קיימות רשוּתית מנוהלת - לקראת פיתוח מערכת מדדים להערכת קיימות ברשויות המקומיות
פרסום מס' 35 - המרכז למדיניות סביבתית
הירשמו לניוזלטר של המכון
קבלו מאיתנו עדכונים מפעם לפעם
שנת פרסום: 2019
במשך שנים רבות היה מקובל לבחון את מצב המשק ובכלל זה את איכות החיים של התושבים, באמצעות התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). אולם בשנים האחרונות החלו לגבש במקומות שונים בעולם מדדים משלימים לתמ"ג, שמטרתם לבחון את רווחתם ואת איכות החיים של התושבים. מדדים אלו משמשים ממשלות, ערים, רשויות מקומיות, ארגוני חברה אזרחית ועוד. באמצעות המדדים ניתן לקבל תמונת מצב על איכות החיים של תושבי המדינה/אזור ולבחון לאורך זמן האם חלו שינויים באיכות החיים, וכן להשוות למקומות אחרים במדינה או במדינות אחרות.
מסמך זה הוא חלק מפרויקט מקיף בנושא איכות חיים בירושלים שנערך במכון ירושלים למחקרי מדיניות, כחלק מתכנית 'היובל' לפיתוחה הכלכלי של ירושלים. מטרת הפרויקט היא לגבש מדדי איכות חיים, אשר יסייעו בידי מקבלי החלטות וקובעי מדיניות לבחון את איכות החיים בירושלים. מדדים אלו יאפשרו להבין את מצבה של העיר ויהוו 'סמנים' המאותתים ומעידים על שינויים ומגמות. השלב הראשון של המחקר כלל סקירת ספרות והוצגו גישות של ערים בעולם למדידת איכות החיים בהן. השלב השני התמקד בבחינת המרכיבים העיקריים של איכות חיים גבוהה כפי שנתפסים על ידי תושבי ירושלים. השלב השלישי יעסוק בפיתוח מערכת מדדים מותאמת לעיר ירושלים ובהרצתם של המדדים.
חלקה הראשון של העבודה כלל גיבוש כיווני מחשבה ופעולה למדידת איכות חיים ובמסגרתו נעשתה סקירת ספרות של סוגי מדדים שונים אשר מופעלים ברמות שונות בארץ ובעולם. בסקירת הספרות מצאנו שנושאים דוגמת: דיור, תחבורה ציבורית, בטחון אישי, מרחב ציבורי, תעסוקה, חינוך וקהילה הם גורמים הנחשבים כמרכיבים של מדדי איכות חיים, הן ברמה המקומית והן ברמה הלאומית. אולם המושג ׳איכות חיים׳ הוא מושג רחב ובעל משמעויות רבות ושונות, המשתנות מאדם לאדם על פי אורח חייו, תפיסת עולמו, שלב בחיים ועוד.
חלקה השני של העבודה, מתמקד בבחינת מרכיבי איכות החיים של תושבי ירושלים, על פי תפיסתם הסובייקטיבית. המחקר כלל שימוש במגוון כלי הערכה: קבוצות מיקוד, ראיונות עם מנהלים ומנהלות של מינהלים קהילתיים, ראיונות עם אנשי מקצוע, ניתוח של סקר צעירים ומשפחות צעירות של עיריית ירושלים לשנת 2016 ושימוש בפלטפורמה של חברת ׳תובנות׳ המאפשרת התייעצות אינטרנטית.
פירוט המרכיבים העיקריים של איכות חיים גבוהה בעיר, עבור כל אחת משלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות בירושלים – האוכלוסייה היהודית־כללית (הלא חרדית), האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית. קבוצות האוכלוסייה הללו שונות זו מזו במאפיינים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים שלהן. כמו כן הן מתגוררות בשכונות הנבדלות זו מזו מבחינת רמת התשתיות והשירותים וכפועל יוצא גם באיכות החיים. השוני הרב בין השכונות משפיע על תפיסת איכות החיים של תושביהן ועל בחירת המרכיבים החשובים, על פי תפיסת התושבים. כך למשל: בשכונה בה תשתית הכבישים לקויה, בעיני התושבים תשתית זו היא מרכיב חשוב באיכות החיים, בעוד שבשכונות בהן תשתית הכבישים תקינה, מרכיב זה לא עלה כמרכיב חשוב באיכות החיים. עם זאת ישנם מרכיבים באיכות החיים שצוינו על ידי שלוש הקבוצות וניכר כי בחלק מהנושאים רב המשותף על השונה.
בקובץ הפרסום המלא ניתן למצוא פירוט מעמיק ונימוקים אודות כל אחד מהמרכיבים המובאים להלן.
חשוב לציין שבהקשר של האוכלוסייה הערבית עלו שני נושאים שאינם קשורים ישירות לאיכות חיים, אבל יש להם השלכות עמוקות על תפיסת התושבים את חייהם בירושלים, והם נושאים של זהות; ושל ייאוש, חוסר אונים וחוסר וודאות לגבי העתיד.
מרכיבים עיקריים של איכות חיים:
קיימות רשוּתית מנוהלת - לקראת פיתוח מערכת מדדים להערכת קיימות ברשויות המקומיות
פרסום מס' 35 - המרכז למדיניות סביבתית
2010 | מחברים: נחום בן אליא
השכלה גבוהה בירושלים: עיר.אקדמיה
תכנית היובל לפיתוחה הכלכלי של ירושלים – מערכות אינדיקטורים