תובנות מפסגת כדור הארץ: Rio 20+

תובנות מריו +20: פסגת כדור הארץ 

מנהיגי העולם נפגשו ביוני 2012 להכריז על חזונם לעתיד בפסגה עולמית "ריו+20". 20 שנה קודם לכן, בשנת 1992, התקיימה פסגת האו"ם בנושא סביבה ופיתוח, שללא ספק היתה אבן דרך משמעותית בקידום תפיסה של קיימות בסדר היום העולמי. מסמך הסיכום של הפסגה בריו מונה לא פחות מ-283 סעיפים. מה ניתן ללמוד ממנו? 

להלן מספר סעיפים רלוונטים לקיימות בישראל שיש לעודדם:

• (4) מעבר מדפוסי צריכה שאינם ברי קיימא לדפוסי צריכה וייצור ברי קיימא.
• (38) יצירת מדדי התקדמות (progress) משלימים למדד התמ"ג המודד צמיחה כלכלית.
• (47) עידוד עסקים לדווח על הפנמת קיימות בארגונם
• (63) הפנמת שיקולים של חברה, סביבה וכלכלה בתהליכי קבלת החלטות, ושילוב חבילות אמצעים שונים (mix of measures) בכדי לקדם כלכלה ירוקה בקונטקסט של פיתוח בר קיימא
• (98) עידוד מדינות לגבש אסטרטגיות לפיתוח בר קיימא
• (136) הדגשת החשיבות של ערים בנות קיימא, לרבות התחדשות עירונית ונגישות בהן ללא כלי רכב
• (226) אימוץ תכנית ל-10 שנים לייצור הרגלי צריכה וייצור מקיימים
• (228) בקשה ממדינות לשפר אחריוּתיות בהפקת מינרלים ולצמצם השפעות שליליות על החברה ועל הסביבה

מתוך מסה עצומה של ניירות ואירועים מתוך הפסגה העולמית ריו+20, יש מקום להפנות תשומת לב לאלו הנוגעים בתחומים שנבחנו במסגרת תחזית קיימות לישראל 2030:

הצהרת ההון הטבעי – The Natural Capital Declaration

יוזמה של UNEP בשיתוף עם מוסדות פיננסיים – כ-37 מארגונים אלו כבר חתמו על הצהרה זו, בה הם מתחייבים להטמיע את ההתחשבות בהון הטבעי בפעילויות כגון: קביעת פרופילי סיכון, הערכת ערכי פקדונות, bonds equity של השקעות בחברות, מדיניות למתן אשראי בסקטורים העלולים לפגוע בהון הטבעי, וחישובי סיכון לצורכי ביטוח.

מסמך הצהרת ההון הטבעי

אסטרטגיה לניהול אינטגרטיבי של משאבי טבע סחירים של חגי קוט ואנדי בניקה במסגרת הפרויקט

לעמוד האסטרטגיות

צריכה בת קיימא ו-sustainable lifestyles

באופן כללי יש מעט התייחסות לדפוסי הצריכה בריו+20, אך יש מקום לציין 2 אירועים (side events):

ארגון לא ממשלתי (ANPED) הוביל דיון על גיבוש אורח חיים מקיים ל-2050 (sustainable lifestyles), על ידי חדשנות חברתית שבעזרתה נוכל לחזור ולהישאר בתוך "גבולות" כדור הארץ (planetary boundaries). בנוסף, ארגון נשים בבחריין בשיתוף עם הארגון Earth Charter International יזמו דיון על "צריכה אל מול קיימות":

אסטרטגיה לצריכה בת קיימא של ד"ר מרים הרן וטלי שפיגל במסגרת הפרויקט. 

חזון ברזיל 2050

הסקטור העסקי בברזיל גיבש חזון ארוך טווח ומספר תסריטים אפשריים לשנת 2050 כדי לזהות הזדמנויות עסקיות עתידיות. החזון מתייחס ל-9 תֶּמות, לרבות חברה, ערכים, אנרגיה, חקלאות, וצריכה.

חזון קיימות לישראל 2030, במסגרת הפרויקט.

העיר ב-2030

הארגון ליוזמה סביבתית ברמה המקומית (ICLEI) הוביל שיח על השינויים המערכתיים הנדרשים בעיצוב הערים בעולם כדי שיהיו ברות קיימא.

אסטרטגיה למרחב עירוני תוסס של ד"ר יודן רופא במסגרת הפרויקט.

לעמוד האסטרטגיות

מדד משולב חדש – רווחה מוכללת – Inclusive Wealth Index

בפסגה הושק מדד משולב חדש שגובש על ידי UNEP בשם "רווחה מוכללת" – Inclusive wealth, כמדד להערכת רמת הקיימות של מדינות. ישראל אינה מופיעה כמדינה הנמדדת באופן בלעדי אלא כחלק מקבוצת "שאר מדינות מערב אסיה", כך שלא ניתן להעריך את רמת תפקודה במדד זה.

סקירת מדדים משולבים במסגרת הפרויקט.

חוסנו של עם, חוסנו של כדור הארץ – Resilient People, Resilient Planet

בפסגת ריו+20 הוצג דוח של פאנל מומחים שהוזמן על ידי מזכ"ל האו"ם: Global Sustainability Panel. הדוח נותן ביטוי חזק למונח "חוסן" – resilience, גם בהקשר הסביבתי וגם בהקשר החברתי.

האירוע "Resilient People, Resilient Planet"במסגרת פסגת ריו+20

אסטרטגיה לחוסן ופיתוח עמידות של ד"ר רובי רוגל במסגרת הפרויקט.

לעמוד האסטרטגיות