בישראל מתגוררים 2.67 מיליון משקי בית, כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחרונה. משק בית הוא אדם, או מספר אנשים המתגוררים באותה דירה וחולקים ביניהם את תקציב ההוצאות למזון. מבין משקי הבית בישראל, כמעט חצי (45%) הם של נפש אחת או שתיים. בקרב משקי הבית היהודים, האחוז אפילו מעט גבוה יותר (49%), ובקרב משקי הבית הערבים הוא עומד על 20% בלבד.
גודל משק בית משפיע לא רק על תכנון השירותים לאוכלוסייה, אלא גם על תכנון הדירות.
שיעור משקי הבית הקטנים נמצא בעלייה איטית, ולדוגמה בקרב היהודים עמד שיעורם לפני כ-20 שנה (בשנת 1998) על 43%, ובקרב הערבים על 18%. הגידול בשיעורם של משקי הבית הקטנים נובע מדחיית גיל הנישואין ובעיקר דחייה של לידת הילדים, וכן מעלייה בתוחלת החיים. שני התהליכים הללו מאריכים את הזמן בו אנשים מתגוררים לבדם או עם בן זוג ללא ילדים, ובכך מגדילים את שיעורם של משקי בית אלו באוכלוסייה.
בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל חל עם השנים תהליך של ירידה במספר הילדים, יחד עם עלייה בתוחלת החיים. הדחייה בגיל לידת הילד הראשון פחות מורגשת באוכלוסייה הערבית, ובעיקר בקרב הנשים המוסלמיות. מסיבה זו הצמצום בשיעורם של משקי הבית הקטנים הוא יחסית קטן. עם זאת, באוכלוסייה הערבית חל צמצום חד במספר משקי הבית הגדולים.
שיעורם של משקי הבית הגדולים, בהם מתגוררות 6 נפשות ומעלה, עומד על 12% ממשקי הבית בישראל, על 9.2% בקרב משקי הבית היהודים, ועל 27% בקרב הערבים. אמנם השיעור בקרב האוכלוסייה הערבית גדול פי שלושה מזה שבאוכלוסייה היהודית, אך בשנת 1998 היו השיעורים 37% בקרב הערבים, ו-9.5% בקרב היהודים (13% בקרב כלל משקי הבית), כלומר פער של כמעט פי ארבעה, שהצטמצם משמעותית ב-22 השנים האחרונות.
ומה לגבי ירושלים? ביחס לישראל וליתר הערים הגדולות, בעירנו אחוז קטן של משקי בית קטנים (39%), ואחוז גבוה של משקי בית גדולים (24%). הדבר נכון גם לאוכלוסייה הערבית (42%) וגם למשקי הבית היהודים (17%).
תודה על האינפורמציה
אמירתכם כי דחית הבאת ילדים לעולם מוסיפה משקי בית קטנים נראית לי לא נכונה כסבה ואפרט:
אם מתוך X שנות בגרות Y שנים משק הבית הוא עם ילדים, אז כמות השנים בחיי אדם במשק בית ללא ילדים הינה תמיד X-Y ללא קשר באיזה גיל היה כשהתחילה ספירת שנות Y.
הארכת תוחלת החיים – היא היא אכן סבה.
יציאת רוווקים ונשואים טריים מבית הוריהם למשק בית עצמאי – היא אכן עוד סבה- ומשמעותית כמותית: במשפחה ומשק בית הסטוריים רווקים והרבה יותר – רווקות- נשארו במשק בית עם הוריהם ואז יש משק בית אחד גדול בעוד שבימינו – שני משקי בית קטנים: גם ההורים וגם הצאצא הרווק/ה ! במקרים אלו- התוצאה של תרבות עצמאות מגורים מעל גיל 18 – ברווקות ובנישואים, אכן יוצרת משקי בית קטנים יותר, במגזרים בהם זה קורה (חילניות, השכלה ואמידות הם אולי בקורלציה לכך?)
נעמי שלום, ותודה על התגובה.
הכוונה הייתה שהדחייה בגיל לידת הילדים לא דוחה את גיל היציאה מהבית למשק בית עצמאי, ונכון שהדבר אינו קורה בכל הקהילות. היציאה מהבית (של הילד האחרון, לצורך העניין) מייצרת שני משקי בית קטנים — של הילד ושל ההורים — כך ששינוי בגיל היציאה (או אי היציאה, כפי שראינו בקורונה) משפיע דרמטית.
אם מספר הילדים והמרווח ביניהם לא משתנים — בהחלט ייתכן שייתכן שאת צודקת ומספר השנים במשק בית עם ילדים נותר X-Y. שני משתנים נוספים חשובים הם הצפיפות בין הילדים, וכמובן, מספר הילדים הכולל. כרגע אנו עדים לעלייה במספר הילדים הכולל, ולדחייה הן בגיל הבאת הילד הראשון, והן בגיל הבאת הילד האחרון, אך לא ברור (לי) אם שתי הדחיות הן באותו סדר גודל של שנים. בכל מקרה, נראה שלהיצע גדול יותר של דירות קטנות, או כאלו שניתן להקטינן, יהיה ביקוש.