הישארו מעודכנים
סגור

מדדים

כחלק מתהליך בניית בסיס הידע של תחזית קיימות לישראל 2030, נבחרו 12 מדדים הקשורים ל'כוחות המשפיעים על הסביבה' ול'מצב משאבי הסביבה'. בוצע ניתוח תמונת מצב וסומנו מגמות על פי מבט על שלוש נקודות זמן: אתמול (1990) – היום (2010) – ומחר (2030). זאת על מנת להבין את המגמות הקיימות ואת משמעות הימשכותן.

לצד הדגש המיוחד אשר ניתן להיבט הסביבתי והדרישה להותיר משאבים במצב מיטבי לדורות הבאים, נבחרו גם מדדים לרווחת האדם (wellbeing), שתפקידם להצביע על מגמות חברתיות וכלכליות מתוך הבנה של הקשרים ההדוקים ביניהן; וכן נותח מצבה של ישראל בהשוואה למדינות אחרות על-פי מספר אינדקסים משולבים בינלאומיים (composite indices).

המדדים נותחו על ידי ד"ר עמיר אידלמן ויעל יבין.

מדדים – מסרים עיקריים

לתחזית קיימות לישראל 2030 המסמך המסכם את הפרויקט

מדדי הכוחות המניעים

  • תמ"ג לנפש ומדד ג'יני
  • הכנסה פנויה לנפש
  • צריכת אנרגיה
  • צריכת מים ביתית
  • רמת מינוע ונסועה
  • פסולת עירונית

להרחבה

מדדי מצב הסביבה

  • פליטת תחמוצות גופרית
  • פליטת תחמוצות חנקן
  • הימצאות חלקיקים באוויר
  • פליטת גזי חממה
  • מליחות מי-תהום
  • שטחים בנויים ושטחים פתוחים

להרחבה

מדדים לרווחת האדם

  • תוחלת חיים
  • שעות עבודה
  • קשרים חברתיים
  • שביעות רצון מהחיים
  • השכלה על יסודית
  • אוריינות קריאה
  • תמיכה חברתית

להרחבה

אינדקסים בינלאומיים

  • פגיעות הסביבה – Environmental Vulnerability Index
  • תפקוד בנושאי סביבה- Environmental Performance Index
  • התפתחות אנושית – Human Development Index
  • האושר העולמי – Happy Planet Index
  • חברה מקיימת – Sustainable Society Index

להרחבה

מדדי הכוחות המניעים

תוצר מקומי גולמי לנפש ומדד ג'יני

התמ"ג עלה, גדלו הפערים החברתיים והוחמר אי-השוויון הסביבתי

מדד המבטא את הרווחה הכלכלית של האוכלוסייה וכוח הקנייה שלה, תוך בחינת האי-שוויון בחברה

בין השנים 2009-1995 עלה התמ"ג לנפש בישראל בכ-23%: מכ-76 אלף ₪ לנפש לכ-94 אלף ₪ לנפש. העלייה בתמ"ג מלווה בעלייה בצריכה ובהגדלת הלחץ על הסביבה: בהגדלת השטח הבנוי, בעלייה בצריכת אנרגיה ומים, בעלייה ברמת המינוע והנסועה. במקביל עלה בשנים אלו גם מדד ג'יני – מדד האי-שוויון בחברה, בכ-16%, מ-0.33 ל-0.38.

בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל נמצאת במקום השני (אחרי מקסיקו), עם כ-20% מן האוכלוסייה מתחת לקו העוני. זוהי אוכלוסייה חסרת כוח קנייה, שהצריכה הביתית שלה מצומצמת וקיומית בלבד. ישראל ניצבת במקום השלישי בסולם המדינות בהן שורר אי השוויון החברתי הגבוה ביותר (נתוני 2005).

ניתן לקבוע שהעלייה בתמ"ג מלווה בהרחבת פערים בחברה הישראלית ומכאן שהלחץ על הסביבה נובע בעיקר מבעלי הכנסה גבוהה, ממגזר מצומצם יחסית, בעל יכולות כלכליות הולכות וגדלות, אשר צורך משאבים סביבתיים לאין שיעור יותר ממגזרים אחרים.

למסמך המלא

הכנסה פנויה לנפש

בישראל שורר פער של פי 25 בהכנסה הפנויה לנפש בין העשירון העליון לעשירון התחתון

מדד המצביע על מידת יכולתם של משקי-בית לרכּוש שירותים ומוצרים, לאחר ההוצאה על מזון, לפי עשֹירוני-הכנסה

הפער בהכנסה הפנויה בין העשירון העליון לתחתון מביא לריכוז כוח הקנייה ועומסי הצריכה בידי פלח אוכלוסייה מצומצם. הכנסה פנויה גבוהה מעודדת את הצריכה ואת הלחץ על הסביבה ולכן נדרשת מדיניות ממשלתית מתקנת לשינוי דפוסי הצריכה של העשירונים העליונים והתחתונים כאחד.

הכנסה פנויה לנפש היא חלק ההכנסה שנותר לאחר ניכוי ההוצאות על מזון וחלוקתו למספר הנפשות במשק הבית. ממוצע ההכנסה החודשית הפנויה לנפש בעשירון התחתון, עמד בשנת 2008 על פחות מ-400 ₪ (כ-50% מן ההכנסה הכוללת) ואילו בעשירון העליון הוא עמד על 10,000 ₪ לנפש (כ-90% מההכנסה הכוללת). הפער בהכנסה הפנויה לנפש בין העשירון העליון לעשירון התחתון הולך ומעמיק עם השנים. המחסור בקרב העשירונים התחתונים הוא בבחינת כדור שלג המונע רכישת השכלה ואיכות חיים סבירה, משריש את הפערים ומעביר אותם מדוד לדור. הפערים צפויים להחמיר עד 2030 תוך שיפור מצומצם של מצב העשירון התחתון כאשר ההכנסה הפנויה אחרי ההוצאה על מזון תעמוד על  550 ₪ ואילו בעשירון העליון תעלה ותעמוד על 18,000 ₪ .

למסמך המלא

צריכת אנרגיה

צריכת אנרגיה נמוכה אך מגמת התייעלות מצומצמת בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD

מדד המבטא את היקף האנרגיה המשמשת להנעת מערכות הייצור במשק, בדגש על צריכת נפט וחשמל

צריכת האנרגיה הכללית בישראל כמעט שהוכפלה בין השנים 2008-1990 ועלתה בממוצע ב-4% בשנה. צריכת האנרגיה לנפש עלתה בשנים אלו בכ-27% ובכ-1.5% בשנה בממוצע. מנגד, צריכת האנרגיה ליחידת תמ"ג היתה בשנים 2008-1995 במגמת ירידה מתונה, שמקורה כנראה בייעול אמצעי הייצור במשק. אספקת האנרגיה לנפש נמוכה בישראל יחסית למרבית מדינות ה-OECD. העלייה שנרשמה בארץ באספקת אנרגיה לנפש לאורך השנים (29% בין השנים 2008-1990) דומה למגמה שנרשמה במדינות ים-תיכוניות אחרות, אך גבוהה ביחס למדינות המערב (כדוגמת בריטניה וגרמניה) שבחלקן אף מסתמנת ירידה באספקת האנרגיה לנפש.

מגמת ההפחתה באספקת האנרגיה לתמ"ג (12% בין השנים 2008-1995), היא מתונה ביחס למגמה המסתמנת בחלק ממדינות המערב (בחלק ממדינות ה-OECD קיימת אף מגמה של ניתוק מוחלט –absolute decoupling   וירידה של ממש באספקת האנרגיה במקביל לעלייה בתמ"ג). הדבר מצביע על פוטנציאל להתייעלות אנרגטית שטרם מומש בישראל. השינויים המסתמנים בתמהיל הדלקים בארץ – ובעיקר הגידול הצפוי בשימוש בגז טבעי במקום בדלקים מזהמים יותר – צפוי לשפר את התמונה האנרגטית בישראל ולהשפיע לטובה על הסביבה. בהנחת עסקים כרגיל עד 2030 צריכת החשמל לנפש צפויה לעלות ב-74%.

למסמך המלא

צריכת מים

צריכת המים הביתית בישראל קרובה לממוצע ה-OECD; ישנם פערי צריכה בין האשכולות החברתיים ובין המרכז לבין הפריפריה

מדד המבטא את מגמות הפקת המים וצריכתם

צריכת מים שפירים מתוך כלל צריכת המים בישראל, ירדה מ-92% בשנת 1990 לכ-75% בשנת 2008. זאת בזכות השימוש הגובר במי קולחין לחקלאות ובזכות התפלת מים לשתייה, שהחלה בשנת 2007. הגידול הצפוי בהתפלת מים יחייב תשומת לב קפדנית להשלכות הסביבתיות של פעולת ההתפלה. בשנות ה-2000 נמשכה מגמת העלייה בצריכת המים הביתית הכוללת, אך צריכת המים הביתית לנפש ירדה והתייצבה על כ-105 מ"ק/נפש לשנה בממוצע. צריכת המים הביתית ביחס ליחידת תמ"ג מצביעה על מגמה של ניתוק יחסי (relative decoupling) – צריכת המים עולה, אך בקצב מואט ביחס לעלייה בתמ"ג. בדיקה של צריכת המים לנפש לפי אשכולות חברתיים מעלה כי צריכת המים באשכול העשירי גבוהה פי 6-5 מהצריכה של האשכול הראשון, ופי 4-3 מן הממוצע הארצי. כמו כן קיימים פערים בצריכת מים בין יישובי הפריפריה ליישובי המרכז: ב-2008 עלתה צריכת המים ביישובי המרכז המבוססים בכ-40% על זו של יישובי הפריפריה.

אבדני מים בצנרת העירונית מצביעים על פערים באוכלוסייה – אבדן המים נובע מתחזוקה לקויה של צנרת ומאספקה לא חוקית בתחומי הרשויות החלשות. צריכת המים הביתית לנפש בישראל אינה גבוהה בהשוואה למדינות ה-OECD ונמוכה מעט מממוצע ה-OECD. התחזית לשנת 2030, לפי תכנית האב למשק המים, מצביעה על מגמות דומות.

למסמך המלא

תחבורה: רמת מינוע ונסועה

רמת המינוע בישראל נמוכה יחסית למדינות ה-OECD. צפויה עלייה ניכרת בנסועה, שתכביד את העקה הסביבתית

מדדים לבחינת הלחץ הסביבתי הנובע מתחבורה ומשימוש גובר בדלקים

צי הרכב בישראל גדל בשני העשורים האחרונים בשיעור ניכר. מספר כלי הרכב הפרטיים עלה בכ-160% והנסועה עלתה ב-186%. זאת ביחס לגידול של 69% בלבד בהיקף האוכלוסייה. שיעור "הרכבים הצמודים" מתוך כלל צי הרכב הפרטי, הגיע בסוף שנת 2009 לכ-13% – כשני שליש מהם בבעלות חברות ליסינג. בשנת 2006 הגיע שיעור הרכבים הצמודים לכדי 60% מסך הרכבים החדשים שנרכשו, וזאת בהשוואה לכ-30% באמצע שנות ה-90. שיעור זה ירד באחוזים ספורים בשלוש השנים האחרונות. רמת המינוע באשכול החברתי-כלכלי הגבוה ביותר מגיעה ל-463 כלי רכב פרטיים ל-1,000 נפש – פי 5 מרמת המינוע באשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר, בּו יש רק 73 כלי רכב פרטיים ל-1,000 נפשות. הן רמת המינוע והן הנסועה בישראל נמוכות בהשוואה למדינות המערב. כמו כן, שיעור הנסועה ברכב פרטי מתוך סך הנסועה בצי הרכב בישראל נמוך בהשוואה למדינות ה- .OECDעם זאת, הגידול בנסועה בישראל מאז שנות ה-90 היה מן הגבוהים:  114% בשנים 2004-1990.

היקף הנסועה והגידול בנסועה מעמידים את ישראל, שהיא מדינה קטנה וצפופה, בפני בעיה סביבתית חמורה. התחזית ל-2030, בהנחת עסקים כרגיל, צופה כי רמת המינוע הממוצעת תגיע לכ-350 כלי רכב ל-1,000 תושבים – גידול של כ-35% ביחס לשנת 2009. 

למסמך המלא

פסולת עירונית

ייצור הפסולת לנפש גבוה בישראל יחסית לשאר מדינות ה-OECD, במיוחד בקרב האשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים ובמרכז הארץ

מדד המבטא את כמות האשפה הנוצרת בחיי היום-יום, הן ממשקי הבית והן מגורמי מסחר ותעשייה

מאז שבוצעו שינויים במערך האיסוף וההטמנה של פסולת עירונית, בשנת 2002, חלה עלייה ממוצעת של כ-2% בשנה בנפחי הפסולת העירונית בישראל. בתקופה זו עלה גם ייצור הפסולת העירונית לנפש בשיעור שנתי ממוצע של כ-1% ובסה"כ ב-4% בשנים 2009-2002. מנגד חלה בתקופה זו ירידה של 9% בכמות הפסולת ליחידת תמ"ג – דבר המעיד על ניתוק יחסי (Relative Decoupling). כמות הפסולת לנפש באשכול החברתי-כלכלי העשירי גבוהה פי 6 מן הכמות הממוצעת לנפש בישראל. שיעור הפסולת ביישובי המרכז גבוה ב-70% משיעור הפסולת ביישובי הפריפריה, וייצור הפסולת ביישובים יהודיים גבוה מייצור הפסולת ביישובים שתושביהם אינם יהודים.

בשנים 2008-2004 הגיע מִחזוּר הפסולת לכדי 12% מכלל הפסולת העירונית. התפלגות מרכיבי הפסולת (לחומר אורגני, פסולת מסחרית, גזם) אינה ידועה. בישראל כמות הפסולת לנפש גבוהה יחסית למדינות אחרות ב-OECD. במרבית המדינות ההכנסה לנפש גבוהה מזו שבישראל וגם הוצאות הצריכה הפרטית לנפש גבוהות שם יותר. עם זאת, כמות הפסולת לנפש במדינות אחרות קטנה מזו שבישראל. הדבר מעיד על יכולת להאט את ייצור האשפה ולצמצם את נפחי הפסולת לנפש בישראל, למשל באמצעות מִחזור וריסון נפחי ההטמנה. 

למסמך המלא

 

מדדי מצב הסביבה

פליטות תחמוצות גופרית

ירידה ניכרת בפליטות; הפליטות לנפש ולתמ"ג עדיין גבוהות יחסית ל-OECD

מדד המבטא את זיהום האוויר שנגרם מפליטות מבתי-זיקוק, תחנות-כוח ומפעלי-תעשייה

בין השנים 2000- 2008 הסתמנה הפחתה שנתית ממוצעת של כ-7% בפליטת SOx ובסה"כ הפחתה של כ-46% בפליטות אלו. מקור הפליטה העיקרי של תחמוצות גפרית הוא ייצור חשמל. ההפחתה בפליטות מקורה בנקיטת אמצעים שונים ובמרכזם השימוש בדלקים שתכולת הגפרית בהם נמוכה, וזאת בנוסף לשימוש בגז טבעי. המשך מגמת השימוש בגז טבעי במקום בפחם, יפחית את הפליטות באופן ניכר. מגמות דומות מסתמנות בכל המדדים: בסך כל הפליטות, בפליטות לנפש ולתמ"ג ובפליטות לתמ"ג לנפש (הפחתות שנתיות של 10%-8%).

הריכוזים הגבוהים ביותר של גפרית דו-חמצנית ((SO2 נמדדים בסמוך לתחנות הכוח הגדולות ולבתי הזיקוק בחיפה, בחדרה ובאשדוד, אף שריכוזים אלה אינם עולים על הערכים המרביים המותרים בתקן הישראלי. שיעור פליטות ה- SOx בישראל נמוך יחסית למדינות ה-OECD , אך הפליטות לנפש ולתמ"ג גבוהות בהשוואה למדינות אחרות. השוואת הצמצום שחל בארץ בשנות ה-2000 למתרחש בעולם, מעלה כי ישראל הקטינה את זיהום האוויר באופן ניכר ביחס למגמות המסתמנות במדינות אחרות.

למסמך המלא

פליטות תחמוצות חנקן

חלה ירידה בפליטות NOx, אך ישנם ריכוזים גבוהים לאורך צירי תחבורה עירוניים במרכז הארץ; מגמות ההפחתה דומות למגמות במדינות מפותחות

מדד המבטא את מידת זיהום האוויר כתוצאה משריפת דלקים, הן ממקורות נייחים והן מכלי-רכב

בשנות ה-2000 חלה ירידה של כ-12.5% בפליטות של תחמוצות חנקן, ונרשמה ירידה של כ-25% בפליטות של תחמוצות חנקן לנפש. כמו כן חלה הפחתה של 4.6% בממוצע השנתי של פליטות תחמוצות חנקן ליחידת תמ"ג.

הפחתה זו נובעת בעיקר מצמצום הפליטות מכלי רכב, אך לאורך השנים נמדדו חריגות בריכוזי תחמוצות חנקן בתחנות ניטור האוויר המוצבות במטרופולינים ת"א וירושלים, בעיקר בסמוך לצירי תחבורה ראשיים. הפליטות לנפש בישראל נמוכות מעט מן הממוצע שנמדד במדינות ה-OECD. גם בפליטות לנפש נמצאה בישראל בשנות ה-2000 מגמת הפחתה, כבמרבית המדינות. ברם, הפליטות של תחמוצות חנקן ליחידת תמ"ג עולות בישראל על הממוצע במדינות ה-OECD

למסמך המלא

הימצאות חלקיקים באוויר

חלה ירידה משמעותית, אך בתוך הערים נרשמו ריכוזי חלקיקים גבוהים יחסית למדינות ה-OECD ובמיוחד ריכוזים של חלקיקים נשימים עדינים

מדד המבטא את זיהום האוויר על-ידי חלקיקים כתוצאה משימוש בדלקים בתעשייה ובתחבורה

החלקיקים הנשימים PM10 נובעים מסופות אבק (מקור טבעי) ומשריפת דלקים בתחנות כוח ובתעשייה (מקור אנתרופּוגני). עבודה זו עסקה בפליטות משריפת דלקים בלבד. מאמצע שנות ה-90 הסתמנה בישראל מגמה כללית של צמצום בפליטות ובשנות ה-2000 נרשמה הפחתה של כ-44% מכל מקורות הפליטה: ייצור חשמל (מקור עיקרי) ושאר ענפי התעשייה, כלי רכב ומקורות אחרים. ריכוזי הרקע של PM10 בישראל גבוהים מפאת סמיכותה לרצועת מדבריות סובטרופיים ולסופות האבק המתחוללות בהם. חריגת ריכוזים מן התקן נרשמת ב-21 ימים בשנה, שהם כ-6% מן הזמן, כולל ימים של סופות אבק. בחינת הריכוזים של PM2.5 החלה בשנות ה-2000 והיא מצביעה על חריגה מתקן היעד השנתי בכל הארץ ולאורך כל שנות המדידה. בהשוואה בינלאומית של ריכוזי PM10 באזורים אורבאניים, ישראל תופסת  מקום גבוה יחסית, אולם נרשמה בה מגמת הפחתה של 42%, שהיא הגדולה ביותר לשנות ה-2000 בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD.

למסמך המלא

פליטות גזי חממה

לישראל השפעה גלובלית מזערית, אך היא מחויבת להסכמים בינלאומיים שעליהם חתומה; הפליטות לנפש בישראל גבוהות יחסית ל-OECD והן צפויות לעלות בעתיד

מדד המבטא את מידת פליטות גזי החממה ממקורות אנתרופוגניים המגבירים את תהליך ההתחממות הגלובלית

היקף הפליטות של פחמן דו-חמצני (CO2) עלה בישראל בשנים 2009-2000 בכ-11% ובכ-1.3% בממוצע שנתי. פליטות פחמן לנפש ירדו בכ-5% בסה"כ ובכ-0.6% בממוצע שנתי. הפליטות ליחידת תמ"ג ירדו בתקופה זו ב-18% ובכ-2.1% בממוצע שנתי. פליטת CO2  משריפת דלקים הסתכמה בישראל בשנת 2007 בכ-0.5% מסך הפליטות של מדינות ה-OECD. לישראל השפעה מזערית, אם בכלל, על פליטת CO2 לאטמוספרה. עם זאת היא מחויבת לאמנות בינלאומיות שעליהן חתמה בנושא הפחתת גזי החממה והקפדה על הפחתת פליטות מסייעת לשפר את איכות האוויר בישראל. פליטות גזי חממה לנפש וליחידת תמ"ג גבוהות בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD. לפי תחזיות הלמ"ס בדבר שינויי אקלים בהנחת עסקים כרגיל, צפוי בישראל גידול של עד 100% בפליטות גזי חממה בין השנים 2005 ל-2030. לפי תחזית זו צפויה עלייה של 40% בפליטות גזי חממה לנפש.

למסמך המלא

מליחות מי-תהום

ריכוז המליחות באקוויפר החוף עלול לחרוג מן התקן המומלץ למי שתייה, אך ננקטות פעולות להפחתת המליחות

מדד המבטא את מידת איכות המים באקוויפר ההר והחוף ואת מידת הלחץ על הסביבה

המליחות באקוויפר החוף גבוהה במיוחד בחלקים הדרום-מזרחיים שלו. לפי המגמות המסתמנות, בעוד כ-15 שנה עלולה המליחות באזורים שונים של אקוויפר החוף לחצות את קו ה-250 מ"ג/ליטר ולהפוך את מקורות מי השתייה למקורות מים שיתאימו לשימוש חקלאי ותעשייתי בלבד. כיום ננקטים בישראל צעדים שמטרתם לצמצם את המלחת מקורות המים הטבעיים. מסמך המדיניות של תכנית האב למשק המים מפרט את הפעולות הנדרשות לשיפור איכות המים בטווח הקצר והארוך.

למסמך המלא

שטחים בנויים ושטחים פתוחים בישראל

כ-84,000 דונם יתווספו בערים לשם מגורים של כ 79% מהגידול באוכלוסיה; כ-11% נוספים יגורו בבנייה בצפיפות נמוכה תוך אבדן שטחים פתוחים בהיקף דומה לבנייה העירונית (כ-79,000 דונם)

מדד המבטא את מידת השילוב בין תהליכי הפיתוח לבין השמירה על השטחים הפתוחים

היקף השטח הבנוי בישראל בשנת 2007 היה 1.3 מיליון דונם, שהם כ-6% מכלל שטח המדינה. בשנת 2030 צפוי היקף השטח הבנוי להגיע ל-1.5 מיליון דונם (6.9% משטח המדינה). למרות שבחישוב כלל-ארצי שיעור האבדן של שטחים פתוחים נוספים לבינוי עד 2030 נראה קטן (כ-1%), יורגש השינוי היטב במחוזות תל-אביב (כ-11.2%) והמרכז (כ-6.8%).

צפיפות נמוכה מכרסמת שטחים פתוחים ואינה מאפשרת אספקת תחבורה ציבורית יעילה.

בשנים 2009-1990 התגוררו כ-45%-43% מאוכלוסיית הארץ במחוזות ת"א והמרכז ולפי מגמה זו, גם כשהיקף האוכלוסייה יגדל תישאר החלוקה בין מרכז לפריפריה דומה גם ב-2030. המדינה תהיה צפופה יותר, עם 450 נפשות לקמ"ר לעומת 329 ב-2009, אך התפרסות הצפיפות בחלוקה גיאוגרפית, לפי מחוזות, משמעותית מן הצפיפות הכלל-ארצית: הצפיפות במחוז תל-אביב תגיע ב-2030 ל-8,488 נפשות לקמ"ר ובמחוז המרכז ל-2,452 קמ"ר.

כשבוחנים את צפיפות המגורים לפי תכסית הקרקע לבנייה, ירושלים נמצאת בתהליך של ציפוף; הצפיפות בה תעלה מ-10.6 נפשות לדונם מגורים ב-2007 ל-14.8 נפשות לדונם מגורים ב-2030. במחוז תל-אביב הצפיפות תגיע ל-13.1 נפשות לדונם מגורים, ובמחוז מרכז ל-10.6 נפשות לדונם מגורים. הצפיפות במחוזות האחרים תגיע ב-2030 ל-8-7 נפשות לדונם מגורים.

למסמך המלא

מדדי רווחת האדם

תוחלת חיים בלידה

תוחלת החיים בישראל גבוהה ביחס לעולם, וגם נמצאת במגמת עליה מתמשכת מזה שנים רבות

תוחלת חיים בלידה [שנים]

תוחלת חיים היא מספר השנים הצפויות לאדם לחיות מעל גיל מסוים, בהתחשב בשיעורי התמותה באותה התקופה. תוחלת החיים בלידה מייצגת את אורך החיים הממוצע לאדם באזור גיאוגרפי מוגדר.

ממוצע תוחלת החיים בלידה בישראל ביחס לכלל האוכלוסייה עמד בשנת 2009 על 81.6 שנה. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל מדורגת גבוה ונמצאת במקום הרביעי מבין המדינות, לאחר יפן, שווייץ וספרד, כאשר תוחלת החיים הגבוהה ביותר נרשמה ביפן ועומדת על 83.0 שנה. ממוצע תוחלת החיים לכלל מדינות ה-OECD לשנת 2009 עומד על 79.3. בין השנים 1990-2009 עלתה תוחלת החיים הממוצעת בישראל  ב-6.4%,  מ-76.7 שנה ל-81.6 שנה. קצב הגידול לינארי בקירוב, ומתבטא בתוספת של שנת חיים בכל ארבע שנים לכלל האוכלוסייה בממוצע. אם תמשיך גדילה זו בתוחלת החיים כפי שהייתה בעשרים השנים האחרונות, תגיע תוחלת החיים בשנת 2030 לכ-86 שנה.

שעות עבודה רבות

בישראל עובדים רבים מועסקים שעות רבות במקום עבודתם, על חשבון זמן הפנאי וחיי המשפחה

עובדים המועסקים שעות רבות  ביום [שיעור המועסקים העובדים מעל 50 שעות בשבוע]

השגת איזון בין שעות עבודה לשעות פנאי הינו קריטי לרווחת החיים. ישראל מתאפיינת באופן קבוע בשיעור גבוה של עובדים המועסקים שעות רבות ביום ביחס למדינות ה-OECD. לאורך השנים 1995-2003 גברים עבדו שעות ארוכות פי 4 מנשים, אך עם זאת חל גידול בשיעור הנשים ופיחות בשיעור הגברים בקטגוריה זו.

שיעור המועסקים שעבדו מעל 50 שעות בשבוע בישראל זהה בקירוב בין שנת 1995 לשנת 2007,  ועומד על כ-23%. למעט טורקיה (40%) ומקסיקו (24%), בשאר מדינות ה-OECD שיעור העובדים המועסקים שעות רבות נמוך בהרבה מישראל, ועומד על ממוצע קבוע לאורך השנים של כ-8-9%.

קשרים חברתיים

בישראל תדירות הקשרים עם אנשים אחרים גבוהה, ומאפיין זה נשמר לאורך השנים

שיעור האנשים המקיימים מפגשים חברתיים או משפחתיים בתדירות של לפחות פעם בשבוע במהלך שנה ממוצעת

שיעור האנשים הנפגשים עם חברים או עם משפחה בתדירות של לפחות פעם בשבוע גדול משמעותית בישראל לעומת כלל מדינות ה-OECD. בין השנים 2002 ל-2006 כ- 84% בקירוב מהאנשים נפגשו עם חבריהם לפחות פעם בשבוע, ואילו משנת 2007 חלה עלייה בשיעור זה ועמדה בשנים 2007-2009 על 86.5%. שיעור האנשים המקיימים מפגשים משפחתיים בתדירות עלה מ-70% בשנת 2002 ל-73% בשנת 2009. מממוצע כלל מדינות ה-OECD עומד על 60% לפגישת חברים בתדירות גבוהה, ו-67% לפגישת קרובי משפחה בתדירות גבוהה.

שביעות רצון מהחיים

שביעות הרצון מהחיים בישראל גבוהה

שביעות רצון מהחיים – הערכה אישית לפי סולם קנטריל

ישראל עומדת על ציון של 7.4 בסולם קנטריל (דירוג סובייקטיבי מ-1 עד 10) לשביעות רצון מהחיים בשנת 2010, בעוד הממוצע ה-OECD לאותה השנה הוא 6.7. הדירוג הגבוה ביותר הוא של מדינות סקנדינביה, קנדה, צ'ילה, הולנד, ואוסטרליה – ולאחריהן ישראל.

השכלה על יסודית

בישראל שיעור גבוה וקבוע של בעלי השכלה על-יסודית

שיעור בעלי השכלה תיכונית לפחות

בין השנים 2002 ל-2008 שיעור בעלי ההשכלה העל-יסודית (secondary education) בישראל כמעט לא השתנה, ועמד על כ-81%. ישראל ניצבת במקום גבוה יחסית למדינות ה-OECD, בו הממוצע הוא 71%. לעומת אי-השינוי בשיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל, במרבית מדינות ה-OECD נרשמה עליה משמעותית באחוז בעלי ההשכלה העל-יסודית בשנת 2008 לעומת שנת 1997. בנוסף לישראל, שלוש מדינות נוספות בולטות באי גידול או ירידה בשיעור בעלי השכלה על יסודית בין שנים אלו: דנמרק, נורבגיה, ואסטוניה.

אוריינות קריאה

היכולות הבסיסיות של תלמידי ישראל נמוכות – בעיקר באוריינות מתמטיקה ומדעים אך גם בקריאה

על פי ערכי מבחן PISA באוריינות קריאה

אוריינות קריאה היא אחת משלוש החטיבות הבסיסיות במבחן ההערכה הבינלאומי PISA, כשהאחרות הן אוריינות מדעים ואוריינות מתמטיקה. בשנת 2000 ממוצע ישראל באוריינות קריאה היה 452, בשנת 2006 ירד ל-439 ועלה משמעותית לכ-474 בשנת 2009, אך עדיין נמוך בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD שהינו 493. ההפרש בין תוצאת ישראל לממוצע ה-OECD הוא כחצי סטיית תקן, כך שדירוגה נמוך יותר מ-34% מהמדינות המשתתפות.

לעומת עלייה זו נרשמה עליה קטנה יותר עבור ישראל בשנת 2009 בציונים לאוריינות מתמטיקה ל-447 אל מול הממוצע של 496 ולאוריינות מדעים בישראל ל-455 מול הממוצע של 501, ומשאירים את ישראל בדירוג נמוך ביותר מבחינת יכולות תלמידיה.

תמיכה חברתית

התמיכה החברתית בישראל ממוצעת

שיעור האנשים שלהם קרובי משפחה או חברים שעליהם הם יכולים לסמוך בעת צרה 

בעשור הראשון של שנות ה-2000 ישנה מגמה של גידול בשיעור האנשים בישראל שלהם קרוב משפחה או חבר שעליו הם יכולים לסמוך. בשנת 2002 שיעור זה עמד על 85.8% ובאופן הדרגתי עלה (עם קפיצה משמעותית בשנת 2007) ל-89.8% בשנת 2009. על-פי מדד ה-OECD לתמיכה חברתית, שיעור התמיכה החברתית בישראל בשנת 2009 עמד על 92.5%. ממוצע מדינות ה-OECD עמד על 91%. התמיכה החברתית הגדולה ביותר קיימת במדינות סקנדינביה, הולנד ואוסטרליה, עם שיעורי תמיכה הגדולים מ-95%.

 

אינדקסים בינלאומיים

מצבה של ישראל בהשוואה למדינות אחרות

אינדקס משולב הינו הערכה משוקללת של מספר מדדים מתחומים שונים. קבוצות מחקר בעולם שוקדות על הכנת אינדקסים משולבים הנותנים תמונת מצב לתפקודן של מדינות. כל מדינה מדורגת במספר אופנים: ציון כללי (משולב), חלוקה לקטגוריות (תחומים נושאיים או תחומי מדיניות), ודירוג פרטני של תפקודה בכל מדד. כל אינדקס, המייצג תפיסה ייחודית, מורכב ממספר מדדים ומשקלל ביניהם על פי קריטריונים נבחרים מראש. כל אינדקס מציג זווית מיוחדת למצב הסביבה ולרווחת האדם, שלאורה ניתן להעריך את תפקודן של המדינות ולערוך השוואה ביניהן.

אינדקסים נוספים שאינם מפורטים מטה:

פגיעות הסביבה – Environmental Performance Index

EVI הוא אינדקס משולב למידת הפגיעוּת של הסביבה הטבעית והאנושית באמצעות הערכה של סיכונים [hazards]; כושר עמידה ויכולת התאוששות [resistance]; ונזק קיים [damage]. האינדקס כולל 50 מדדים שווי שקלול, ומתחלק לחמש קטגוריות תחומי ידע [כגון גיאולוגיה], שבע קטגוריות של מדיניוּת [כגון מִדבור ומים],  ושלוש קטגוריות של הערכת פגיעוּת (סיכון למפגע, עמידות בפני מפגע, ונזק קיים).

על פי אינדקס זה, החוזקות של ישראל הן: כמות שמורות טבע, איכות תברואה, הסכמים סביבתיים, הימנעות משימוש בהנדסה גנטית, תיעוש, נזקי קרקע, סיכון למפגעי טבע.

חולשותיה של ישראל: עומסים על מקורות מים מתחדשים, פתיחות לסחר חוץ, דיג יתר, כיסוי צמחי, צפיפות אוכלוסייה וכלי רכב, סכסוכים גיאו-פוליטיים, צפיפות מחייה באזורי חוף, קיטוע מרחבי (אורך גבולות מול שטח המדינה), חקלאות אינטנסיבית וזיהום אוויר (פליטות CO2 ). ישראל מוערכת כ"רגישה ביותר" – דרגת הפגיעות הגבוהה ביותר באינדקס, המתבטאת בציון משוקלל של 380.

האינדקס מעודכן לשנת 2005 בלבד, ועל כן חלק מהמדדים אינם מבטאים את המצב הקיים.

תפקוד בנושאי סביבה – Environmental Performance Index

EPI הינו אינדקס משולב להערכת מדיניות סביבתית של מדינה: מידת ואיכות האמצעים הננקטים והשפעתם על הסביבה. האינדקס מגדיר ניהול סביבתי במבט על שני אשכולות, באמצעות 22 מדדים: בריאות אנושית (environmental health) וחיוניות מערכות אקולוגיות (ecosystem vitality). כל אחד  מהאשכולות נחלק לקטגוריות של תחומי סביבה. הצלחה בשילוב בין דאגה לבריאות החברה האנושית ובין שמירה על חיוניות המערכות האקולוגיות היא היעד העליון של אינדקס זה.  ה-EPI מוכן על ידי אוניברסיטת ייל (במרכז למשפט ומדיניות סביבתיים) וקולומביה (במרכז המידע הבינלאומי למדעי כדור הארץ) בשיתוף עם הפורום הכלכלי העולמי ומרכז המחקר האירופי. האינדקס לשנת 2012 פורסם בחודש ינואר בועידת השנתית בדאבוס של הפורום הכלכלי העולמי. 

חוזקות של ישראל: קטגוריות של ניהול בריאות אנושית בתחומי מים ואוויר; ניהול ומצב היערות.

חולשות של ישראל: קטגוריות של ניהול מים וזיהום אוויר, ניהול חקלאות, הפחתה בפליטות גזי חממה.

על פי האינדקס לשנת 2012, ישראל מדורגת במקום ה-61 מתוך 132 מדינות. בנוסף ישראל מדורגת נמוך יותר במדד המגמה (Trend EPI) -במקום ה-78. בעוד ישראל מתאפיינת בדירוג גבוה באשכול ניהול הבריאות האנושית (מקום 19), דירוגה נמוך באשכול חיוניות המערכות האקולוגיות (מקום 112 מתוך 132!).

 

תפקודה של ישראל לפי EPI 

בין אפס – אי מילוי גורף של היעד הסביבתי, לבין מאה – הגשמה מלאה של היעד

התפתחות אנושית – Human Development Index

(United Nations Development Programme (UNDP
HDI הוא אינדקס להערכת ההתפתחות האנושית במדינה. הציון שנותן ה-HDI הוא שקלול של: רמת חיים כלכלית (הכנסה לנפש), השכלה (מספר שנות לימוד) ותוחלת חיים (בלידה). המדד הוא שנתי וקיימת סדרה עִתית החל משנת 1990.

בטבלאות המידע של UNDP קיימים אינדקסים משולבים נוספים להערכת ההתפתחות האנושית: אינדקס לשוויון בין-מגדרי, אינדקס למידת העוני, אינדקס חלופי לפיתוח אנושי. בנוסף ישנן 11 טבלאות נושאיות המכילות מדדים שונים בתחומים של: העצמה אנושית, קיימות ופגיעות, ביטחון אישי, אושר ורווחת האדם, חיי קהילה, מגמות דמוגרפיות, מאפייני תעסוקה הוגנת, חינוך, בריאות, תמיכה פיננסית, תמיכה כלכלית ותשתיתית, גישה לתקשורת ולמידע. 

חוזקות של ישראל תוחלת החיים בישראל מהגבוהות בעולם

חולשות של ישראל אי שוויון פנים-מדינתי, בעיקר בחלוקת ההכנסות

בשנת 2010 ישראל דורגה במקום ה-15 (דירוג גבוה): ציון של 0.873 בסולם בין אפס לאחד. אך בתיקון הלוקח בחשבון את מידת  אי השוויון בחברה, ישראל מאבדת 12.5% ממידת ההתפתחות האנושית שלה ויורדת למקום ה-26:

אינדקס האושר העולמי – Happy Planet Index

The New Economics Foundation

HPI הינו אינדקס משולב המעריך את מידת האושר האנושי בד בבד עם הערכת העלויות הסביבתיות הגלובליות של השגתו. האינדקס הוא פונקציה של ממוצע שביעות הרצון הסובייקטיבית במדינה, תוחלת החיים, וטביעת הרגל האקולוגית לנפש במדינה. מדד טביעת הרגל האקולוגית (Ecological Footprint) כולל שש קטגוריות שונות של ניצול משאבי טבע.

חוזקות של ישראל תוחלת חיים

חולשות של ישראל פליטות גזי חממה, שביעות רצון אישית בינונית, וטביעת רגל אקולוגית דומה לממוצע מדינות ה-OECD

 

ישראל מדורגת במקום ה-67 ובציון של 44.5 (מתוך 100); ביחס למדינות מפותחות היא מדורגת במקום גבוה. 

חברה מקיימת – Sustainable Society Index

Sustainable Society Foundation

SSI הינו אינדקס משולב להערכת מידת הקיימוּת בחברה. האינדקס מבוסס על הגדרת ועדת ברונטלנד לקיימות, ומבוסס על שלושה עמודי-תווך לקיימוּת (חברה, כלכלה, וסביבה): איכות חיים, איכות סביבה, ואיכות כלכלית. האינדקס משלב בין 24 מדדים הנחלקים לשמונה קטגוריות משנה המסווגות לשלושה עמודי התווך: איכות חיים – צרכים בסיסיים, התפתחות אישית, וחברה מאוזנת; איכות הסביבה – סביבה בריאה, אקלים ואנרגיה, ומשאבי טבע; ואיכות כלכלית – הכנות לעתיד, ומצב כלכלי.

חוזקות של ישראל: תמ"ג וחסכונות, אספקת מזון ושתייה, סניטציה, אפשרויות חינוך, סגנון חיים בריא, איכות אוויר (לאדם). 

חולשות של ישראל: קטגוריות משאבי הטבע, אקלים ואנרגיה. אלו מפורטים תחת המדדים הבאים: פליטות מזהמים, עומסים על מקורות מים מתחדשים, שימוש באנרגיה חלופית, שימוש בחקלאות אורגנית, איכות אוויר (לסביבה), דפוסי צריכה, חלוקת הכנסות פנים מדינתית, אבטלה, חוב ציבורי.

בחלוקה לפי שלושת עמודי התווך לקיימות, ישראל מדורגת במקום גבוה באיכות כלכלית, במקום בינוני באיכות החיים האנושית/חברתית, ובמקום נמוך באיכות הסביבה. ביחס למדינות הדומות לה מבחינת התפתחות, ישראל חלשה בחלוקת הכנסה שוויונית, בשימוש יתר במקורות מים מתחדשים, ובהענקת הזדמנויות נאותות לחינוך עבור ילדים:

ישראל מקבלת ציון של 5.96 מתוך 10, ומדורגת במקום ה-80 מתוך 151 מדינות.