פרנסה משמיים - מרכיב הנס בכלכלת משקי הבית החרדיים

תקציר

"אני אספר לך סיפור יפה. היה אברך בכולל 'חזון איש' ששידך את הבן שלו עם בן של עורך דין. היה להם ויכוח על כסף – תוספת של 100 אלף שקל, והחליטו שילכו לרב כדי לשאול אותו מה לעשות. הם היו בטוחים שהרב יגיד לעורך דין שהוא ישלם, שהרי הצד השני הוא רק אברך כולל, מאיפה יש לו כסף… הלכו לרב והוא אמר שהאברך ישלם את ה-100 אלף. למה? הסביר הרב: האברך חי על ניסים, אצלו קל יותר לקדוש ברוך הוא לדאוג לו לעוד 100 אלף שקל. אצל עורך הדין צריך נס גדול יותר.."

מחקר זה עוסק בהתנהלותם הכלכלית של משקי הבית החרדיים, בדגש על שונותם ממשקי הבית היהודיים שאינם חרדיים. משק הבית החרדי מתמודד עם סדרת הוצאות קלאסיות, כמו מחיה ודיור, אך דפוסי ההוצאות שלו נבדלים ממשק בית יהודי שאינו חרדי בשני מעגלים עיקריים: הוצאות גבוהות במיוחד עבור החגים והמועדים של לוח השנה היהודי ועבור נישואי הילדים. הוצאות אלה, ברמה הסוציולוגית, ייחודיות לקהילה החרדית ומשותפות לכלל הקבוצות המרכיבות אותה ולכלל הפרטים בה.

מחקרים שונים שרטטו את הפונקציות המאפשרות את התמודדותה של המשפחה החרדית עם ההוצאות הייחודיות, ובהן היעזרות במוסדות גמ"ח, סיוע פילנתרופי וקצבאות ממשלתיות. מחקר זה מבקש לבחון את ההתמודדות עם הפערים שנותרים בין ההוצאות של משק הבית החרדי להכנסותיו לאחר מיצוי כל מנגנוני הסיוע הייחודיים.

מתודה

המחקר נערך במתודה איכותנית, כאשר בסך הכל רואיינו כ-30 משתתפים – גברים ונשים חרדים -תוך התמקדות במשפחות שבהן אב המשפחה הוא אברך או עובד במשרה תורנית. במהלך הריאיון המרואיינים מילאו יחד עימנו, החוקרים, טבלאות אקסל המפרטות את הוצאותיהם והכנסותיהם ברמה החודשית והשנתית, כולל התייחסות להוצאות מיוחדות. עם תום מילוי הטבלאות נערך חישוב וסיכום של כלל ההוצאות מול ההכנסות, והמרואיינים התבקשו להשיב כיצד הם מצליחים לסגור את הפער שעלה ברוב המקרים.

חידושו של מחקר טמון בניסיון 'לספר את הסיפור' ולחשוף את עומקה של ההתנהלות החרדית כפי שהיא נחווית מנקודת מבטם של ראשי משקי הבית. ראיונות העומק המובנים למחצה אפשרו לנו, החוקרים, להגיע למידע חדש, עשיר ומפתיע, תוך הבנה עמוקה של מניעים ותהליכים. שיטה זו אפשרה למרואיינים להעלות באופן דינמי נושאים הקשורים לעניין המרכזי, וכך התקבלה תמונה רחבה ומעמיקה של המציאות הנחווית.

אנו ממליצים לערוך מחקרי המשך, כמותניים ברובם, שיעמיקו בכמה סוגיות מרכזיות, ובהן – מעבר ההון הבין-דורי בחברה החרדית, אי-השוויון המגדרי בקבלת ההחלטות הכלכליות במשק הבית החרדי, השפעת העלייה בתוחלת החיים על ההתמודדות הכלכלית-החרדית בגיל הפנסיה ועוד.