שנה ליישום החלטת ממשלה 3790

'החלטת הממשלה לצמצום פערים חברתיים כלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים' התקבלה במאי 2018. העבודה על יישומה הוטלה על המשרד לענייני ירושלים ומורשת, והוא מוציא אותה לפועל בליווי של הג'וינט- מכון אלכא, היחידה לשיתוף ציבור של פמ"י ומכון ירושלים שאחראי על הליווי המחקרי והערכת המהלך. 

הכנס נפתח בישיבה פנימית של בכירי הממשל והארגונים השותפים לסיכום 'הפרק הראשון' בעבודה על הטמעת החלטת הממשלה 3790, ודיון על המשכה. 

לאחריו נפתח החלק הציבורי של הכינוס:

מבין המברכים, ציין שאול מרידור, ראש אגף התקציבים באוצר, כי ההחלטה על העברת התקציבים לפיתוח מזרח ירושלים מגיעה על רקע של עשרות שנות הזנחה ניכרת, וכי גם אם כל סכומי הפיתוח יושקעו בתבונה וביעילות מיטבית, עדיין נגיע אך לקצה קצהו של צמצום הפערים הנדרש. לא מדובר בעניין פוליטי אלא עניין חברתי. 

רני דודאי, מנכ"ל אלכא שיבח את יכולתה של הממשלה לעבוד בשיתוף פעולה צמוד עם החברה האזרחית. חיבור שכזה אינו מובן מאליו ומעיד על הבטחון שיש לממשלה בהנעת המהלך. 

חמישה נתונים מעניינים על מזרח ירושלים

מנכ"ל המכון ליאור שילת העביר הרצאה ובה סקר חמישה נתונים מעניינים על מזרח ירושלים. בין השאר הזכיר שילת כי אם היינו מסתכלים רק על מזרח ירושלים, היא היתה העיר השלישית בגודלה בישראל- קטנה מתל אביב אך גדולה מחיפה. עוד הוזכרו השינויים בשיעורי הפריון בין נשים יהודיות לערביות בשנים האחרונות בירושלים, אשר נובעים מתהליכים פנימיים בכל אוכלוסייה. בעוד שיעור הפריון בקרב האוכלוסיה היהודית עולה (4.4 ב-2017), בעיקר עקב גידול באוכלוסיה החרדית, שיעור הפריון בקרב הנשים הערביות בעיר יורד (3.4 ב-2017), בעיקר עקב תהליכי השכלה וחילון. שיעורי הפריון של האוכלוסייה הערבית בישראל נמוכים מעט משל האוכלוסייה הערבית הירושלמית, ואילו באירן, למתעניינים, עומדים על 1.8 ילדים לאישה. 

ביריד שהתקיים לצד הכנס הפעיל מכון ירושלים דוכן, בו הוצגו שני פוסטרים עם נתונים אודות מזרח ירושלים. בדוכן פעלה גם עמדת מחשב, באמצעותה התנסו המשתתפים במפה האינטראקטיבית של מזרח ירושלים, שיצרו חוקרי המכון יאיר אסף-שפירא ועומר יניב.