| 2020 | 12:30
שולחן עגול – מגזר שלישי
ללא תשלום
למוזמנים בלבד
מתקיים בעברית
דיגיטלי
ללא תשלום
למוזמנים בלבד
מתקיים בעברית
דיגיטלי

בהמשך למחקר מגזר שלישי בירושלים שפורסם לאחרונה, כינס מכון ירושלים שולחן עגול בהשתתפות גורמים בכירים מעיריית ירושלים, חברה אזרחית ופילנתרופיה לדיון בהמלצות המחקר.
המגזר השלישי הוא מקור כח לעיר ירושלים
את הדיון הנחה ליאור שילת, מנכ"ל מכון ירושלים. בפתח דבריו ציין כי המכון פרסם בשנים האחרונות סדרת מחקרים בנושא החברה האזרחית והמגזר השלישי, כמו גם לגבי החברה האזרחית במזרח ירושלים – לאור השערה, שהוכחה לאחר מכן – כי למגזר זה כח כלכלי משמעותי בעיר. ראו הקלטת המפגש והמצגת בתחתית העמוד.
מגזר שלישי – הגדרה
ד"ר שרית בן שמחון-פלג הציגה את המחקר, ופתחה ברענון הגדרות אודות מגזרים במשק:
- מגזר ראשון – ציבורי – ממשלה ורשויות מקומיות
- מגזר שני – עסקי
- מגזר שלישי – ארגונים רשומים ברשם העמותות – לא כולל התארגנויות שונות של חברה אזרחית.
מדוע המגזר השלישי חשוב?

התשובה לשאלה זו היא כלכלית, חברתית ועוד. לאורך העשורים האחרונים, המדינה מסרה הרבה מיכולותיה והפקידה את מתן השירותים בידי המגזר השלישי: המגזר השלישי הוא כמעט הזרוע הביצועית של המדינה כיום, והוא אשר מצמיח מנהיגות חברתית במדינה.
בירושלים קיים ארגון מגזר שלישי אחד על כל 212 תושבים
ממצאים עיקריים נוספים:
- 25% מארגוני המגזר השלישי בישראל יושבים בירושלים. בתל אביב 23%.
- בישראל רשומים 42,000 ארגוני מגזר שלישי. מתוכם בעלי ניהול תקין בתוקף: 14,000. מתוכם 4,200 ארגונים פועלים באזור ירושלים וכ- 3000 בתוך ירושלים
- מכון ירושלים מעריך את התקציב השנתי של עמותות ב 15-25 מיליארד ש"ח, ומוערך כי הן מעסיקות 100 עד 200 אלף עובדים
- מחזור הכספים השנתי של 89% מהארגונים שכתובתם בירושלים, לא עולה על 10 מיליון ש"ח. בהם התמקד המחקר. תחומי הפעילות העיקריים של ארגונים אלה – חינוך, השכלה, שירותי דת.
- הארגונים הגדולים הם מעסיקים חשובים בעיר. הארגונים הקטנים הם פוטנציאל לא ממומש של העסקה.
חוזקות וחולשות של המגזר השלישי
- ארגונים יודעים לעבוד עם פילנתרופיה, אך מצויים בתחרות גבוהה על משאביה
- ארגונים לא יודעים איך לעבוד עם ממשלה ולא יודעים איך לגשת למכרזים,
- חוסר מאד גדול בהתארגנות בין ארגונים – לא קיימת תשתית מספקת לשיתופי פעולה.
- יש מתח גבוה בין עצמאות של ארגונים לבין תלות ברשויות מממנות.
המלצות עיקריות לפיתוח המגזר השלישי בירושלים:
יכולות מקצועיות:
- הקמת יחידה לליווי והעשרה לארגונים
- סיוע בפיתוח הכנסות עצמיות
- הקמת בית עמותות
חיזוק קשרים:
- האבים
- מינהלים קהילתיים
רגולציה
- פטור מתשלום ארנונה
- הפחתה של מס מעסיק
- קביעה ברורה על פטור מתשלום מע"מ בהגשת מכרזים עירייה/ ממשלה
תגובות למחקר
שי דורון, נשיא, הקרן לירושלים

הקרן לירושלים אינה רק צד פילנתרופי במגזר השלישי בירושלים אלא גם צד מעשי.
יש הרבה אמירות מעוררות השראה במסמך, אבל עלינו לומר בבירור: הבעיות של המגזר השלישי המוצגות בפתיחת המחקר הן אקוטיות: חוסר יעילות, כפילות, תחרות על משאבים. אנחנו בתקופה משברית: בסקר שנערך, 41% מהארגונים אמרו שיהיה להם קשה לשרוד במצב הנוכחי לאור משבר הקורונה, כבר בפריצת המשבר. אנחנו, כקרן פילנתרופית – מקווים שנוכל להשקיע באופן נבון ובדוק את כספי ההשקעה שלנו. העתיד צפוי להיות קשה – הן מבחינת הפילנתרופיה והן מבחינת הארגונים.
למינהלים הקהילתיים היה עד כה תפקיד מכריע בהתמודדות עם משבר הקורונה. פעלו בצורה בלתי רגילה בתקופה האחרונה. יש להם את היכולת להוביל. לא תהיה להם ברירה אלא להיות ארגוני גג של המגזר השלישי.
מחקר אחר של המכון עוסק בחברה האזרחית במזרח ירושלים – ובו מופיע כי רק 24 ארגונים מתוך 300 השיבו כי מוכנים לשיתוף פעולה עם הממסד העירוני/ הממשלתי. זאת מול כ-200 ארגונים שמתנגדים נחרצות לשת"פ – עלינו לבדוק: איך מסירים את החסמים שבין הפוליטי ליומיומי? יש כאן פוטנציאל גדול ואסור לפספס אותו.
ראש העיר ירושלים, מר משה לאון:

בהתייחס להמלצת המחקר לקדם בית עמותות עירוני, אמר לאון כי הנושא בבדיקה. לאון הסביר כי בירושלים בונים באופן רחב מאוד בכניסה לעיר וגם בפרויקטים נוספים, ומקפידים שיהיו שטחים ציבוריים שישמשו את העירייה. מקווה שנמצא שם מקום לבניין עמותות. עוד אמר:
אני גאה בעירייה על העשייה שלה בתחום המגזר השלישי. זה בהחלט נושא שהוא מאוד חשוב בעיר ירושלים. ראיתי את זה במיוחד בתקופת הקורונה. כל העמותות והארגונים התקבצו ועזרו לנו לעבור את התקופה הזאת בהצלחה גדולה. אני מודה שבגל השני אנחנו נתקלים בקושי להעיר את כל הגופים מחדש. גם כי אנחנו לא בסגר כללי כמו בתקופה הראשונה וגם כי יש לכל אחד את העבודה השוטפת שלו.
אנחנו חייבים לעורר בדחיפות את כל הארגונים שיכולים לסייע בתקופת הקורונה.
ירושלים היא המרכז הגדול ביותר של המגזר השלישי בישראל. רבע מהארגונים בארץ פועלים בעיר. ירושלים היא מקום צמיחה של הארגונים הללו. והם גם משקפים את הנשמה הירושלמית, את האתוס הירושלמי שבו אנחנו מדברים על יצירתיות, התנדבות, ערכים. זה פעל בגדול בתקופה הזו וראינו כמה זה חשוב.
עמיר בירם, יו"ר החוט המשולש ורוח חדשה

בירם הינו יו"ר עמותת החוט המשולש (טיפול בנוער בסיכון), יו"ר רוח חדשה (פעילות של צעירים וסטודנטים), חבר ועד מנהל באקדמיה בבצלאל ובעמותת קמח (קידום גברים חרדים, הכשרה לעבודה) וחבר במכון החרדי למחקרי מדיניות.
בירם העיד כי בעיר יש מגוון גדול מאוד של עמותות – מפלורליסטיות לחרדיות וערביות. לדבריו, העמותות פתוחות לשיתופי פעולה בין מגזריים ובין תחומיים. עוד, בירם לא נבהל מטענות הכפילות בפעילות המגזר השלישי: כמו במגזר העסקי – כפילות היא לא תמיד דבר רע. לפעמים זאת תחרות. עם זאת, איחוד והתמקצעות בניהול הארגונים זה מבורך.
בירם ציין כי נדל"ן משפיע על פעילות המגזר השלישי: לדוגמא נתן את בית אליאנס, שניתן לתקופה לרוח חדשה אשר יצרה פעילות ענפה ומגוונת לאוכלוסיות צעירים רבות בעיר. בירם ציין שקיים צורך בהקמת בית עמותות בעיר ושהוא רואה בכך חשיבות גדולה. לדעתו, הצורך אינו רק פיזי אלא יקל על העמותות כולן וידחוף את כל המגזר השלישי בעיר קדימה. כמו כן, הוא הוסיף כי אם ראש העיר ירצה בכך – הוא מוכן לקחת את המשימה על עצמו ולהיות פרויקטור לטובת העניין, לפעול לאיתור מבנים נטושים ולמצוא את המקום המתאים לכך.
חיזוק העיר ירושלים: פעולה משותפת של רשות מקומית, חברה אזרחית ופילנתרופיה
ענת צור, מנכ"לית, הקרן לירושלים
רגולציה

פעילות משותפת של המגזר ציבורי, הפרטי והשלישי היא משולש 'קדוש' אשר מאפשר את הצמיחה של החברה והכלכלה בישראל. כיום, הפעילות בין המגזר הציבורי לשלישי אינה מוסדרת כראוי – או שאין רגולציה בכלל או שיש רגולציה נוקשה. דווקא מתוך הבנה שהמגזר השלישי הוא כוח חשוב שמניע את החברה האזרחית בעיר – צריך לפתח את הרגולציה הזאת. ככל שניתן לייצר קשר מובנה בין העירייה למגזר הציבורי ולחזק את הקשר בין הארגונים עצמם – יהיה אפשר למנף הכוח של המגזר השלישי.
צור ציינה כי היא רואה יתרון בריבוי עמותות שעוסקות באותן נושאים – מייצר תחרות בריאה. מצד שני –אכן נוצרת תחושת כאוס: מצד אחד ארגונים דורכים אחד על השני, ומצד שני חסרות עמותות שעוסקות בנושאים מסויימים. לטענתה, אם נהיה ריאליים: כמו שאין סיכוי לאחד רשויות, כך אין סיכוי לפרק ולאחר עמותות. אבל – מישהו צריך לקחת פיקוד – חסרה יד מכוונת. דוגמאות לכך – רשות הרבים, האב למובילי קהילות בתחום חברתי-כלכלי. בהקשר הזה קראה צור לעירייה לתמוך בארגוני הגג ולהשקיע בהם משאבים (מכוח הרציונאל לפיו חיזוק המגזר השלישי פועל גם לטובת העירייה – כזרוע פעילות שלה בשטח).
בית עמותות
בית העמותות בירושלים לא בהכרח חייב להיות לפי המודל של תל אביב. צור רואה בבית אליאנס בית עמותות קטן. העיקר הוא שזה לא יהיה מין we work, אלא משהו שיאפשר חיזוק יכולת, גיוס משאבים משותף. ניתן לייצר בית עמותות שמתמחה בנושאים ספציפיים ולא בית עמותות כללי. בכל אופן, לא מספיק מבנה פיזי, אלא גם מנהל תוכן שמזהה את הצרכים.
מקורות מימון עצמיים:
לפני 50 שנה היה מספר עמותות מצומצם, ועוגת הפילנתרופיה היתה גדולה. היום יש כ-3400 עמותות בירושלים, אשר כולן פונות לאותם מקורות מימון. היעד שלנו צריך להיות ש-70% מהמימון של הארגונים יהיה ממקורות מימון עצמיים + מגזר ציבורי ועוד 30% תרומות (מצב הפוך מבחינת היעדים הנהוגים כיום, על פיהם נהוגה שאיפה להגיע ל 30% מימון עצמי בלבד).
לירית סרפוס, ראש היחידה לשיתופי פעולה בין מגזריים, משרד רוה"מ
בפתח דבריה אמרה סרפוס כי מעצם הקמת היחידה לשיתופי פעולה בן מגזריים, אפשר ללמוד על החשיבות שהממשלה רואה בחיזוק ושיפור ממשקי העבודה בנושא הזה.
היחידה עובדת עם ארגונים מסוגים שונים ולאור זאת עובדים במודלים שונים של שיתופי פעולה:
- יש ארגונים שהם ממש ספקי שירותים, בעיקר בתחומים חברתיים.
- יש ארגונים שהמדינה תומכת בהם, מכוח מבחני תמיכה.
- יש מיזמים משותפים הפועלים במצ'ינג של 50%. שואפים שהשותפות תהיה לא רק בתחום המימון אלא גם בתכנון ובניהול.
חוסר היציבות הוא לא רק בפילנתרופיה – אלא גם בממשלה
בכל המודלים האלו יש מידת תלות בממשלה, ויש לכך מחיר – הממשלה לא יציבה, סדרי עדיפויות של המשרדים לא יציבים, יש למממן תמיד גם מה לומר ואין עצמאות. דוגמא אחרת של ניהול מגזר שלישי היא סקנדיביה, שם למגזר השלישי יש תלות מימונית מוחלטת בממשלה. על מנת לייצר מקורות מימון בישראל נדרשת חשיבה מאד יצירתית. יש ארגונים שטובים בזה ויש כאלו שאינם.
תפקידי הממשלה בקידום המגזר השלישי:
- הנגשת מקורות מימון – כאשר המקורות העיקריים העומדים לרשות המדינה הם קרן העזבונות ופקדונות האפוטרופוס.
- להפחית בירוקרטיה ולהקל: רשות התאגידים עושה מאמצים גדולים בכיוון זה.
- סיוע לארגונים מול החשב הכללי לצלוח את תקופת הקורונה.
קשרים וחיזוק מערכות יחסים
שיתופי הפעולה כאן חשובים: בהחלטות הממשלה שמאושרות בשנים האחרונות רואים שיש אמירה משותפת שצריך לקבל ולבצע החלטות עם הציבור, עם ארגונים רלוונטיים, עם הרשויות. אסור שהממשלה תדבר רק עם עצמה, אלא יש הכוונה לסוג של שיח. הממשלה מנחה גם את המשרדים לפעול בצורה שיתופית. הנכס הזה של קשרים בינאישיים הוא דבר שלא מובן מאליו. בסופו של דברים הדברים נסמכים על קשרים והיכרות. פיתחנו במשרדים כמה תפקידים שאמורים להיות גשר ושער לשיתופי פעולה – מנהלי שיתוף ציבור, מובילי קשר פילנתרופיה, ממוני שותפויות. בקורונה כינסו את השולחן העגול בנושא חוסן וחירום, ותוך 24 שעות הקימו 6 שולחנות נפרדים שקשורים לאנשים שזקוקים לטיפול באופן מיוחד. חלק מההמלצות יושמו כבר. בשביל קשרים חשוב המקום, אבל חשוב יותר הגורם המכנס.
לדבריה, לעיריות יש תפקיד מכריע וכדי לחזק את הממשקים בין גופי המגזר השלישי לבין הגופים העירוניים, בהחלט ניתן לערוך גם שולחנות עגולים עירוניים. זאת, בדומה למודל הארצי של השולחן העגול הבינמגזרי שקיים במשרד ראש הממשלה. היא הוסיפה וציינה שהם ישמחו לתרום מניסיונם ומהידע שצברו לצורך כך.
איריס שלגי, יו"ר, קרן מהלך
פיתוח הכנסות עצמיות
קרן מהלך הוקמה על ידי שלגי בשל הצורך לפתח הכנסות עצמיות בקרב עמותות. זוהי הקרן הראשונה בישראל שפיתחה לכך מתודה, ושלקחה אחריות על התהליך.
המודל של קרן מהלך
כאשר קרן מהלך פיתחו את מודל הסיוע לעמותות, עשו זאת באמצעות סיוע לארגונים בגדלים שונים. המטרה היתה להוכיח שהמודל מוצלח – עובד לא בגלל גודל הארגון אלא בגלל טיב ההכשרה. בשנה הראשונה עבדו עם מרכזי הסיוע (היקף מחזור 2 מל"ש) ועם עמותת אנוש (היקף מחזור 90 מל"ש).
מאז, כל שנה נרשמות כ-100 עמותות, אך באפשרות הקרן להעניק ליווי ל-8 עמותות בלבד. לאור זאת פתחו קורס גדול יותר של 37 שעות אקדמיות – שלושה חודשים, בו לומדות עמותות איך לייצר הכנסות עצמיות.
הקורונה הבהירה באופן חד משמעי שהכנסות עצמיות זה נושא קריטי ולא רק nice to have. המסקנה היא כי הכנסות עצמיות חייבות להיות בליבת העשייה של הארגון. שנים 2020-2021 הולכות להיות קטסטרופליות מבחינת ארגונים חברתיים. קרן מהלך רוצה לשתף את הידע שצברה בנושא הזה. שלגי הציעה לעשות קורס לארגונים חברתיים בירושלים, וכן הציעה לייצר שותפות של קרן מהלך – קרן ירושלים.
ליאור פינקל פרל, מנכ"לית, מנהיגות אזרחית
פינקל פרל אמרה כי השיחה על התשתיות של המגזר השלישי היא השיחה הכי חשובה. עוד לא התחלנו לראות את קצה הקרחון של הפגיעה מתקופת הקורונה והסיוע שהמגזר השלישי ידרש לו ב2021. עלינו להשקיע משאבים רבים ביצירת תשתיות לעתיד – בשני מימדים עיקריים:
-
תשתיות פיזיות: בית העמותות בתל אביב הוא דוגמא לתשתית פיזית -תוצר של שותפות בין מגזרית. זה מרכז עצבים גם לפעילות וגם לקשר עם הממשלה. הממשלה גם הגיעה אל בית העמותות פיזית לשמוע הרצאות ודיונים. יש רצון עז לשכפל את המודל הזה – שותפות של העירייה, של המגזר השלישי ושל המגזר העסקי. דברים נפלאים יכולים לקרות בשותפות כזו: מאפשר התייעלות מבחינה מקצועית, פיתוח יכולות, מניעת כפילויות.
-
מערכות יחסים: תשתיות של שיח בין מגזרי ופנים מגזרי – מנגנוני שיח ברי קיימא. ראינו שאפשר לייצר מנגנונים מהירים מאד בחירום – אם עובדים עליהם והם קיימים בשגרה. מנהלי ארגונים לא מדגישים מספיק זמן לזה בשוטף כי זה nice to have, אבל אנחנו פה כדי לומר שזה אקוטי.
הקמת יחידה למגזר השלישי בעיריית ירושלים
אריאלה רג'ואן, ראש מינהל תרבות ופנאי, עיריית ירושלים
עיריית ירושלים חשבה משכבר על רעיון בית העמותות. במקור תוכנן לקום מבנה שכזה ליד בית ראש הממשלה ברחביה, כאשר בית ראש הממשלה עצמו היה אמור לשנות מיקום – מהלך שלא התממש עד כה.
לדברי רג'ואן, ספק אם אפשר לתת מענה אחד לכ-3000 ארגונים בצורת בית עמותות אחד. יש המון ארגונים. עם זאת, רג'ואן בעד להקים שולחן עגול, ותופסת את מינהל תרבות ופנאי כאחראים על ההיבטים המקצועיים וחיזוק הקשר בין הארגונים. יצוין שרג'ואן הדגישה שמדובר בהיבטים המקצועיים בלבד וכי היא לא מאמינה בחיזוק בפן התקציבי, שיוצר תלות מצד הארגונים ועשוי לסכל את עצמאותם.
כיום יש לא מעט האבים שצמחו וקמו, זה קיים. ואין ספק שאפשר לבסס יותר את הקשרים. מה שאפשר לקחת מהמחקר – חיזוק מה שאנחנו בעירייה גם ככה עשינו ועושים. ובניית תשתית (לא פיזית) לשימוש המגזר השלישי כדי לסייע לחיבורים. גם נושא המינהלים הקהילתיים – כבר קיים. תמיד ניתן לחזק ונשמח לקחת בכך חלק.
אלדד וייל, מנכ"ל, מרכז צעירים בירושלים
המגזר השלישי הוא מעסיק משמעותי בירושלים
עובדי המגזר השלישי בירושלים מגיעים מתחומי הכשרה מגוונים: פסיכולוגיה, מחשבת ישראל, עבודה סוציאלית ועוד. הבוגרים של החוגים הללו עובדים במגוון עבודות חברתיות: אנחנו בעמותות, עירייה, מחנכים, מגזר ציבורי. יש פה ואקום של מגזר שלם שאינו מאופיין. צריך להסתכל על מגזר שלישי כמעסיק משמעותי – 15-25 מיליארד ש"ח בשנה בעיר, זה אחד המעסיק הגדולים בעיר.
שני כיווני פעולה מוצעים:
- מצד הארגונים – צריך לייצר קואליציות, "התאחדות הארגונים" – בדומה להתאחדות התעשיינים. לפתח שיח מאורגן.
- מצד הרשות – הקמת אגף לפיתוח הארגונים, או אפילו מנהלת תחת אגף חברה. תארו לעצמכם יחידה כמו הרל"י שעסוקה בלהשאיר את עובדי המגזר השלישי בעיר ובקידום שלהם.
וויל ציין כי בעיניו "יש יותר מידי האבים בירושלים, והם ריקים". בעינייו, ההאבים יכולים להיות שכונתיים – במנהלים הקהילתיים ובספריות. יחד עם זאת, הוא סבור שצריך למצוא פתרון למעסיק הגדול, ושהמודל לא צריך להיות בית העמותות – שיכול לספק את הצרכים רק של עמותות מועטות. לדעתו, המודל צריך לתת מענה רחב, בדומה למה שפועל בלוד. אנחנו צריכים רעיון אחר שמנסה לחשוב בגדול, לא לייצר ארגון שנותן פתרונות קטנים לחמישה ארגונים בסדר גודל של מיליון ש"ח, אלא לייצר מודל שיש לו אימפקט גדול, בשילוב מסלול שיאפשר מענקים ותמריצים לאותן עמותות שישתלבו בו וחיבור של נותני שירות.
יוסי קלאר- מנכ"ל רוח חדשה
קלאר ציין שהוא רואה חשיבות עצומה ביצירת האבים ליזמים חברתיים ולארגוני מגזר שלישי בשכונות עצמן, ולא רק במרכז העיר. הוא סבור שניתן להפעיל את ההאבים בתוך המבנים של המינהלים הקהילתיים, או לחילופין – גם במקומות עצמאיים. לתפיסתו, ההאבים אינם מספקים רק מקום שהות, אלא מביאים לשיתופי פעולה של היושבים בהם וכן מובילים לאיגום משאבים ולחיסכון בהוצאות.
בנוסף, ציין קלאר כי תכנית הריסטריט שמופעלת על ידי עמותת רוח חדשה משלמת ארנונה של עמותות, וכי יש לאפשר מסלול של הקלה בארנונה עבור אותם גופים והאבים בכדי לייצר מנוע צמיחה לעיר. לתפיסתו, יש לחתור לקדם עסקים חברתיים, שמאפשרים לחברה האזרחית לצמוח כמעסיק. בפני עצמו זהו מיזם שמתקשה מאד להיות כלכלי, ואם ניתן היה לתמוך בו זה היה מייצר ערך משקי- חברתי.
שימוש בתשתיות המינהלים הקהילתיים כעוגן לעבודה עם ארגוני מגזר שלישי
מושיק אטיק, מנהל מחוז ירושלים, החברה למתנ"סים
מינהלים עם הכנסות עצמיות גבוהות לפני הקורונה – 'אכלו אותה'
בירושלים יש 30 מינהלים קהילתיים, שמגלגלים חצי מיליארד שקל. דיברנו פה על הצורך בהכנסות עצמיות במידה גבוהה. אך חשוב לציין כי במשבר הקורונה, המינהלים עם הכנסות עצמיות גבוהות אכלו אותה: בימים הראשונים הפסקנו את כל הפעילות. כך למשל מינהל קהילתי יובלים חי בשגרה עם 60% הכנסות עצמיות, ואילו כעת היום יום מאד מאד קשה. לעומתם, מינהלים שחיים על 20% הכנסות עצמיות בלבד – המשיכו להתנהל בצורה טובה גם עם פרוץ המשבר.
בהקשר הזה אמר אטיק, כי התפיסה לגבי השימוש בתשתיות צריכה להתבסס על ארגוני גג מתכללים ועל עבודה בשותפות, בייחוד בזמנים הקשים שנגזרים מהשלכות הקורונה. אטיק ציין כי כל ההאבים שהוזכרו – יכולים להשתמש בשטחים של המינהלים הקהילתיים וכי אפשר להקצות לנציגי המגזר השלישי מקום פיזי במינהלים.
עבודה בין-מגזרית
המינהלים הקהילתיים מקדמים עבודה בין- מגזרית ויוצרים שיתופי פעולה בין מרחבים וקהילות בעיר. כך למשל שיתוף פעולה שנמשך כבר כשנה, בין מינהל צור באהר לתלפ"ז, בסיוע הקרן לירושלים. הפעילות, הקרויה "מדברות" כוללת מפגשים של החלפת שפה, בין כ- 50 נשים משכונת צור באהר לכ-50 נשים מתלפ"ז. זה הגביר יחסי שכנות וקרבה והפחית מתיחות רבה ששררה בין השכונות.
בנוסף, ציין אטיק כי הוא רואה חשיבות גדולה בשולחן עגולים בין מגזריים – לא רק ברמה העירונית או הארצית, אלא גם ברמה השכונתית – בה כל הארגונים החברתיים שפועלים בשכונה מתכנסים יחד עם המינהל הקהילתי לחשיבה משותפת ומשלבים ידיים. בהקשר הזה, הוא ציין את העבודה שנעשתה בתקופת הקורונה במינהל הקהילתי בנווה יעקב.
אלי יעקבי, יו"ר מינהל קהילתי נווה יעקב
יעקבי המשיך את דבריו של אטיק והתייחס לשיתוף הפעולה הפורה בין הארגונים והמינהל הקהילתי בשכונה. הדבר התחיל עם פרוץ הקורונה, כאשר הוא כינס את כלל הארגונים לשיח על מטרות וחלוקת משימות, ואמר שכוונתו היא להמשיך זאת גם בשגרה.
יעקבי ציין כי לתפיסתו מצד אחד יש חוסן לחברה האזרחית וישנן פעולות שרשות לא יכולה לייצר לבדה, ומצד שני על אף שהחברה האזרחית פועלת בשטח ומכירה היטב את הצרכים – היא זקוקה לגורם מתכלל. הוא רואה את המינהל הקהילתי כסוג של ארגון גג ומבקש להעצים זאת וקורא לעירייה לאפשר למינהלים להפעיל רכז מתנדבים במתנ"ס, כאשר התוצר מכך יהיה מכפיל כוח, גם מבחינת הסיוע לשטח, ויאפשר ליוזמות קהילתיות להתרחב.
עינבר בלוזר שלם, מנהלת רשות הרבים
עינבר רואה במגזר השלישי כפתרון לאתגרים רבים של העיר. לדבריה, ומניסיונה כמנהלת בית רשות הרבים אשר יושב במבנה בתחומו של מינהל קהילתי יובלים, החברה האזרחית יכולה לסייע למינהלים הקהילתיים לגשר על אתגרים ובעיות בשטח.
בלוזר סבורה שארגונים מחפשים סביבה ושותפים שחולקים אידיאולוגיה משותפת ושסביבה כזו מאפשרת שותפויות פנימיות – לטובת כולם.
פרויקטים קשורים

בניית מדיניות חברתית-כלכלית לפיתוח מזרח ירושלים


