הישארו מעודכנים

    סגור
    20 ינואר

    | 2021 | 17:00

    מפגש צוות החשיבה: שדה התעופה ואזור התעשייה עטרות

    • ללא תשלום
    • מתקיים בעברית
    • פתוח לקהל
    • דיגיטלי
    • ללא תשלום
    • מתקיים בעברית
    • פתוח לקהל
    • דיגיטלי
    מפגש צוות החשיבה: שדה התעופה ואזור התעשייה עטרות

    התפתחות צפון העיר ושדה התעופה קלנדיה-עטרות בתקופה הירדנית ותוכניות הפיתוח לאזור כיום

    מפגש צוות החשיבה כלל הפעם שני חלקים. בחלק הראשון סקר ד"ר אלדד ברין את התפתחות צפון העיר ושדה התעופה קלנדיה-עטרות בתקופה הירדנית (1967-1948). בחלק השני הציג איציק עוזר, מנהל פיתוח ברשות לפיתוח ירושלים, את הפרויקטים שמקודמים היום באזור התעשיה עטרות.

    התפתחות צפון העיר בתקופה הירדנית (1967-1948)

    ד"ר אלדד ברין

    בתקופת השלטון הירדני ירושלים התפתחה בעיקר צפונה, בעיקר מפני שהדרך הדרומית מירושלים לכיוון בית לחם וחברון (דרך חברון של היום) נותקה בעקבות תוצאות מלחמת העצמאות. עד שהירדנים סללו לה שתי דרכים עוקפות, צרות ולא נוחות בין ירושלים לבית לחם – לקח זמן. התפתחות העיר מזרחה הייתה בעייתית בגלל הקרבה למדבר יהודה וירושלים המערבית הייתה בשליטה ישראלית. כך, ירושלים הירדנית התרחבה צפונה בדרך שמובילה לא רק לשדה התעופה – אלא גם לרמאללה ולשכם.

    רוב הפיתוח באזור שמצפון לשיח' ג'ראח מקורו בשני כפרים – שועפאט ובית חנינא, שהיו עשירים יחסית, ומיושבים בחלקם באוכלוסייה נוצרית. סביבם התפתחו שני הפרוורים העירוניים בית חנינא ושועפאט (להבדיל ממחנה פליטים שועפאט, שהוקם ממזרח לשכונה). באזור ענאתא היה תכנון להקים אזור יחיד בירושלים הירדנית לתעשייה כבדה.

    למדו עוד על שכונות מזרח ירושלים

    מערבית לדרך לרמאללה ולכפר א-ראם שכן בית הספר להכשרה מקצועית ללימודי מלונאות, אירוח ותיירות. המבנה הגדול עומד שם עד היום. כחלק מהקמפוס נבנה מלון שבו היו אמורים להשתלם תלמידי בית הספר. המבנה של המלון מפואר יחסית והוא היה אמור ליהנות מן הקרבה לשדה התעופה. חניכת המבנה תוכננה ליוני 1967, אולם מלחמת ששת הימים עצרה את כל התכניות.

    קיימת תוכנית ירדנית מפורטת שנגזרה מתוכנית קנדל לאזור התעשיה עטרות. התוכנית קיבלה את כל האישורים וכמעט החלו בבניה אך הכל נעצר כשפרצה מלחמת ששת הימים.

    שדה התעופה של ירושלים – מהמנדט ועד ששת הימים

    את המנחת ליד עטרות הקימו הבריטים בתחילת שנות ה-20, בגלל הקרבה לירושלים, הטופוגרפיה הנוחה והצורך להרחיק את המנחת ששכן בשכונת תלפיות עקב תלונות תושבי השכונה שהתחילה להתפתח. הבריטים מיקמו אותו מזרחית למושב עטרות ולכפר קלנדיה. בשנות ה-30 מתחילה להתפתח תעופה אזרחית מצומצמת מאוד ולא סדירה לירושלים. במלחמת העצמאות המנחת נפגע ומיד לאחר המלחמה מתחילים הירדנים לשקם אותו.

    תחת שלטון ירדן המתחם הופך להיות שדה תעופה בינלאומי לכל דבר וענין. כבר ב-1949 יצאו טיסות סדירות מירושלים לדמשק. ב-1950 הוא מקבל את שמו הרשמי – שדה התעופה של ירושלים (Jerusalem Airport).

    הירדנים השקיעו משאבים רבים בשדה והתפתחותו אכן היתה מהירה מאד. עד 1967 פעלו בו 15 חברות תעופה, כולן של מדינות ערביות, והוא שירת כעשרה יעדים במזרח התיכון. חברות בינלאומיות גדלות כמו SAS טסו לנמל דרך חברות התעופה הערביות.

     לקוחות השדה ומרכזיותו: מחיל האוויר הירדני ועד האליטה 

    קשה להפריז בחשיבות השדה לכלכלה של העיר הירדנית, לממד הבין-לאומי שהוא העניק לה, למיקומו בחייהם של בני האליטה הירושלמית שטסו דרכו באופן סדיר, של הפועלים מירושלים ומהגדה שנסעו לעבוד במדינות אחרות – רבים מהם בכווית ובארצות המפרץ. השדה שימש את חיל האוויר הירדני, וגם למטרות יבוא ויצוא של סחורות ובסה"כ סיפק פרנסה לעשרות מתושבי ירושלים הירדנית. בשדה הירושלמי עברו פי שניים נוסעים יותר מן  מהשדה היחיד הנוסף שפעל בממלכה – בבירה – עמאן. השדה והתיירים שהגיעו אליו כדי לבקר בירושלים ובגדה המערבית הכניסו לירדן כ- 85% מההכנסות בתחום התיירות. השדה אירח אנשים מפורסמים מכל העולם שהגיעו לביקורים בעיר ולכנסים מסוגים שונים. הוא שימש גם מנהיגים פוליטים, נציגים דיפלומטים ועוד.

    באחת ההרחבות של שדה התעופה נפגע ונהרס בית הקברות של היישוב עטרות ששכן באזור עד לפני מלחמת העצמאות. מדרום לשדה הוקמה שכונת חארת אל-מטאר, אותה בנו משפחות מכווית, שהיו שולחות את בניהן ללמוד בירושלים. כיום השכונה נחשבת לחלק מכפר עקב, שרובה נמצא מעבר לגדר.

    הפרויקטים המקודמים באזור התעשיה עטרות כיום

    איציק עוזר, מנהל פיתוח ברשות לפיתוח ירושלים

    מצגת

    הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) אמונה בין השאר על הבאת תעשיה איכותית לירושלים, והיא עושה  זאת באמצעות פיתוח שני מתחמים עיקריים – הר חוצבים ועטרות.

    שטח אזור התעשייה עטרות כולל כיום כאלף דונם וכ-300 מפעלים. עובדים בו 5000 עובדים, אשר כמעט חצי מהם באים מהשטחים.

    סביב שנת 2000 היתה נטישה די גדולה של אזור התעשיה בעקבות האינתיפאדה השנייה והאזור הלך ודעך. היום הוא שוב אחד מאזורי התעשייה המבוקשים בירושלים, בעקבות תמריצים ומענקים שניתנו לאורך השנים, והוא חיוני על מנת לחסוך בעלויות שינוע ולספק את צרכי העיר הגדולה – בעיקר בתחום המזון – בלי לנסוע רחוק מידי. כיום כל מפעלי המזון של ירושלים נמצאים בעטרות, ומחירי המגרשים עולים כל הזמן.

    ראש העיר משה ליאון, עוד מימיו כיושב ראש הרשות לפיתוח ירושלים, הצהיר על מחויבותו לפיתוח אזור עטרות כאזור התעשייה המרכזי של ירושלים. הפיכתם של אזורי תלפיות וגבעת שאול לאזורי מסחר ושירותים חיזקה את מעמדו של אזור עטרות.

    הפרוייקטים שמתרחשים בעטרות כיום הם:

    1. בניית אזור תעשייה חדש, עטרות ג', בשטח בית הספר להכשרה מקצועית. נבנים שם בימים אלה 11 מפעלים חדשים.
    2. שדרוג הרחובות והשטחים הציבוריים בעטרות, טיפול בכבישים, גינון.
    3. שיפוץ אזור הכניסה למתחם, הוספת צמחיה, שדרוג המרחב הציבורי.
    4. טיפול במזהמים (בעיקר המחצבות הפועלות במקום), בשיתוף העיריה והמשרד לאיכות הסביבה. יש אכיפה גבוהה היום לגבי הזיהום והאבק, עד כדי הוצאת צווי סגירה למפעלים ולמחצבות שלא עומדים בתקנים של פליטת אבק וזיהום. הותקנו 30 מצלמות אכיפה כדי לעקוב אחרי המצב 24 שעות ביממה, ובזה נכלל גם המפעל למחזור האשפה.

    לאחר ההרצאות ניתן מענה לשאלות:

    1. כל תשתיות המים שמתוכננות לאזור התעשיה שייכות לגיחון, אין מים שמגיעים מחברת המים של רמאללה כמו במקומות אחרים בצפון העיר. כנ"ל תשתיות תקשורת – הכל ישראלי.
    2. אין תוכניות כרגע לשיפוץ שדה התעופה.
    3. שכונת המגורים המתוכננת לקום באזור שדה התעופה – לא ברור כרגע מיהי אוכלוסיית היעד, מדברים על שתי חלופות: אוכלוסייה חרדית, ואז יהיו כ-8,500 יחידות דיור או אוכלוסייה מעורבת, ואז יקומו כ-11,000 יחידות דיור. יש שם גם אזור שבבעלות פרטית ערבית. התוכנית היא מאוד גמישה, ותשווק בהתאם למדיניות של משרד השיכון. יש בה הרבה מאוד שטחים לתעסוקה, למבני ציבור וגם שטחים בסימן שאלה שיותאמו לסוג האוכלוסייה שתיכנס לגור בשכונה. התוכנית לא תהיה קשורה בשום צורה לכפר עקב שמעבר לגדר, ויש דרישה של פיקוד העורף להתרחק 80 מטר מהגדר, וליצור חיץ כלשהו בינה לבין השכונה שתקום.
    4. תשתיות התחבורה הציבורית באזור היום ואל השכונה העתידית: לא ברור עדיין איזה תשתיות תחבורה ציבורית יהיו שם. האם יהיה פתוח לגישה של תושבי שטחים לאזור התעשייה? זה כרגע לא חלק מהתוכנית לפיתוח האזור.
    5. הקו החום של הרכבת הקלה יוצא משער שכם עד קלנדיה, הוא לא יוכל לשרת את השכונה החדשה אם תיבנה בעטרות בגלל עודף קיבולת והאורך של המסלול. מה שמסתמן זה שהקו יגיע מקלנדיה, אולי דרך שדה התעופה, לא יעבור לאורך הגדר כדי לא להרוס בניינים, אולי הוא ייכנס לתוך אזור התעשייה של עטרות, ליד הכלבייה. הרכבת לא תיכנס לתוך אזור התעשייה כי אין שם ביקוש מספיק לאורך היום, אלא רק בבוקר ואחרי הצהרים. משם תמשיך ממערב ותתחבר עם דרך רמאללה. יש היום קווי תחבורה ציבורית גם של אגד וגם של חברה מזרח ירושלמית שפועלת שם/ האזור מקבל שירות טוב באוטובוסים וכן בקווים פיראטיים לא מוסדרים.

    לאירועים קודמים בסדרה

     

    ולחשוב שפעם יכולת לטוס מירושלים ישירות למפרץ הפרסי… בימים אלה אנו מציינים שני עשורים לסגירתו של שדה התעופה 'עטרות'…

    Posted by Eldad Brin on Wednesday, January 13, 2021