השתלבות תושבי מזרח ירושלים בשוק התעסוקה הישראלי: למידה מהצלחות

שאלות המחקר הן:

1. מהם גורמי המפתח אשר שיחקו תפקיד ביכולת של המרואיינים להשתלב בהצלחה בתעסוקה בחברה הישראלית?
2. מהן התובנות שניתן לגזור מתוך מקרי הצלחה אלו בכל הנוגע למדיניות עידוד ההשתלבות בתעסוקה של תושבי מזרח ירושלים?

מבין עיקרי הממצאים ותובנות המחקר:

1. המכנה המשותף בין המרואיינים הוא העובדה שלמדו בחינוך הפרטי ולכן הגיעו לשוק התעסוקה הישראלי ללא בגרות ישראלית וכמעט ללא שליטה בשפה העברית.
2. למשפחה יש חלק חשוב בקבלת ההחלטה להשתלב בשוק התעסוקה הישראלי, ובפרט לאחים ולאחיות,
3. המעבר של המרואיינים לזירה הישראלית היה בשתי נקודות זמן עיקריות: לאחר סיום התואר או לאחר סיום התיכון.
4. בדרך כלל, הצעד הראשון במעבר לשוק הישראלי הוא לימודי עברית במכינה או באולפן. מומלץ להוסיף למסגרות אלו מרכיב אינהרנטי של השמה תעסוקתית לתרגול השפה ומרכיב של קשרי בוגרים, לטובת שימור "קבוצת השווים" החדשה שנוצרה למשתתפים.
5. לבוגרי החינוך הפרטי חסר ידע על האפשרויות שמציעה הזירה הישראלית ומומלץ לעשות שימוש ברשתות חברתיות כאמצעי להעברת מידע וכמו כן, במקרי הצלחה, דוגמת מרואייני המחקר, כמנטורים בתהליך המעבר.

המחקר מצביע על הפוטנציאל הרב שיש לבוגרי מערכת החינוך הפרטית במזרח ירושלים להשתלב בתעסוקה איכותית בשוק הישראלי, בניגוד משמעותי לנקודת הפתיחה הנמוכה שממנה הם מגיעים — ללא בגרות ישראלית וללא שליטה בשפה העברית.

המלצות המחקר מדגישות את החשיבות שבהקצאת משאבים להסרת החסמים הללו ובטיפול מערכתי בהם, מתוך ההבנה שהחינוך הפרטי הוא עדיין ברירת המחדל של האליטות במזרח ירושלים ושייקח זמן עד שיתחילו לראות במערכת העירונית ובפרט במסלול הבגרות הישראלית אפשרות איכותית בת השוואה. עד אז, אם כן, יש למצוא פתרון מערכתי לכל אותם בוגרים מוכשרים שיצאו לשוק התעסוקה הישראלי ללא כלים בסיסיים.

יצא לאור בשיתוף קרן נאומן לקידום החירויות.