היבטים הידרולוגיים ואקולוגיים של תכנון נחלים במזרח ירושלים

הפגישה – שולחן עגול מקצועי מצומצם בהיבטי אקולוגיה והידרולוגיה – התקיימה במסגרת מחקר של מכון ירושלים למחקרי מדיניות בנושא תכנון נחלים במזרח ירושלים. מחקר במימון יד הנדיב, רשות ניקוז ים המלח, עיריית ירושלים. על הפרק- העמקה בסוגיות אקולוגיות תוך המציאות המורכבת של הנחלים העירוניים במזרח העיר.

למחקר יכולת לתרום לתכנון במזרח ירושלים באופן ישיר, אך גם לדיון בנושא במציאות התכנון הישראלית ואתגריה ככלל. הפגישה התנהלה באמצעות הצגת סוגיה ולאחריה דיון קצר. מצורפים מצגת וסיכום דיון.

נדונו שאלות כגון מה ההיתכנות להשבת מרכיבי הנחל בתוך מרקם בנוי מופר לחלוטין (למשל: רחוב ואדי ג'וז) / מרכיבים אקולוגיים והידרולוגיים של נחל בתוך מרקם בנוי משולב (למשל: ואדי יאסול).

בין הדוברים 

יערה רוזנר, אראלה חזן-גנן, איסמאעיל סלאח, ארנה בן ציוני, סיטאר אחישר – צוות הפרויקט (מכון ירושלים למחקרי מדיניות, אב אדריכלות נוף)

נעמה מור – יד הנדיב

מוריאל קוסמנו – רשות ניקוז ים המלח

טלי עולמי – עיריית ירושלים

אבי פרוינד, אלון שקרלניק – הידרולוגיה, מ.מ דרום בע"מ

אורי מורן, עמית מדינה – אקו-הידרולוגיה, מורן פיתוח וייעוץ בע"מ

אפי פרבר, יוני גורן – הידרולוגיה, יועצים

דנה אלשטיין, עידן ברנע, יעל זילברשטיין ברידה – אקולוגיה ואקו-הידרולוגיה, החברה להגנת הטבע

יעל המרמן סולר – אקולוגיה, יועצת אגמא

תובנות עיקריות

• יש לשנות את הטרמינולוגיה משיקום אקולוגי לשיפור תפקוד אקולוגי.
• ניתן ללמוד מדוגמת התהליך המתרחש במרחב נחל ציפורי (ריינה, שפרעם ועוד)– המובל על ידי שי גלעד מאגמא: ניתן לעבוד עם חקלאים מקומיים ליצירת מצבי win win– השגת שיפור תפקוד אקולוגי יחד עם עידוד החקלאות במרחב על ידי סוגים שונים של משימות תומכות אקולוגיה וקהילה (למשל: עיבוד קרקע שונה, פינוי פסולת, שתילת מינים פונדקאים בשולי חלקות) ושיפוי החקלאים
• פתרון הניקוז 'הקלאסי' והשכיח הוא הטמנת נחלים במובלים מתחת לפני הקרקע. הרצון לצמצם את השימוש במובלים הוא אמצעי מדיניות ועקרון תכנון חדש יחסית, הנובע מריבוי התועלות האפשרי – מנימוקים ושיקולים סביבתיים ואקולוגיים, קהילתיים, עירוניים וכלכליים, כולל היערכות לשינויי אקלים.

צמצום השימוש במובלים משמעותו צורך בהקטנת אנרגיית הזרימה – על ידי הפחתת כמויות ועידוד חלחול או על ידי האטת הזרימה. הפחתת הכמויות במזרח ירושלים לא ניתנת להשגה באמצעים טבעיים כיוון שהקרקע – ברובה קרטונית, אינה מחלחלת. הפתרון הוא אמצעים אינטנסיביים שאינם עניין של מה בכך – קידוחי חלחול לעומק הקרקע לשם חדירה אל השכבות העמוקות המובילות אל מי התהום – יחד עם ניתוב המים אל הקידוחים הללו. הקטנת אנרגית הזרימה ניתנת להשגה באמצעות פתרונות ויסות ואצירת נגר. ככל שרוצים לצמצם כמויות נגר גדולות יותר, הויסות צריך להיות משמעותי יותר.

השיקול המכריע בתכנון ניהול הנגר במזרח ירושלים הינו – האם קיימת יכולת לווסת את הנגר באזורים הפתוחים, כך שתסייע להפחית את השימוש במובלים באזורים

• מבונים? נאמר כי באזורים בעלי מעל 5% של שיפוע אורכי, יהיה קשה להגיע לנפחי ויסות גדולים, וכי טרסות לדוגמא יעילות במקרים של שיפועים מתונים.
• סדרי הגודל של המטרות – א. פיתוח בתי גידול, ב. צמצום נפחי נגר – שונים מהותית זה מזה. החתירה האקולוגית לפיתוח בתי גידול – מייצרת דרישה לפתרונות אצירת מים קטנים, שיעזרו לניקוז במידת מה ובכל מקרה לא יפגעו בו ולא סותרים אותו, אך קנה המידה של הפתרונות לא יספק מענה לאתגר המלא של נושא הנגר.

למצגת היבטים הידרולוגיים ואקולוגיים 

לסיכום האירוע המלא 

 תמונה: נחל הקדרון והמרסבא,2021; יאיר דב – ויקימדיה