טרום התעוררותה של המחאה החברתית בקיץ 2011. 

לתסריט המפורט

תסריט "מדינת מבצר מוסדרת"

האו"ם מחליט על הקמת מדינה פלסטינית וישראל מעכבת את תהליך השלום

חלה החמרה במצב הגיאופוליטי המלווה בחרם, הפסקת השקעות ועיצומים. אולם בניגוד לתסריט המבצר הלא-מוסדר, הבידוד הביטחוני והמשבר המדיני מוליכים לאימוץ דגם חדש של התערבות ממשלתית, השואב השראתו מהמודל הסינגפורי. דגם זה מושתת על מנהיגות חזקה וריכוזית, מריטוקרטיה טכנוקרטית וסולידריות חברתית.

ישראל יכולה להסתמך בעיקר על עצמה

האליטה השלטת מקנה עדיפות לנושא הביטחוני, לחדשנות ולהשקעות בטכנולוגיה. לצורך כך מקדם הממשל חדשנות בענפי הייצור ומטפח השקעות טכנולוגיות, ומפתח מנגנוני הכלה והסדרה בתחום החברתי והסביבתי. נבנים מוסדות חזקים, מוקמים מנגנונים אפקטיביים למניעת קיטוב חברתי וננקטת רגולציה סביבתית טובה יותר. מכיוון שישראל יכולה להסתמך בעיקר על עצמה ניתן דגש מרכזי לשמירה ולניצול יעיל של המשאבים. הממשל מאמץ מדיניות של פיזור אוכלוסייה לפריפריה ושל שמירה על שטחים פתוחים משיקולים ביטחוניים. בתסריט זה נרשמת בתחילה ירידה משמעותית בצמיחה הכלכלית בשל בידודה של ישראל במערכת העולמית. אולם ההתארגנות המריטוקרטית המשכילה לגייס את הציבור לפתח את ההון האנושי ולהשתמש במשאבים מקומיים מצליחה להקטין את היקף הפגיעה, ובהמשך אף להביא לצמיחה מתונה.

בתחום הסביבתי נרשמת בתחילת הדרך פגיעה בסביבה. אולם בהמשך מופחתות ההטבות שניתנו בעבר לשימוש ברכב הפרטי, מתומרץ השימוש בתחבורה ציבורית וגדלות ההשקעות בתשתית למערכת תחבורה ציבורית. זאת בין היתר באמצעות יצירת מקורות תעסוקה בתחום למובטלים צעירים. ההגנה על הסביבה זוכה לדחיפה רצינית בשל ההישענות על מקורות גז טבעי מקומי, השבת מים לנחלים בעקבות האצת תהליכי ההתפלה ובשל חדשנות טכנולוגית. הירידה בצמיחה הכלכלית גורמת לצריכה מופחתת של אנרגיה, מים ומוצרים על ידי האזרחים. 

לתסריט המפורט

תסריט "מדינת מבצר בלתי מוסדרת"

החמרה במצב הגיאופוליטי לצד המשך מדיניות הדוגלת בשוק חופשי

ביסוד תסריט זה – שילוב בין החמרה במצב הגיאופוליטי, המלווה בחרם, הפסקת השקעות ועיצומים, לבין מדיניות ניאו-ליברלית  הממשיכה להתעלם מהמסרים מהעולם ומצדדת בפעילות של שוק חופשי. בהדרגה מתחוור כי ישראל הופכת למדינת 'פריה' (Pariah), וכי גם לשוק החופשי יש כללים משלו. עיצומים, ובכלל זה הגבלות על ייבוא וייצוא, והגבלת התנועה של בכירים במערכת הפוליטית, מבהירים לפוליטיקאים ולאנשי המשק והכלכלה עד כמה תמימה אמונתם בדבר התמדת הפעילות של השוק החופשי. בתוך המדינה נזקק השלטון לנקיטת אמצעי שיטור ואמצעים ביטחוניים רבים. מתעצמים מנגנוני הצבא והמשטרה, ובמיוחד אלה העוסקים בדיכוי האלימות. נושאים חברתיים וכלכליים נדחקים לשוליים.

שוק ההון קורס

הביקושים צונחים. שוק ההון קורס. הצמיחה הכלכלית שאפיינה את ישראל בעבר באה לקיצה ובישראל נרשמים שיעורי צמיחה שליליים. פירמות מובילות בתחום של חידושים טכנולוגיים בוחרות לעזוב את הארץ, ואלה שנותרו מתמקדות בחדשנות בתחום הביטחוני. לצד כל אלה מתחולל משבר סביבתי חמור – רעידת אדמה עזה פוקדת את הארץ. ההזנחה הסביבתית המתמשכת ורעידת האדמה גורמים לפגיעה קשה בסביבה ולהתעצמות הסיכונים הסביבתיים. המנגנון הבירוקרטי-מוסדי אינו מצליח להיערך כראוי נוכח האתגרים הביטחוניים והמשבר הסביבתי, והממשלה מפגינה אוזלת יד בטיפול בבעיות המצטברות. על רקע זה פורצות מחאות חברתיות וסביבתיות שמערערות את מוסדות השלטון. המחאה מקיפה צעירים יהודיים שמאסו במצב הקיים, חלקם אף בוחרים להגר לחו"ל. למחאה מצטרף הציבור הערבי שפותח באינתיפאדה שלישית. התמונה הכוללת העולה מתסריט זה היא של התערערות העמידות של החברה הישראלית לנוכח המשברים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים הפוקדים אותה.

חותם עמוק על הסביבה בישראל

גוברת ההישענות על משאבים טבעיים מקומיים מחד. מצד שני, נרשמות פגיעות קשות בסביבה. שאיבת מים על ידי ישראל מאקוויפר ההר המערבי תוך מניעה מהרשות הפלסטינית מעמיקה את החיכוך הגיאופוליטי. העדיפות שניתנה לנושאים ביטחוניים מביאה להתעלמות משיקולים סביבתיים בפיתוח תכנון והקמת תשתיות. הדגש מועתק ממתן שירותים לייצור מוצרים. נרשמת עלייה בצריכת אנרגיה, מים ומשאבים טבעיים. כמו כן,  חלה עלייה בכמות הפסולת ובמספר האתרים הבלתי מוסדרים בעיקר של פסולת בניין. בערים מחריף זיהום האוויר, במיוחד באזור מפרץ חיפה. ההתפשטות על שטחים פתוחים מתרחבת מאוד, המפגעים והסיכונים הסביבתיים גדלים, במיוחד באזורים שבהם רוכזה פסולת רעילה. על אף הגידול בסיכונים לא מוקצים משאבים לטיפול בסיכונים סביבתיים.

לתסריט המפורט

תסריט "פסיפס קהילתי"

מטרה משולשת: שגשוג כלכלי, הכללה חברתית וקיימות

תסריט מבוסס שוק, בו השוק מתנהל על פי כללי משחק שונים מאלה של תסריטי האידיאולוגיה הניאו-ליברלית. סדר העדיפויות של המערכת הפוליטית מכוון למטרה משולשת: שגשוג כלכלי, הכללה חברתית וקיימות: החברה במרכז. האידיאולוגיה מדגישה את החשיבות של הכללה, קיימות וחלוקה שוויונית של העלויות והתועלות הסביבתיות. המנגנון הבירוקרטי-מוסדי פועל למימוש סדר עדיפויות זה על ידי מתן תמיכה מערכתית ליזמות עסקית וכן ליזמות בתחומי החינוך, התרבות והקהילה. התפיסה התכנונית המנחה היא תפיסה כוללנית ומשלבת. היא פועלת באופן מערכתי מלמעלה, אך תומכת בתהליכים הצומחים מרמת השטח ומשלבת בינם לבין כללים הנקבעים מלמעלה. זוהי מערכת של שיח מתמיד, חוצה גבולות בין המוסדי לחברתי, בין ראייה מלמעלה וראייה מלמטה. זוהי מערכת פתוחה של תכנון וקבלת החלטות המושתתת על ארגונים הפועלים ברמת השטח, עסקים חברתיים, רשתות של יזמות ומבנים ארגוניים וקהילתיים חדשים. באופן זה מתאפשרת זרימה מתמדת בין חלקי המערכת וקידום של חדשנות ויזמות. מבנה חברתי-כלכלי זה מקנה לחברה חוסן רב ומאפשר עמידות גבוהה עד בינונית בפני משברים סביבתיים.

לתסריט המפורט

תסריט "מדינה מפתחת"

סדרה של אסונות סביבתיים ואיכות חיים ירודה של קבוצות אוכלוסייה

שנים של טיפול קוסמטי בבעיות עומק ואכיפה מינימלית שחיפתה על מגמות הרסניות, הותירו את צלקותיהן בנוף החברתי והסביבתי. הקרע החברתי העמיק וגרם למשבר אמון במשטר הקיים. האסונות הסביבתיים והבריאותיים שפקדו את המדינה פגעו במיוחד בשכבות החלשות והדבר הוביל לתסיסה חברתית ולגלי מחאה בכל רחבי הארץ. בעקבות גל המחאה, שכוון כלפי המערכת הכלכלית-פוליטית והאידיאולוגיה הניאו-ליברלית שביסודה, מפלגות חברתיות חברו למפלגות סביבתיות במטרה לשנות את המשטר. התבקש שינוי מהותי של השיטה הקפיטליסטית הנהוגה והחלפתה בגישה אחרת שבמרכזה מדינה מפתחת – הנוטלת אחריות לחיי תושביה.

התסריט מתחולל בעקבות סדרה של משברים חברתיים ואסונות סביבתיים. בעקבות זאת מתהוות צורות חברתיות וקואליציות חדשות על רקע של חברה מקוטבת ונוף מלא הרס. התסריט הוא בעיקרו תסריט של שיקום, במודל אלטרנטיבי סוציאל-דמוקרטי אקולוגי אל מול מודל הניאו-ליברלי הקיים. התסריט מתאפיין במחויבות סביבתית וחברתית גבוהה.

בתסריט זה הפערים החברתיים מעמיקים והחברה מגיעה אל סף התקוממות. הקבוצות הנפגעות הן לא רק קבוצות המיעוט (חרדים וערבים) אלא גם הקבוצות היהודיות במעמד הנמוך וחלק מבני המעמד הבינוני בקרב האוכלוסייה היהודית החילונית. המשברים הסביבתיים נעשים תכופים יותר ומשפיעים על הבריאות והרווחה. על רקע זה מורכבת ממשלה שבה ממלאות תפקיד מרכזי המפלגות החברתיות והסביבתיות. לממשלה זו מצטרפות מספר מפלגות ערביות וכן חלקים ממפלגת ש"ס שפרשו מסיעתם. הממשלה מצדדת בהלאמה של החברות הגדולות שהופרטו, פועלת להעמקת הרגולציה ומתחילה בעבודת שיקום בתחום החברתי והסביבתי. במרכז הפעילות קיימים נושאים של חלוקה מחדש של המשאבים, שיקום  חברתי, טיפול בקהילות מוחלשות וטיפול בבעיות סביבתיות.

נשמרים דפוסים מסורתיים המעניקים עוצמה גדולה יחסית למשרד האוצר

השיקום והארגון מחדש מופקדים בידיה של המערכת הבירוקרטית-מוסדית. מערכת זו טרם פיתחה ראייה אינטגרטיבית ארוכת טווח בשל מאבקי כוח בצמרת. על מנת להתמודד עם הבעיה מוקם בממשלה גוף האמון על נושאים של בריאות, סביבה וחינוך. אולם בפועל נשמרים דפוסים מסורתיים המעניקים עוצמה גדולה יחסית למשרד האוצר. הבירוקרטיה מתאפיינת בפעילויות מקוטעות שאינן מתחברות לראייה אינטגרטיבית כוללת. מערכת זו מצליחה במיוחד בתחומים הבאים:  

  •  ייעול מערכת שימושי קרקע: הישענות על המלאי הקיים, מילוי חללים ועידוד שימושי קרקע מעורבים. 
  •  ייעול התחבורה הציבורית: שיפור טכנולוגיות, הגדלת ההנגשה והוזלת מחירים. מכיוון שמחיר הדלק גבוה גובר השימוש בתחבורה ציבורית. הפחתה בזיהום האוויר, המים והקרקע.  
  •  מיסוי פרוגרסיבי, עידוד עסקים קואופרטיביים, ותמיכה בעסקים שעוסקים בשיקום ההון הטבעי והחברתי. 
  •  היענות חלקית לבעיות הדיור החברתי. בתחילה מוקם ביישובים החזקים על מנת לרתקם, ורק בהדרגה עובר לפריפריה.  

לתסריט המפורט