צוות החשיבה למזרח ירושלים - מפגשי שנת 2013

להלן סיכום כל מפגשי צוות החשיבה לשנת 2013:

24.12.2013 – פגישת צוות החשיבה עם  עופרה רגב על הצוענים במזרח ירושלים והפעולות לשיפור מצבם. 

בפגישה סיפרה עפרה רגב, שהתוודעה למצבם הקשה של הצוענים במסגרת הדרכת קבוצות מטיילים ברובע המוסלמי, על הפעולות שנעשו ביוזמתה בשנים האחרונות בשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים לשיפור מצב הצוענים, בשכונת באב אל חוטה שבעיר העתיקה. היא עמדה על ההיסטוריה של הקהילה הצוענית בירושלים, מצבה הכלכלי-חברתי הקשה ועל הקשיים בעבודה הקהילתית ובחיזוק הקהילה בראשות המוח'תאר.  

26.11.2013 –  פגישת צוות החשיבה עם ד"ר אמנון רמון בנושא: "כיכר השוק המלאה: התושבות המזרח ירושלמית – היסטוריה, תמונת מצב ותרחישים לעתיד".

בחודש יוני 1967, ימים ספורים לאחר סיומה של מלחמת ששת הימים, נקבעו המהלכים המרכזיים של "איחוד ירושלים", שמשמעותם הייתה למעשה סיפוחה של העיר הערבית, שהייתה תחת שלטון ירדן, לתחומי מדינת ישראל. החלטות אלו היוו בסיס להחלטה העומדת במוקד המחקר: ההחלטה להעניק לערביי מזרח ירושלים (70 אלף איש ב-1967) מעמד של תושבים ולא אזרחים. ההחלטה ה"זמנית", שהפכה בהמשך למצב של קבע – להעניק לערביי מזרח ירושלים תושבות ישראלית ולאפשר להם לשמור על אזרחותם הירדנית – הייתה הכרעה מרחיקת לכת המשפיעה כמעט על כל תחומי החיים במזרח ירושלים עד היום. ירדן המשיכה להשפיע על היבטים שונים של חיי התושבים: בבתי הספר העירוניים במזרח ירושלים למדו לפי תכנית הלימודים הירדנית ושומרי הווקף בהר הבית המשיכו לקבל משכורות מממשלת ירדן. במזרח ירושלים אף פעל סניף בלתי רשמי בו ניתן היה להאריך את הדרכון הירדני, אך לאחר הודעת ההתנתקות של ירדן מן הגדה מערבית ב-1988 תוקפם של חלק מן הדרכונים פג ותושבים רבים מצאו עצמם ללא אזרחות ירדנית מלאה. ההחלטה על הענקת תושבות ישראלית לצד השמירה על האזרחות הירדנית חיזקה למעשה את מערכת היחסים בין הערבים בירושלים לבין הגדה המערבית וירדן. ערביי מזרח ירושלים יכלו, כמו תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה, לבקר בירדן ובמדינות ערב הסמוכות, בהתאם למדיניות הגשרים הפתוחים של שר הביטחון דאז משה דיין. 

אי הפיכתם של תושבי מזרח ירושלים לאזרחים מלאים במדינת ישראל והלימודים במזרח העיר על פי תכנית הלימודים הירדנית היו בין הסיבות המרכזיות לאי-השתלבותם בחברה הישראלית בירושלים ובמדינה כולה. הקמתה של הרשות הפלסטינית ב-1994 ומתן זכות הצבעה לערביי מזרח ירושלים ב-1996 בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית, שמקום מושבה ברמאללה, סיבכו עוד יותר את מעמדם של תושבי מזרח ירושלים. עד היום תושבים אלו קרועים בין זהותם כתושבי ישראל, אזרחי ירדן (שהפחיתה בהדרגה את פעילותה במזרח ירושלים מאז 1988) וכפלסטינים הרואים עצמם חלק מן העם הפלסטיני. רמון טוען שבניגוד להחלטות אחרות שהתקבלו לאחר מלחמת ששת הימים, בנושא זה של הענקת מעמד התושבות רב הנעלם על הגלוי. לא ברור כיצד נוצר מעמד מיוחד זה ומדוע לא קיבלו תושבי מזרח ירושלים הערבים אזרחות ישראלית מלאה. לא ברור גם האם מעמדם כ"תושבי ישראל" נקבע מראש על ידי הממשלה או שמא התגבש במשך הזמן בדיעבד כמו "ברירת מחדל " עד שהתקבע סופית בפסק הדין של השופט אהרון ברק בפרשת מוברק עוואד בשנת 1988. רמון מוסיף ומציין כי שאלת מעמדם של תושבי מזרח ירושלים נקשרת כמובן גם לנושא המדיניות הישראלית הכוללת במזרח ירושלים, ולשאלה כיצד ראו מנהיגי המדינה את עתיד העיר והאוכלוסייה הערבית הגדולה שמתגוררת בה. ההרצאה עסקה בתולדות התושבות המזרח ירושלמית, במצב התושבים היום ובמעמדם בתרחישים שונים במסגרת הסדר עתידי או בהעדר הסדר.

29.10.13 – פגישת צוות החשיבה עם העיתונאי דני רובינשטיין בנושא: "כלכלת מזרח ירושלים והגדה המערבית – תמונת מצב וזיקות הדדיות".

דני רובינשטיין המסקר את נושאי מזרח ירושלים והגדה מאז 1967 היה כתב בעיתונים "דבר" ו"הארץ" וגם לימד באוניברסיטת בן-גוריון. בשנים האחרונות הוא כותב טור בנושאים כלכליים הקשורים בכלכלת הגדה המערבית ומזרח ירושלים בעיתון "כלכליסט". בהרצאתו עסק דני רובינשטיין במאפייני הכלכלה הפלסטינית בגדה המערבית ובמזרח ירושלים ותלותה בכלכלה הישראלית. הוא עמד על תהליכים עכשוויים המשפיעים על שוק העבודה במזרח ירושלים וסביבותיה והקשרים עם המגזר היהודי – בעיקר לאחר הקמת הגדר והניתוק המסוים שחל בין מזרח ירושלים לגדה המערבית.  

24.6.13 – מפגש צוות החשיבה בנושא העבודה הקהילתית במזרח ירושלים וה"תיווך" בין התושבים ובין הרשויות הישראליות עם צוות המרכז הבין-תרבותי לירושלים: ד"ר חגי אגמון-שניר, עז א-דין אלסעד וליאנא נביל (מהפרויקט "מיני-אקטיב"). 

חגי אגמון-שניר הציג באופן כללי את פעולות המרכז במזרח ירושלים ואת הצורך לתת פתרונות לניהול חי היום יום בעיר. עז א-דין אלסעד סיפר על פרוייקטים שונים וביניהם הפרויקט של הקמת "הקואליציה של ועדי אזור סילוואן". הוא התפתח מפעילות סביב הצורך לפתוח תחנת טיפת חלב בסילוואן. הוא כלל פגישות עם נציגי התושבים, בעיקר ועדי הורים, ובעקבותיו הוצע להקים קואליציה של כל האזור הרחב של סילוואן. בדיונים עם נציגי התושבים עוסקים כל פעם בנושאים ממוקדים ולומדים גם איך לפעול ומול איזה גורם בעירייה. מיזמים דומים של עבודה קהילתית פועלים מטעם המרכז  ברובע הנוצרי, ברובע המוסלמי ובוואדי ג'וז.  כמו כן פעיל המרכז בנושא ארגון נושא בריאות הנפש במזרח ירושלים, בסוגיה של היערכות למצבי חירום, ובהכרה בתעודות של בוגרי מקצועות פרה-רפואיים שלמדו באוניברסיטת אל-קודס או במוסדות שלא מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל. ליאנא נביל הציגה את פרויקט מיני אקטיב: מדובר בפרויקט של 1000 נשים שפועלות בקבוצות קטנות ב-14 שכונות. הנשים הן מתנדבות והן פועלות לאתר ולקדם טיפול בבעיות פרטניות ובמפגעים  בסביבה הקרובה שלהן – פנס שבור, אי פינוי אשפה, וכד'. הן פועלות מול המוסדות הרלבנטיים – העירייה, הגיחון, בזק, חברת חשמל ועוד – בעיקר דרך מוקדי הטלפונים (כמו המוקד העירוני 106).

27.5.13 – מפגש צוות החשיבה בנושא שיעורי ילודה, מגמות דמוגרפיות ופוריות נשים במזרח ירושלים. 

ד"ר מאיה חושן ממכון ירושלים הציגה את המגמות הדמוגרפיות העדכניות בנוגע לאוכלוסיית מזרח ירושלים. היא עמדה על הירידה בשיעורי הילודה במזרח העיר בהשוואה למגזר היהודי (בעיקר המגזר החרדי) ועל הגורמים לתהליך זה. ד"ר יובל בדולח מבית החולים הדסה-הר הצופים העוסק בטפולי פוריות והפריה חוץ גופית  סיפר על מאפיינים מיוחדים של העבודה עם האוכלוסייה המזרח ירושלמית: טיפולי פוריות בנשים צעירות שעוברות לעיתים כמה מחזורים של טיפולים לפני גיל 20, בעיות הנובעות מנישואים בין בני משפחה, בעיות "מוכחשות" של פריון בקרב גברים ועוד.   

29.04.2013 – דיון על ההסכם בין ירדן לאש"ף בנושא המקומות הקדושים בירושלים 

ביום שני, ה-29 באפריל 2013, נערך דיון של צוות החשיבה במכון ירושלים שעסק במעורבות של ירדן בירושלים ובמיוחד בהסכם שנחתם לאחרונה (מרץ 2013) בין ירדן לאש"ף בנושא המקומות הקדושים בירושלים. בדיון הציג ד"ר אסף דוד, מומחה לירדן מהאוניברסיטה העברית, את הניתוח שלו בסוגיה זו. 

ד"ר דוד תיאר בדבריו את המגמות משנות התשעים ועד היום ביחס של ירדן לשאלת ירושלים והצביע על תהליך של הגברת המעורבות של ירדן בנושא בשנים האחרונות, שבא לידי ביטוי בין השאר בהתנהלות שלה בפרשת גשר המוגרבים ובביקורים של גורמים ירדנים בכירים בהר הבית. הוא ניתח את פרטי ההסכם ואת התגובות של השחקנים השונים. כמו כן ד"ר דוד התייחס בדבריו לרעיון של קונפדרציה פלסטינית-ירדנית וטען שיש גורמים שבודקים אפשרות זו, בעיקר נוכח התחושה שהאופציה של שתי המדינות הולכת ונעלמת.  

חברי הצוות דנו בהשלכות של ההסכם ובאפשרות שירדן תוביל בעקבות ההסכם מהלכים מדיניים נוספים בנושא ירושלים. כמו כן התנהל דיון בהשפעה של האירועים האזוריים, ובראשם המלחמה בסוריה, על המדיניות הירדנית. 

04.03.2013 – דיון של צוות החשיבה על אירועי "האביב הערבי" 

ביום שני, ה-4 במרץ 2013, נערך דיון של צוות החשיבה במכון ירושלים בנושא אירועי "האביב הערבי" במזרח התיכון. בדיון הציג פרופ' רפי ישראלי את מחקרו בנושא שעתיד להתפרסם בספר. 

פרופ' ישראלי טען בדבריו כי לא מדובר ב"אביב ערבי" כי אין באירועים אלמנט ערבי אלא אסלאמי וכי מדובר בתופעה החורגת מגבולות העולם הערבי ומתרחשת בכל רחבי העולם האסלאמי – מאפגניסטן עד מאלי. פרופ' ישראלי הציג ניתוח המבחין בין חמש קבוצות של מדינות מוסלמיות – הרפובליקות (מצרים, טורקיה), המונרכיות (ירדן, סעודיה), מדינות המודל השבטי (סוריה, לוב) מדינות המודל השיעי (עיראק, איראן) והמודל המהפכני (הפלסטינים, אפגניסטן) – והתייחס להבדלים בין האירועים שהתרחשו בקבוצות השונות. הוא טען שהוא לא מזהה בתהליכים מאפיינים של דמוקרטיזציה. 

חברי הצוות דנו בהערכות לגבי ההשלכות של אירועי "האביב הערבי" בטווח הקצר ובטווח הארוך ובסיכויים שהם יובילו להתפתחותם של משטרים דמוקרטים יציבים. כמו כן התנהל דיון לגבי תהליך השתלבותן של תנועות אסלאמיות במעגלי השלטון וההשפעות הצפויות לכך על העמדות והמדיניות שלהן. 

11.02.2013 – דיון של צוות החשיבה על הפלסטינים אזרחי ישראל בירושלים 

ביום שני, 11 בפברואר 2013, נערך דיון של צוות החשיבה במכון ירושלים שעסק בפלסטינים אזרחי ישראל המתגוררים בירושלים. בדיון הציגה ד"ר אסמהאן מסרי-חרזאללה את ממצאי המחקר שערכה בנושא זה. 

על פי הערכות, מתגוררים בירושלים בין 6,000 ל-10,000 פלסטינים אזרחי ישראל שהיגרו לעיר מישובים בצפון הארץ וניתן להצביע על שלושה גלי הגירה מרכזיים – בשנות השישים, בשנות התשעים ובשנות האלפיים. מסרי-חרזאללה דיברה על תחומי העיסוק המרכזיים של החברים בקהילה זו והצביעה בעיקר על תחום המשפטים, החינוך והמקצועות הפרא רפואיים. חברי הצוות דנו במערכת היחסים המורכבת והרגישה בין הפלסטינים אזרחי ישראל בירושלים לבין התושבים הפלסטינים במזרח ירושלים. הדיון התייחס בין השאר להבדלים כלכליים וחברתיים בין הקהילות ולמוקדים של מתח ותחרות ביניהן. מסרי-חרזאללה טענה בדיון שהפלסטינים אזרחי ישראל המתגוררים בעיר, משמשים כמתווכים בין התושבים הפלסטינים לבין הרשויות. אך עם זאת היא העריכה כי נוכח תהליכי שינוי המתרחשים במזרח ירושלים, יותר ויותר תושבים מזרח ירושלמים יוכלו למלא תפקיד זה והצורך בתיווך של פלסטינים-ישראלים צפוי להצטמצם.