ירושלים כעיר ממשל: תמונת מצב 2021

מסמך זה נכתב עבור משרד ירושלים ומורשת והרשות לפיתוח ירושלים כמחקר מלווה ליישום תוכנית היובל. במסמך גובשו סט של אינדיקטורים (מדדים) אשר יסייעו למקבלי ההחלטות לבחון באיזו מידה ירושלים מממשת את ייעודה כעיר ממשל ולעקוב אחר מגמות לאורך זמן.

האינדיקטורים נחלקים לארבעה פרקים:

א. ממשל וממשלה: המגזר הציבורי בירושלים
ב. השחקנים במרחב: האקו־סיסטם הממשלי
ג. קשרים ויחסי גומלין: שיתופי פעולה וחדשנות
ד. קריית הלאום כמרחב עירוני

האינדיקטורים גובשו במהלך שנת 2020 , בתהליך חשיבה משתף עם אנשי ממשל, אנשי חברה אזרחית וחוקרים. הנתונים נאספו ונותחו בשלהי 2020 ותחילת 2021 ויוכלו לשמש כלי תומך לעיצוב מדיניות שתסייע לממש את הפוטנציאל הייחודי של ירושלים. המסמך מהווה המשך לסדרת מחקרים שערכו חוקרי מכון ירושלים למחקרי מדיניות בשנים האחרונות, ובה בחנו את הפוטנציאל העירוני, הכלכלי והחברתי של ירושלים כעיר בירה בכלל וכעיר ממשל בפרט: מגזר שלישי בירושלים — מסמך מדיניות (2020); המצב התכנוני בקריית הלאום (2019); ירושלים כעיר ממשל — מסמך מדיניות (2019); התועלת הכלכלית מהעברת היחידות הממשלתיות לירושלים (2018); חברה אזרחית בירושלים — מחקר מתודולוגי ומיפוי (2018).

ממצאים מרכזיים:                            

לצפייה באינפוגרפיקות 

1. ממשל וממשלה: המגזר הציבורי בירושלים

• נכון לשנת 2019, ישנם 116,500 מועסקים במגזר הציבורי בירושלים, והם מהווים 34% מכלל המועסקים בעיר. מתוכם 30% הם עובדי מדינה.
• נכון לאפריל 2021, 23% ממשרות שירות המדינה ממוקמות בירושלים, אך רק 12% מעובדי שירות המדינה מתגוררים בעיר.
• למעלה ממחצית (52%) ממשרות הבכירים במגזר הציבורי ישראל ממוקמות בירושלים, אך רק 31% מהעובדים הבכירים מתגוררים בעיר. כלומר — כשני שלישים מהבכירים שעובדים בירושלים מתגוררים מחוצה לה.

2. האקו-סיסטם הממשלתי

• בשנה״ל תשע״ט למדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים 40,000 סטודנטים, כ-5,000 מהם בקמפוס גבעת רם.
• בירושלים יושבים 45 מכוני מחקר (מתוך 113 מכוני מחקר בארץ), ובהם מכון המחקר הגדול בישראל המעסיק כ-300 עובדים.
• נכון לתחילת שנת 2021, בירושלים יושבות 3 שגרירויות ו-8 קונסוליות. לשם השוואה, בתל אביב יושבות כ-60 שגרירויות ובשאר מחוז מרכז יושבות כ- 30 שגרירויות נוספות.

3. קשרים ויחסי גומלין: שיתופי פעולה וחדשנות

• בשנת 2020 היקף ההתקשרויות של מטה משרד האוצר עם המגזר העסקי בתל אביב היה גדול כמעט פי שישה ביחס להיקף ההתקשרויות עם המגזר העסקי בירושלים.
• בשנה זו נרשמו כ־ 505 התקשרויות של המשרד עם המגזר העסקי בירושלים, בהיקף של 38.3 מיליון ש״ח, לעומת כ־ 375 התקשרויות של המשרד עם המגזר העסקי בתל אביב, בהיקף של 217.5 מיליון ש״ח.
• בשנה זו חברות תל אביביות זכו ב־ 25% מהפעילות העסקית של משרד האוצר, לעומת 4% בלבד בקרב חברות ירושלמיות.

4. קריית הלאום כמרחב עירוני

• לפחות 1,400 מעובדי קריית הלאום מתגוררים במרחק של עד שני קילומטר ממנה. עם זאת, קריית הלאום אינה ידידותית להולכי הרגל. 
• קריית הלאום אינה ידידותית גם לרוכבי האופניים – בקרייה ישנם כיום רק 0.8 ק״מ של שבילי אופניים סלולים. הגעה ליעד של 100% כיסוי בשבילי אופניים על רחובות ראשיים עדיין רחוקה – גם לאחר מימוש תכנית האב לשבילי אופניים יתקבל.
• קריית הלאום אינה מרחב מזמין. רשת ההליכה במרחב דלילה מאוד – 14 צמתים לקמ״ר, פחות משישית מכמות הצמתים המומלצת למרחב עירוני פעיל ואפקטיבי. כמו כן, היא משופעת גדרות וחסימות; אורך הגדרות הידוע במתחם עומד על כ־ 14 ק״מ.