ד"ר מלכה גרינברג-רענן – האוניברסיטה העברית

אופי הסגרגציה בערים שסועות

במהלך העשור האחרון, שינויים במבנה העירוני של ירושלים, ובעיקר הקמת גדר ההפרדה וקו הרכבת הקלה, יצרו אינטראקציה וחיכוך גדולים יותר בין הקבוצות האתנו-לאומיות המאכלסות את העיר. ישראלים ופלסטינים, יהודים חרדים ושאינם חרדים, נוסעים יחד ברכבת הקלה, מבלים באותם הקניונים, ופוגשים זה את זה במרחבים הציבוריים של העיר. תהליך זה, של ערעור על ההפרדה המרחבית באזור מערב ירושלים, מעלה שאלות חדשות באשר לאופי הסגרגציה בערים שסועות.

בעבודת הדוקטורט שלה התמקדה ד"ר מלכה גרינברג-רענן בפרקטיקות היומיומיות ובתנועות של נשים פלסטיניות וישראליות במרחבי העיר בירושלים, בכדי לבחון את הקשר בין התנועה היומיומית לבין תפיסת המרחב באמצעות התמקדות בתחושות של פחד, שייכות וביטחון בעיר. במחקר בתקופת הפוסט-דוקטורט, התמקדה המרצה בקמפוס הר הצופים על מנת לבחון את המשמעויות הגיאופוליטיות של נוכחות משותפת של ישראלים ופלסטינים במרחב האקדמי של הקמפוס. החידוש הגדול במחקר הוא גם בשימוש בשיטות מחקר מגוונות, הכוללות: שאלונים, "מפות מנטאליות", שימוש ב-GPS, ראיונות עומק ושיטות איתור מתקדמות. באמצעותם מנסים המחקרים לחשוף את דפוסי הפעילות של תושבי העיר ואת המשמעויות השונות שהם מייחסים למרחב. בין השאר המחקרים בוחנים כיצד תושבי ירושלים תופסים את האינטראקציות עם מרחבים שונים ואוכלוסיות "אחרות".

תוצאות המחקר מאפשרות להבין את הטבע האישי של גבולות בתוך העיר, ואת היחס הדיאלקטי המתקיים בין המרחבים השונים בירושלים. המחקרים בוחנים את טבעם המורכב של החיים ב"מובלעות", וחושף כיצד תובנות וחוויות מוגדרות של ניידות נשזרות במשמעויות השונות שניתנות למרחב. בכך תורם מחקר להבנה כיצד הדינאמיקה היומיומית, הניידות והעדרה, תורמים להבנייה של הזהות הירושלמית "המיוחדת".
לפרטים נוספים ראו: https://urbanclinic.huji.ac.il/Malka_GR