הישארו מעודכנים

    סגור
    02 אפריל

    | 2020 | 17:00

    דיון דיגיטלי – צוות החשיבה מזרח ירושלים: המודל השכונתי לחינוך

    • ללא תשלום
    • מתקיים בעברית
    • פתוח לקהל
    • שידור חי
    • מכון ירושלים למחקרי מדיניות, רד"ק 20
    • ללא תשלום
    • מתקיים בעברית
    • פתוח לקהל
    • שידור חי
    • מכון ירושלים למחקרי מדיניות, רד"ק 20
    דיון דיגיטלי – צוות החשיבה מזרח ירושלים: המודל השכונתי לחינוך

    מכון ירושלים למחקרי מדיניות וקרן פרידריך נאומן לקידום החירויות מקיימים מפגש (וירטואלי) מיוחד:

    תכנית החומש בתחום החינוך במזרח ירושלים – מטעם משרד החינוך:

    כתבה: רחלי הכהן

    לאור המצב, המפגש התקיים באמצעות מערכת זום, היה פתוח לציבור והשתתפו בו כ-60 אנשי מקצוע ממקורות שונים. 

    בקצרה:

    במהלך האירוע, צוות תכנית החומש ממשרד החינוך הסביר על עבודתו באמצעות 'מודל שכונתי' – עבודה על פי הראייה העקרונית שנדרשת התייחסות נפרדת לכל שכונה, ובניית תכנית התערבות לכל שכונה בהתאם לאופיה המיוחד. זאת על בסיס התפיסה שמזרח ירושלים איננה מקשה אחת, בהמשך להמלצות מחקר מיפוי שכונות במזרח ירושלים שנעשה במכון ירושלים. כמו כן התייחסו לניהול תכנית החומש בתקופת החירום הנוכחית, המגמות העיקריות ברשתות החברתיות במזרח ירושלים בתגובה להתפשטות מגפת הקורונה בעיר ובאזור.
     

    את המפגש פתח ד"ר אמנון רמון, בדברי הסבר אודות צוות החשיבה אותו הוא מרכז: החל משנת 1993 עוסק צוות חוקרים במכון ירושלים בחשיבה על מזרח ירושלים. הצוות נפגש במכון אחת לחודש ומטרותיו הן להביא בפני קובעי מדיניות מידע אמין ועכשווי על המגמות הדמוגרפיות, החברתיות, הכלכליות והפוליטיות במזרח ירושלים. 

    תכנית החומש בתחום החינוך במזרח ירושלים ומשבר הקורונה

    ד"ר דוד קורן, מנהל הצוות

    • אחד הדברים שנגיף הקורונה מחדד הוא שמזרח ירושלים היא מצד אחד חלק אינטגרלי מירושלים, ומצד שני חלק גדול ממרכז החיים של התושבים מצוי בשטחי הרשות הפלסטינית. לשכונות שמחוץ לגדר אין שום חציצה פיזית עם הרש"פ, מה שממחיש את זה שהן לכאורה חלק מירושלים – בשגרה ובחירום, אבל מהוות מכלול רחב יותר גם ביחס למערכת החינוך וגם ביחס לכלל המערכות.
    • בחזרה לשגרה נצטרך לחשוב על כך שטיפול בחירום ובכלל, צריך להיות בהלימה עם מה שקורה ברש"פ (הדבר בלט בתחילת המשבר עם ההתפרצות בבית לחם). יש פער בין מה שקורה במזרח ירושלים לבין מה שקורה ברש"פ.
    • האתגרים שאיתם מתמודדת מערכת החינוך במזרח ירושלים בזמן קורונה: הקושי באיתור אנשים, חשש שאנשים שהיו בבית לחם ובמוקדי התפרצות לא דיווחו והביאו את הנגיף למזרח ירושלים. מערכת הלימודים במזרח י-ם השביתה את עצמה לפני ההכרזה של מדינת ישראל, מהסיבה הזו. עדיין יש חשש מלדווח, גם עכשיו (לפי מה שעולה מהרשתות החברתיות ומאנשים שם). צריך להפוך את התפיסה – מי שמציל את משפחתו ונוקט צעדים הוא גיבור – שינוי בתפיסה תודעתית.
    • היחס בין הצד הישראלי לבין התושבים במזרח י-ם: איך הממסד הישראלי מתמודד עם זה והיחס בתפיסה – אתגר נוסף. אחת הבשורות הכי גדולות שעולות מתוך המשבר היא הנוער שלוקח מנהיגות והחברה האזרחית.
    • אתגר סוציואקונומי עם השלכות על המשפחות במזרח ירושלים. אתגר בתוך הבתים. העירייה מנסה לסייע, גם בכלים פדגוגיים להורים בנוגע לאיך להתמודד עם המצב.
    • אתגר לנגישות לתוכן המתוקשב, מוגבלות ליכולת להיות נגישים לאינטרנט, מחסור במחשבים. העירייה מובילה פתרון בדמות חלוקת מחשבים ניידים לתושבים.
    • יש הרבה מאוד פעילות של למידה מרחוק וקשר במערכות החינוך – למרות האתגרים – בפלטפורמות שונות – מה שמפתיע לטובה, לצד הקשיים והביקורת. מייצר שגרה והמשכיות לימודית. נראה שכל מערכת החינוך תשתנה בעקבות זאת ותעבור ללמידה מרחוק.
    • שלוש הזדמנויות של אתגר הקורונה: העצמת מנהיגות קהילתית. פיתוח למידה רחוק ויכולות תקשוב. 
    • המודל השכונתי- גם בתוך מציאות הקורונה נפתחו קבוצות ווטסאפ שכונתיות גם למזרח ירושלים. כל שכונה במזרח ירושלים היא בגודל של עיר. הגודל האדיר של השכונות והגודל של כל שכונה מייצרות אופי שונה לכל אחת מהשכונות ולכן צריך למצוא חלופה מתאימה לכל שכונה לפי המאפיינים המיוחדים שלה. המודל עובד עם גורמי הליבה בכל שכונה, כאשר מסתכלים על כל שכונה כיחידת חינוך נפרדת. הפרויקט משלב את הערייה ואת המחוז אך גם מנהלים וקהילה. שיתוף פעולה של ארבעת הגורמים סביב הנתונים של השכונה מבחינת הישגים, נשירה, עובדי הוראה, אקלים חינוכי ועוד.

    עמוד הפייסבוק

    הדס חפץ-הרוש, חברת צוות תכנית החומש

    • בתחילת המשבר היתה עליית מדרגה רצינית בחשיפה של עמוד הפייסבוק של תכנית החומש. מה-4 למרץ התחילו עליות משמעותיות במעורבות. בעמוד הפיצו את ההנחיות של משרד הבריאות, וסרטונים שקראו להישאר בבית.
    • תכנית החומש נכנסה לתמונה גם בהקשר של הלמידה מרחוק עם השבתת מערכת החינוך בישראל. כל הממשק של משרד החינוך הוא בעברית – מה שיצר חסם משמעותי – ובעקבות זאת צוות החומש יצר התאמה – כדי להגיע לקהל בערבית.
    • תגובות הציבור על למידה מרחוק: היו אנשים ששמחו לגביה והיו כאלה שטענו שאין גישה לאינטרנט ושזה סתם מלחיץ.
    • בהמשך העלה הצוות לעמוד הפייסבוק הנחיות להורים איך מדברים על המצב, מה להגיד ואיך – באמצעות שירותי ייעוץ – היה לזה ביקוש גבוה. הם עודדו הורים לשתף – מה שהועיל.
    • הפייסבוק הפך להיות מוקד לקבלת קהל אלטרנטיבית, מאחר ששאר הערוצים נסגרו, וכמות ההודעות והפניות עלתה משמעותית.
    • הפייסבוק הוא גם כלי להבין מה קורה בשטח ולהבין מה השמועות בשטח – כדי להרגיע היסטריה (כמו למשל שמועות לגבי החיבור לרש"פ ועוד פייק ניוז שהתרוצצו בימים הראשונים. גם לגבי זה שמחטאים בתי ספר בישראל ולא ברש"פ ועוד).

    למידה מרחוק

    עמרי קופרשטיין, חבר צוות תכנית החומש

    • בתחילת המשבר, הצוות ניסה לבדוק כמה גדולים הפערים במזרח ירושלים מבחינת תקשוב וכלים שהתלמידים צריכים כדי לאפשר שמירה על רציפות לימודית. עשו מדגם עם המנהלים והמורים ושאלו על כל תלמיד. הגיעו למידע על פערים מאוד גדולים. היה ברור שכדי לשמור על רציפות – יש דברים בסיסיים יותר ממחשבים שצריך לדאוג להם – משפחות שחסר להן מזון, מענה רגשי שקיבלו תלמידים במסגרות החינוך והפסיקו לקבל ועוד.
    • מספרים: טרום משבר הקורונה, 1500 תלמידים היו מקבלים טיפול רגשי טיפולי בבית הספר. כעת הם ממשיכים להיות בקשר בגלל שהצורך הוא קריטי. 150 אנשי טיפול ממשיכים להיות מועסקים בתקופה הזו, גם כאשר טרם הוסדר מעמדם החיוני של העובדים הסוציאליים. בנוסף, הגדירו מעל 1000 משפחות שמקבלות סיוע במזון. מחשבים וטאבלטים – אתגר נוסף שמנסים לתת לו מענה מוגבר ביחס לתכניות המקוריות.
    • יש בגרף סקר על כמה תלמידים נמצאים בקשר עם המורים שלהם (לאו דווקא למידה מרחוק). לפי דיווחי מורים – אחוז גבוה מאוד של קשר שנשמר בין המורה לתלמיד. הסקר נעשה בתקופה שהייתה שמועה שמורים שלא ימשיכו ללמד מהבית – העבודה שלהם בסכנה – ולכן אולי הוא מוטה. אך למרות זאת יש רצון מצד המורים ופוטנציאל להמשיך את הקשר מרחוק.
    • בסקר נמצא שהווטסאפ הוא הכלי המשמעותי ביותר – מראה על פער התקשוב מאחר שחסרים מחשבים (פחות שימוש בזום). ווטסאפ יכולה להיות פלטפורמת תקשורת חד כיוונית – ואין למידה אקטיבית, אז קל יותר לשמירה על קשר.
    • ההערכה הריאלית היא שבערך חמישים אחוז מהתלמידים נמצאים ברציפות לימודית בשגרת החירום.
    • האוכלוסייה במיקוד תשומת הלב היא תלמידי תיכון ובעיקר י"ב שניגשים לבחינות הבגרות והתווג'יהי.
    • הפעילויות של תכנית החומש ממשיכות בחלקן – יש אולפני עברית וחלקם ממשיכים להתקיים – כחצי מהכמות עם 50% נוכחות. גם בחינוך הבלתי פורמלי מצאו דרכים להמשיך עם חלק מהתכניות – ומשתתפים כ-2500 תלמידים (חוגים, תנועות הנוער ועוד).
    • הפיתוח המקצועי של המורים במזרח ירושלים – עוד נקודה חיובית – הוא הפך להיות מקוון ומשתתפים בו 44% יותר מורים מאשר שנה שעברה (אולי בגלל הזמינות שעלתה). תקווה שיהפוך את המורים למקצועיים יותר.

    אולפני עברית

    נוי מורדקוביץ', חברת צוות תכנית החומש

    • דוגמא טובה להצלחה של למידה מרחוק. אולפני עברית שמעבר ללימודים הפורמליים, מתקיימים כחלק מתכנית החומש כפעילויות אחה"צ (עברית מדוברת ואקדמית, הכשרות לעובדי הוראה ועוד).
    • החליטו לפצל את הקבוצות לקבוצות קטנות יותר כדי לאפשר יותר דינימיקה קבוצתית ושיחה אמיתית – בדומה לאלו שמתרחשים באולפני בשגרה. בפועל 3 תלמידים עם מורה אחד, כשעה בשבוע עם פעילות דינמית. שיחה של עד ארבעה אנשים (שלושה ומורה) – שיחת לייב בווטסאפ. נגיש מאוד. באולפני אקדמיה – שבעה תלמידים, יותר דומה ללמידה פורמלית. יש פחות קבוצות מאשר בשגרה, אבל הן עובדות בצורה טובה מאוד.
     

    ציון רגב, מנהל תכנית החומש מטעם מנח"י

    • נגיף הקורונה חידד אתגרים גדולים סביב העבודה במזרח ירושלים.
    • אם מסתכלים על נושא המזון – במסגרת החומש חילקו סלים לאלף משפחות – שליש מכל מה שחילקו בירושלים כולה. מדגיש עד כמה המצב הסוציו אקונומי מורכב והמצוקות קשות. ההתגייסות לביצוע החלוקה בפועל היא מטעם הצוות של תנועת הנוער שהוקמה בעקבות תכנית החומש. התגלו כקבוצה מדהימה, רצינית ויעילה, בתוך כל הקושי. מרגש לראות התגייסות של צעירים בצורה כזו.
    • בנוסף, המשבר חידד המון דקויות בעירייה לגבי איך עובדים בשת"פ, למשל מחלקות רווחה ומנח"י. זה מבחן קטן שמציג איך מערכות העירייה עובדות יחד סביב מזרח ירושלים, אשר תרם לשיתופי פעולה בין המערכות השונות.
    • רגב ציין כי הוא מוטרד מנושא חלוקת המזון לאחר הפסח. עם זאת, פורום הפילנתרופיה שעובד לצד תכנית החומש התגייסו לטובת סלי מזון שיחולקו לקראת הרמאדן. מדובר על סיוע לאלף משפחות ואולי אף ליותר.
    • מחשבים ניידים ותשתית אינטרנט – הקורונה הציפה שוב את הבעיות ואת הפער בין מזרח למערב העיר. יש לזכור כי לפעמים אין גם כלל תשתיות אינטרנט בשכונות, כך שגם אם יש מחשבים זה לא מסייע ללמידה מקוונת. מנח"י יוצאים במבצע של האצת תהליכים שהיו אמורים לקרות בעתיד, וקונים אלפי מחשבים, כש-400 יגיעו למזרח ירושלים מיד אחרי פסח, בתקווה שעד ה-1 בספטמבר – הסיפור של למידה מרחוק יקבל בוסט משמעותי.
    • בצד הרגשי – טיפולי: הצפיפות, העוני והסגירות הן קשות שבעתיים במזרח ירושלים. עשו בשבוע האחרון מיפוי של כל הילדים בסיכון ושיחות טלפונים עם הילדים וההורים. כל נושא השירות הפסיכולוגי החינוכי- השפ"ח, מקבל משמעות בימי חירום, במיוחד במזרח ירושלים. 2000 אנשי צוות מעורבים בתמיכה מרחוק באמצעות השפ"ח – מה שלא מובן מאליו בכלל.