הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירה משפחה כ"משפחה גרעינית של שני אנשים או יותר החולקים משק בית אחד וקשורים זה לזה כבעל ואישה, כהורה וילד, זוג ללא נישואים וכדומה".
משק בית מוגדר כ"אדם אחד או קבוצת אנשים (שאינם בהכרח קרובי משפחה) הגרים יחד בדירה אחת באופן קבוע ברוב ימות השבוע, ויש להם תקציב הוצאות משותף למזון".

בשנת 2006 היו במדינת ישראל 2,000,000 משקי בית, אשר כללו 1,660,000 משפחות. במשקי בית אלו התגוררו כ-6,700,000 מיליון נפשות, ו-400,000 נפשות נוספות התגוררו במוסדות, קיבוצים ואחרים.

שיעור משקי הבית בהם מתגוררים בדירה אחת שני דורות, כלומר הורים וילדים, הוא הגדול ביותר – 74% מכלל משקי הבית בישראל. זאת לעומת 22% ממשקי הבית בהם חיים בני דור אחד בלבד, או 4% ממשקי הבית בהם חיים שלושה דורות ומעלה תחת אותה קורת הגג.

מבין הערים הגדולות בישראל, את השיעור הגבוה ביותר של משקי הבית בהם מתגוררים יחדיו שלושה דורות ומעלה ניתן למצוא בירושלים – 7,400 משקי בית המהווים 5% מכלל משקי הבית. את השיעור הגבוה ביותר של משקי הבית בהם מתגוררים בני דור אחד ניתן למצוא בתל אביב – 36,600 משקי בית המהווים 39% מכלל משקי הבית התל אביביים וזאת לעומת 20% מכלל משקי הבית הירושלמים.

כפי שמשק בית בו מתגוררים בני דור אחד מצביע על אוכלוסייה צעירה יחסית (זוגות שעדיין לא הביאו ילדים לעולם) או לחילופין על אוכלוסייה מבוגרת יחסית (זוגות בגילאי ה-60+), משק בית בו חיים יחדיו שלושה דורות מצביע פעמים רבות על מבנה משפחה מסורתי, מאפיינים תרבותיים ייחודיים ו/או על מצוקה כלכלית. שלא במפתיע, ניתן לראות את השיעור הגבוה ביותר של משקי בית בני 3 דורות ומעלה בירושלים (5% מכלל משקי הבית בעיר), ובעיקר בקרב המגזר הערבי. רק ב-3% ממשקי הבית היהודים בירושלים מתגוררים שלושה דורות תחת קורת גג אחת, לעומת 11% מכלל משקי הבית הערבים.

משקי בית ירושלמיים, לפי מספר הדורות המתגוררים בדירה (אחוזים), 2006

מקור: משקי בית ומשפחות, תכונות גיאוגרפיות. 2006-2005. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.