תעשיית ההייטק מזוהה כמנוע צמיחה חשוב של המשק הישראלי, ובשנים האחרונות אנו עדים לצמיחה משמעותית של תעשייה זו בירושלים. מספר חברות ההיי-טק בעיר גדל בצורה רציפה החל משנת 2013, כאשר סה"כ חל גידול בשיעור של 52% במספרן, והתעשייה בירושלים מהווה כ-6% מכלל תעשיית ההיי-טק הישראלית. בשנת 2017 חל גידול של כ-100 סטרטאפים בעיר, זאת בדומה לכל שנה בשלוש שנים האחרונות. נשאלת השאלה האם הגידול בתעשיית ההיי-טק הירושלמית אף מתבטא באחוז הנשים המועסקות בתחום? נראה שלא תמיד.
84% מכלל חברות ההיי-טק בירושלים הן חברות קטנות המעסיקות עד 20 עובדים. אחוז הנשים מתוך כלל התעשייה בעיר עומד על 39% אך יש לזכור כי נשים לא פעם מועסקות בתפקידים אדמיניסטרטיביים ולא בתפקידים מקצועיים. בחברות חדשות לעומת זאת, רק 29% מכלל המועסקים הן נשים, וההבדל נובע מהרכבן של החברות החדשות. חברות חדשות נוטות להעסיק עובדים בתפקידים מקצועיים בלבד, משום שאין להן צורך במחלקות תומכות, ולכן אחוז הנשים בהן נמוך יותר. כמו כן, נתונים מראים לנו שאחוזי הנשים היזמיות הם מזעריים, וניתן להניח אם כך שזוהי סיבה נוספת להבדל בין חברות חדשות לחברות ותיקות. מתוך הנשים שמועסקות בתעשיית ההייטק הירושלמית, 61% מועסקות בתפקידים מקצועיים. בחברות חדשות לעומת זאת, 71% מהנשים מועסקות בתפקידים מקצועיים- זאת בהתאם להרכבן של חברות חדשות.
סך העובדים המועסקים בתעשיית ההיי טק הישראלית עלה בין 2013 ל-2016 מ-272.2 אלף ל-310.3 אלף, אך אחוז הנשים מתוך כלל המועסקים נשאר יציב ברוב אזורי ישראל. בתל אביב מהוות נשים כשליש מהמועסקים, וניתן לראות שלא היה שינוי משמעותי בשנים האחרונות. בירושלים לעומת זאת אנו עדים לשיפור בייצוג של נשים בתעשייה ההיי-טק כאשר בשנת 2016 עמד אחוז הנשים בהייטק על 39%, גידול של שלוש נקודות אחוז משנת 2013 (אז עמד השיעור על 36%). סקטור אחד בו נשים מהוות את מירב המועסקים הוא סקטור הביו-טק. מתוך כלל העובדים בחברות ביו-טק חדשות , 59% הן נשים. הסבר אפשרי להבדל בין התעשיות הוא בחירתן של נשים ללמוד מקצועות הרלבנטיים לסקטור הביו-טק, כגון מדעי החיים, יותר מאשר מקצועות הרלבנטיים לשאר ענפי ההיי-טק, מדעי המחשב לדוגמא.
