טעימות תעסוקה - ערי בירה שניוניות - עיר ממשל
03
ספטמבר
| 2020 | 12:00
טעימות תעסוקה – ערי בירה שניוניות – עיר ממשל
ללא תשלום
למוזמנים בלבד
מתקיים בעברית
דיגיטלי
ללא תשלום
למוזמנים בלבד
מתקיים בעברית
דיגיטלי

הרשות העירונית לתעסוקה והאגף לתכנון ומדיניות אסטרטגית, בשיתוף מכון ירושלים למחקרי מדיניות, מקיימים סדרת מפגשים קצרים לעובדים בעירייה בנושא תעסוקה בירושלים.
מטרת ה"טעימות" היא לקיים שיח עירוני בנוגע לתעסוקה וכלכלה מקומית סביב ארוחה צהרים קלה. הפורמט כולל הרצאה קצרה של 15 דקות על סוגיה ממוקדת, אחריה משיב גורם מטעם העירייה, ולבסוף מתקיים דיון קצר.
הנושא השישי בסדרת המפגשים:
עיר בירה שניונית
ד"ר שרית בן שמחון-פלג, מכון ירושלים
ירושלים היא עיר ממשל ועיר בה מתקיים האקו סיסטם הממשלתי, כפי שליאור שילת הרחיב במפגש קודם. לירושלים יש נקודת חוזק כעיר ממשל ומבחינות רבות נוספות. עם זאת – היא לא מרכז החוזק הפיננסי במדינה. בדומה למדינות אחרות בעולם, במדינת ישראל קיימת עיר מרכזית נוספת המהווה 'עיר בירה' – כלכלית, פיננסית ותרבותית.
ערים מרכזיות וערי בירה
קבוצת מחקר שעסקה בנושא, הציגה השוואה בין ערים מרכזיות לערי בירה וההבדל בתמ"ג שלהן.
ניכר כי במקרים רבים, המשקל של עיר הבירה מבחינה כלכלית נמוך משמעותית מהמשקל של הבירה הכלכלית במדינות שונות. לדוג' התמ"ג של אנקרה נמוך משמעותית מזה של איסטנבול.
מבחינה פיננסית, השכר הממוצע בירושלים נמוך משמעותית מערים אחרות. כמו כן, רוב המועסקים בעיר מתגוררים בה, נקודה המשפיעה על כמות המבקרים בעסקים בעיר ופועל מחלישה אותם.
בירושלים קיים מטה בנק תאגידי יחיד, כל שאר מטות הבנקים נמצאים במקומות אחרים בארץ ובעיקר בתל-אביב. הבנק המדובר, בנק יהב, בבסיסו נועד לעובדי מדינה ומסיבה זו התמקם בירושלים.
דרכים לפיתוח ערי בירה שניוניות וכלי מדיניות לחיזוק ומינוף העיר:
המלצותיה של קבוצת המחקר לנושא מימוש הפוטנציאל של ערי בירה שניוניות כוללות: השקעה בתשתיות ידע, זיהוי תחומי מומחיות והשקעה בפיתוחם, חיזוק ותמרוץ סטארט-אפים ומיתוג ושיווק העיר כעיר בירה. כמו כן נאמר כי בתחום הפוליטי נדרש: תיאום בין גופי ממשל מקומיים ומדינתיים, פלטפורמות להכרות ושיתופי פעולה תחומיים. ופנייה לקבלת מימון ממשלתי- בין היתר להבטחת המשך מעמד הבירתיות.
ד"ר נרי הורביץ, יו"ר מכון אגורא:
ע"פ כל התחזיות בהקשרי הקורונה, אנו צועדים לקראת 10 שנות האטה כלכלית. לירושלים יש יתרון, כיון שרבים מתושביה מועסקים במשרדי ממשלה, תחומי החינוך וכד'. בתחומים אלה, לפחות בשלב זה, יש יציבות כלכלית.
בניגוד למה שנאמר בהרצאה הקודמת, הורביץ סובר שירושלים היא לא עיר של שינוי חברתי ועובדה ששתי המחאות האחרונות לא התחילו ממנה.
ירושלים חסרה את הדומיננטיות והמרכזיות בהיבטים שונים: ישיבות ממשלה מרכזיות וחשובות לא מתקיימות בה, גופי חברה אזרחית שנתמכים רבות ע"י הממשלה לא נמצאים בה. גם גופים של המגזר החרדי שנוכח משמעותית בעיר, לא פועלים מירושלים.
היכולת לשנות את המדיניות הקיימת כיום, דורשת מאמץ מיוחד. ומכיון שבעשור הקרוב, מדינות הולכות למלא תפקיד משמעותי, כדאי לנצל את זה ולדרוש ולפעול לשינוי בתוקף. הסיכוי לצמיחה בעיר, הוא שהמדינה תעשה את כל הפעולות שלה מתוך ירושלים ותביא לירושלים כמה שיותר משרדים וגופים מדיניים.
פרויקטים קשורים

ההגירה לירושלים וממנה, ובייחוד נושא העוזבים את העיר, הם נושאים שזוכים להתייחסות ...
לינק למקור >

השכלה גבוהה בירושלים: עיר.אקדמיה
עיר.אקדמיה הוא מיזם ייחודי, שנוסד על ידי הרשות לפיתוח ירושלים בשיתוף ממשלת ישראל...
לינק למקור >

תכנית היובל לפיתוחה הכלכלי של ירושלים – מערכות אינדיקטורים
תכנית היובל פועלת בין השנים 2021-2016, בשלושה תחומים עיקריים: תיירות, תעסוקה איכ...
לינק למקור >

תעשיות ההייטק והביוטק הן אבן שואבת לכוח אדם ותעסוקה איכותיים ומהוות נדבך חשוב ומ...
לינק למקור >