הישארו מעודכנים
סגור
16 פברואר

| 2021 | 17:00

מגפת הקורונה ומתן חיסונים במזרח ירושלים

  • ללא תשלום
  • מתקיים בעברית
  • פתוח לקהל
  • דיגיטלי
  • ללא תשלום
  • מתקיים בעברית
  • פתוח לקהל
  • דיגיטלי
מגפת הקורונה ומתן חיסונים במזרח ירושלים

מפגש עם בן אברהמי, עמית מחקר של מכון ירושלים, שהינו גם מנהל פעילות הדוברות וההסברה של עיריית ירושלים בערבית, ועם ציון רגב, מנהל תוכנית החומש בחינוך מטעם העירייה ומנהל חדר מצב מינהל חינוך ירושלים (מנח"י) בתקופת הקורונה.

ציון רגב – ממצאים ותובנות מחדר מצב הקורונה של מנח"י

כמעט כל שכונות מזרח ירושלים הן אדומות – לא עומדות כרגע בקריטריונים של פתיחת מערכת החינוך. מרבית התחלואה במזרח ירושלים, בדומה לשאר הארץ, מרוכזת כיום בגילאים הצעירים. מדיניות הרמזור נקבעת גם על פי שיעורי ההתחסנות, ועל מנת לשוב לשגרה חשוב להגדיל את שיעור המתחסנים. 

עד לפני כמה ימים – אחוז המתחסנים במזרח ירושלים היה נמוך ועמד על בערך 20%. המספר בפועל הוא כנראה גבוה מעט יותר – כי יש מתחסנים במזרח העיר שלא יודעים לאן לשייך אותם. גם לגבי התחסנות אנשי חינוך – נראה ששיעור עובדי ההוראה המחוסנים במזרח ירושלים הוא כמחצית מהעובדים במערב העיר. עם זאת יש להעיר כי אין נתונים ממשרד הבריאות שיכולים להגיד מי מורה ומי לא. הנתונים של מנח"י מבוססים על 'דיווחים מתוך רצון טוב' של מנהלי בתי ספר. 

שינוי משמעותי בגישת תושבי מזרח ירושלים להתחסנות

בימים האחרונים רואים שינוי מגמה מבורך. כתוצאה מהבנה שהמתחמים הגדולים של החיסונים כבר פחות יעילים, העירייה החלה להביא את החיסונים אל האוכלוסייה ישירות. אתמול (15.2.21) התקיים מבצע התחסנות בבית ספר באבו-תור, והגיעו 600 מתחסנים. זוהי כמות אדירה במונחים של תחנות חיסון כאלו. הדבר התאפשר באמצעות שיתוף פעולה עם מנהלי בית הספר, המינהל הקהילתי, אנשי פיקוד העורף ואחרים. גם מבצעים של הסברה על החיסון זוכים כיום להתעניינות אדירה. המציאות בה אין הרבה מתחסנים לא נובעת מאדישות, אלא אולי מדיסאינפורמציה או חששות. זה מעיד על כך שכשפעילות ההסברה מכוונת בצורה טובה – היא פועלת היטב. ואכן אפשר לראות בימים האחרונים שינוי משמעותי בגישת תושבי מזרח ירושלים (מז"י) בכל הקשור להתחסנות [נכון ל-26.2, אחוזי ההתחסנות במזרח י-ם עלו ל-44%].

מה שרואים חד משמעית, מנתוני מד"א ופיקוד העורף וקופות החולים, זה שעברנו את הנקודה הקריטית של ההתנגדות לחיסונים ומצב ההתחסנות נראה היום אחרת לגמרי. פתיחת בתי הספר במערב העיר, גורמת לאנשים להבין שהחזרה לשגרה היא בידיים שלהם ולכן באים להתחסן. בחמ"ל יש המון טלפונים ופניות ויש רצון שנבוא ונקים מתחמי חיסון – דבר שלא היה לפני 3 שבועות. מתוכננים כרגע מתחמים כאלה גם בעיסאוויה ובבית חנינא.

הטיפול במגפת הקורונה מאפשר לשבור מחיצות

למתחם ההתחסנות בבית הספר באבו-תור אתמול הגיע גם ראש העיר, והמעמד היה מרגש. אין ספק שהקורונה שוברת מחיצות ומערערת את המצב הקיים במזרח ירושלים: זה לא טבעי לראות כל-כך הרבה אנשי צבא של פיקוד העורף שנכנסים במדים לתוך שכונה במזרח ירושלים- והנה זה קרה סביב החיסונים, וזה מצטרף לתופעות דומות שהיו בסבבים הקודמים.

שאלות ותשובות

ש: האם כדי להעלות את אחוזי ההתחסנות אפשר לפעול בתמורה לביטול דוחות שאנשים חטפו על קורונה? למשל דוחות שניתנו על עברות קטנות של אי חבישת מסיכה וכו'- אפשר להודיע  שיבטלו את הדוחות שלהם וכך הרבה מאוד אנשים יגיעו להתחסן.

ת: כל רעיון שיגרום לאנשים לבוא ולהתחסן- מתקבל בברכה. הרעיון יועלה לחדר המצב של הקורונה וייבדק.

ש: מה לגבי אנשים שלא רשומים בקופות חולים, שאין להם תעודות זהות?

ת: היום רוב תחנות החיסון שנפתחו אינן קשורות לקופת חולים, ולכן אפשר לבוא רק עם ת"ז. לגבי מי שאין לו ת"ז כחולה – לגבי כל עובדי ההוראה שאין להם ת"ז ניתנה הוראה גורפת לחסן, בכפוף להצגת אישור שהם מורים. לגבי זוגות מעורבים- התחושה היא שהיום כל הגורמים בפתיחות גבוהה לחסן את כל מי שבא. יכול להיות שיש פה ושם מקרים ספציפיים שאין אישור ממשרד הבריאות ואפשר להפנות אותם לחמ"ל הקורונה והכל יטופל.

ש: אולי יש מקום לפעול בתוך האוכלוסיה המזרח ירושלמית, ולהפעיל את מי שכבר התחסן, שהם ישכנעו אנשים.

ת: זה בדיוק מה שעובד. ככה אנחנו עובדים וכל רעיון להמשיך ולפעול ככה – יהיה מצוין. יש היום יותר ויותר אנשים שמוכנים לדבר בקול ולהגיד- לכו להתחסן. לפני שבוע זה עוד לא היה. וזה השינוי- המנהיגות המקומית אומרת ללכת להתחסן.

ש: בהמשך למה שנעשה בבתי הספר, מד"א ופיקוד העורף פתחו גם תחנה במעבר קלנדיה, וכולם התחסנו שם. כל מי שיש לו תעודה, גם בלי קופת חולים. היום פתחנו תחנה גם בעיר העתיקה וגם במע"ר מזרח. באמת יש מספרים גבוהים של מתחסנים בכל אלו. יש עבודה אינטנסיבית של הסברה באמצעות אנשים מתוך מזרח ירושלים שהתחסנו ומעבירים את דבריהם לאוכלוסיה כולה.

ת: אפשר לראות שיש שכונות שלמות שאכן מתנהלות ככה, וצריך להמשיך ולהגיע לכל המקומות, גם בשכונות שיש פחות היענות בינתיים.  כרגע יש תחרות בין השכונות וזה טוב.


בן אברהמי – פעילות ההסברה של העירייה עבור תושבי מזרח העיר

אברהמי, שבמסגרת תפקידו מנהל את ההסברה בערבית של עיריית ירושלים, ואת דף הפייסבוק של ראש העיר משה ליאון בערבית, סיפר  על מגפת הקורונה והחיסונים במזרח ירושלים מן הזווית ההסברתית – פעילות העירייה והרשויות הישראליות ברשתות חברתיות ובדף הפייסבוק של ראש העיר, ההתמודדות עם חוסר האמון בקרב האוכלוסייה הפלסטינית, שמועות שווא, תיאוריות קונספירציה למיניהן ועוד:

שבח לקופות החולים

לצד המבצעים הממוקדים שהזכיר ציון רגב שנעשים בשכונות השונות, קיימת פעילות שוטפת ויומיומית של אנשי קופות החולים, שעובדים מסביב לשעון ויש לחלק להם שבחים רבים. קופות החולים הקימו מתחמי חיסון, שתפוקתם היא עדיין המסה המרכזית של אחוזי המתחסנים. הבאת החיסונים למינהלים ולשכונות כפי שתואר היא מאמץ גדול, אשר משמש כמכפיל כוח לפעילות קופות החולים אשר נושאות בעיקר הנטל.

ערוצי התקשורת עם מזרח ירושלמים

עיריית ירושלים נמצאת בחזית המאמץ ההסברתי בנושא הקורונה מול האוכלוסייה. המערך נשען על ערוצי תקשורת עם תושבי מזרח ירושלים שייסדה העירייה בשנים עברו, ובשנה האחרונה הוא רתום ומגויס כל כולו למאמצי ההסברה הכלליים של מדינת ישראל בנושא הקורונה. האתגר התודעתי-הסברתי משלים את האתגר האופרטיבי בשטח. ההסברה נועדה להניע אנשים לפעולה- קיום ההנחיות, שמירה, קטיעת ההדבקה, וכרגע- גם לפעולה בתחום ההתחסנות.

פעילות ההסברה מובלת באמצעות כמה קודקודים:

  1. עיריית ירושלים
  2. משרד הבריאות – שהבין תוך כדי המשבר שהוא חייב לדבר לאוכלוסיה הערבית בצורה הרבה יותר ישירה ומכוונת, ופיצל את ההסברה בערבית לפי שלוש אוכולוסיות מפתח,  לאוכלוסיה הערבית הצפונית, לבדואים ולמזרח ירושלים. בהתאם, נשכרו שלושה משרדי פרסום. הגוף שעובד מול משרד הבריאות במזרח ירושלים עובד בסנכרון מלא עם העירייה.
  3. פיקוד העורף – הקימו זרוע ייעודית בתוך עיריית ירושלים עבור מזרח ירושלים.
  4. החברה האזרחית: המינהלים הקהילתיים לצד ארגונים רבים ועמותות, שמובילים את המאמץ המשותף בכל השכונות.

הבנת דעת הקהל – ניתוח אלפי תגובות ברשתות חברתיות

על מנת לטייב ולחדד את המסרים של חברת הפרסום שעובדת במזרח ירושלים, אנחנו מעדכנים אותם כל הזמן בעקבות השיח שרואים ברשתות החברתיות. בחודשים האחרונים פילחנו וניתחנו כל הזמן דיונים ושיחות שהתקיימו ברשתות כדי להבין את השיח סביב נושא החיסונים. שני מדגמים נלקחו סביב שתי נקודות זמן: 15.1 ו-15.2. בכל מדגם הסתכלנו על פרסומים ועל התגובות סביבם במהלך החודש שקדם. בסך הכל ניתחו אלפי התבטאויות ותגובות.

הפרסומים כללו מידע אודות החיסונים, עידוד ללכת ולהתחסן, פרסומים כוזבים נגד חיסונים וביקורת כלפי אלו שלא הולכים להתחסן או מפיצים מידע שגורם לאנשים לא להתחסן. התגובות חולקו לתגובות שמכילות שיח חיובי, שלילי או ניטרלי כלפי החיסונים.

במבחן התוצאה- רואים שינוי משמעותי בתמונת המצב: 

בחודש הראשון (15.12-15.1)  כמעט מחצית מהפרסומים כללו מידע שלילי אודות החיסון. המידע המוסמך תפס כשליש. מאמצי העידוד ללכת ולהתחסן בשלב זה היו בתחילתם – כ14%.

בחודש שלאחר מכן (15.1-15.2) תמונת המצב שונה לגמרי. קודם כל- מאמצי ההסברה והמידע המוסמך 'משתלטים' על השיח. יש הרבה יותר מאמצים ומידע על החיסונים והסברה ללכת להתחסן. הנתח של הפרסומים השליליים הצטמצם לפחות מ20%.

גם לגבי הגישה והנימה כלפי החיסונים ניתן לראות שינוי: במדגם של החודש הראשון השיח השלילי תפס למעלה מ50%, והמדגם השני מראה שהגישה הרבה יותר חיובית. עדיין יש קרוב ל40% של שיח שלילי, אבל בהחלט יש שינוי והוא שינוי מבשר טובה. אפשר להעריך שהמגמה הזו תלך ותתעצם בשבועות הקרובים.

ניתוח השיח השלילי חשוב על מנת להבין איפה יש צורך לרכז מאמצים. הממצאים הם שהרוב הגדול, כ-70% – אינן תיאוריות קונספירציה. רוב אלו שהתבטאו נגד החיסונים חששו מתופעות הלוואי, מהשפעתו של החיסון, מבטיחותו, מהטווח הקצר של משך המחקר של החיסון- כפי שגם משתקף בישראל כולה. 30% כללו תיאוריות קונספירציה למיניהן.

שני פרסומים שחזרו על עצמם שוב ושוב היו שני סרטונים שכללו תופעות לוואי נדירות וחריפות לחיסון. ולצד זאת, סרטונים ופרסומים שמביעים חוסר אמון בחיסון: תגובות למראה ראש העיר מתחסן שטענו שזה לא חיסון אמיתי, שיש חיסון אחד למנהיגים ואחר לעם וכדומה. גם העבירו ידיעה כוזבת שהערבים מקבלים חיסונים פגי תוקף. כל ראיון או חצי משפט שמישהו אמר נגד משרד הבריאות או נגד חברת פייזר- הפך במהירות להיות בראש הכותרות וגרם לנזק רב.

התמודדות מערך ההסברה עם תיאוריות הקונספירציה ודעת קהל שלילית

משתדלים לכסות בפעילות את מזרח ירושלים מקצה לקצה, גם מבחינת הפלטפורמות שפועלים בהן, גם מבחינת קהלי היעד, גם מבחינת התמות בהן עוסקים:

  • עמוד הפייסבוק בערבית של ראש העיר הוא הבמה המרכזית של העירייה בתקופת הקורונה. עיקר המאמצים רוכזו בעמוד ליצירת סרטונים. ראש העיר נמצא ברבים מהסרטונים האלו ויש לזה משמעות רבה ליצירת אמון וליצירת קשר עם התושבים. סרטונים נוספים פורסמו עם מנהיגים, משפיעי דעת קהל ורופאים במזרח ירושלים. פסיפס רחב של גורמים שהצטרפו לקמפיין ההסברה בעד החיסונים, קמפיין שמתקיים לגמרי תחת זיהוי עירוני ממסדי מבלי להסתיר או לטשטש את העובדה שעירית ירושלים לוקחת את האחריות על נושא ההסברה.
  • במקביל- עובדים בערוץ המזרח ירושלמי של משרד הבריאות שהוזכר לעיל. כאן יש בעיקר רופאים, ביניהם ד"ר עלי ג'יבריני שהוא הפנים המוכרות ביותר בנושא הקורונה במזרח ירושלים, וכמוהו עוד עשרות רופאים. כמעט כל יום עולים סרטונים עם רופאים, אחים, רוקחים ומפיגים חששות. קיים נציג מכל אחת משכונות מזרח ירושלים בדף, ומתפרסמים תכנים המיועדים לכל שכונה. מתפרסמות גם קריאות של בעלי עסקים שאומרים להתחסן כדי שנוכל לחזור לשגרה, ואפילו היו אנשי דת שבדרך כלל לא מתבטאים בבמות שקשורות לרשויות הישראליות- וכאן הסכימו לשתף פעולה. כל סרטון כזה מביא דגש וזווית קצת שונה בהלימה לשיח שמתקיים ברשתות. עיקר המאמצים מכוונים כעת לחודש הרמאדן (אפריל-מאי) – כשהרצון הוא להיכנס אליו מחוסנים – "נקיים" מקורונה. 
  • בשיתוף המרכז הבין-תרבותי הועלה אתר אינטרנט בנושא הקורונה מטעם "ועדת ההגנה המזרח ירושלמית", כאן העירייה והממסד לא בפרונט אבל המסרים הם החשובים. יש שם עמוד של שאלות ותשובות בנושא החיסונים, ונשלחו מסרונים לתושבים עם הפניה לעמוד הזה.

  • מנסים לעשות הרבה מאוד רעש חיובי גם בשטח – למשל באמצעות קמפיין חוצות של משרד הבריאות בשיתוף העירייה: 20 רופאים ורופאות צולמו ורישתו את הרחובות עם שלטים לגבי הבטיחות, האמינות וכו' של החיסונים. מפעילים גם רכב כריזה שעובר בשכונות וקורא לצאת ולהתחסן. עובדים גם דרך אתרי החדשות- פאנט ואחרים.

מבט קדימה להמשך עידוד ההתחסנות – אתגרים בולטים 

  • האתגרים שעדיין עומדים לפתחנו הם הגעה אל האוכלוסיה הצעירה, בני 16-17, שקשה להגיע אליהם. מנסים כרגע לעשות את זה דרך משפיענים.
  • גם גילאי 30-40 היא אוכלוסיה שקשה להגיע אליה.
  • פער נוסף הוא ברמת השכונות שפחות משתפות פעולה כמו ג'בל מוכבר שאין בהן תשתיות ואין מנהל קהילתי, ובוודאי מול השכונות שמחוץ לגדר. צריך להכיר בכך שיש  כמה טריטוריות מזרח ירושלמיות, שצריך להמשיך ולעשות כברת דרך ארוכה כדי להגיע אליהן.

תגובות

עז א-דין אל-עסד, המרכז הבין תרבותי: כאשר מציינים בפרסומים שהם מטעם משרד הבריאות הישראלי זה מקבל הד חיובי יותר. כך המסר ברור והאמינות עולה. צריך להביא את החיסונים יותר ויותר לתוך השכונות. גם לשכונות שהוזכרו אפשר להגיע בעבודה נכונה, וככל שמערבים יותר ויותר את האוכלוסייה ואנשי השכונה יש השפעה גדולה על עידוד להתחסן.

חגי אגמון-שניר, המרכז הבין תרבותי: החברה האזרחית במזרח ירושלים עושה עבודה יוצאת מהכלל, ואנחנו שמחים לראות שהעירייה פועלת איתם בשיתוף פעולה ובחוכמה. מצד אחד- משרד הבריאות מוביל את הפעילות, מצד שני אנשים רוצים לראות אנשים מהשטח שאפשר לסמוך עליהם. והאיזון הזה צריך להישמר. כמעט בכל משפחה מזרח ירושלמית יש איש רפואה וכשרואים אותם מובילים את הקמפיינים- זה עושה את כל ההבדל. בנוסף חשובה פעילות עם רופאי המשפחה.

לאירועים קודמים בסדרה

 

האירוע התקיים בשיתוף קרן נאומן.