בבמחקר חדש על פריון בישראל לפי מידת הדתיות של הנשים, שהתפרסם ביוני השנה על ידי ד"ר אחמד חליחל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכתב "שנים האחרונות התעצם השיח הציבורי בישראל על ההבדלים ברמת הפריון בין הנשים מהקבוצות החברתיות המרכיבות את הפסיפס של החברה הישראלית. שיח זה מתמקד בהרכבה העתידי של החברה הישראלית ובייחוד בהרכבה של האוכלוסייה בגילאי העבודה. זאת משלוש סיבות עיקריות: החשש משינוי ההרכב הפוליטי העתידי, צביונה החברתי-פוליטי של מדינת ישראל והשתתפותן הנמוכה של שתי חברות – החרדית והערבית – בשוק העבודה והשפעתן הרבה על העוני בישראל". ירושלים הקדימה את ישראל וכבר עשרות שנים שיח כזה רווח בה. 
בשנת 2010 שיעור הפריון הכולל בירושלים היה 4.0 ילדים, והוא היה גבוה בשליש מזה שבישראל – 3.0 ילדים. שיעור הפריון של הנשים היהודיות בירושלים (4.3) גבוה באופן ניכר מזה של הנשים היהודיות בישראל (3.0). ההסבר לכך מוסבר בשיעור הגבוה של נשים חרדיות ודתיות בירושלים בהשוואה לישראל. אלו מתאפיינות בשיעורי פריון גבוהים – 7.5 ילדים לנשים חרדיות, 4.3 ילדים לנשים דתיות לעומת 2.1 ילדים לנשים חילוניות. גם שיעור הפריון של הנשים הערביות בירושלים (3.9) גבוה מזה של הנשים הערביות בישראל (3.5), אך הפער קטן יותר.

כשבוחנים את מגמות השינוי בשיעור הפריון מתברר שבעשור האחרון חלה עלייה בשיעורי הפריון של הנשים היהודיות בישראל ובירושלים. בקרב הנשים הערביות והמוסלמיות בישראל ובירושלים חלה מגמה הפוכה וחלה ירידה בשיעורי הפיריון.

והרי החדשות – לראשונה החל משנת 2009 שיעור הפריון של הנשים היהודיות בירושלים (4.3) גבוה יותר משיעור הפריון של הנשים הערביות (3.9) ואף גבוה מזה של הנשים המוסלמיות (3.9).

 

מקורות: אחמד חליחל, פריון של נשים יהודיות ומוסלמיות בישראל לפי מידת הדתיות שלהן בשנים 1979 -2009, לשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יוני 2011. שנתון סטטיסטי לישראל 2011, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.