כ- 37% מאוכלוסיית העיר ירושלים בגילאי 15 ומעלה הם ערבים. אוכלוסיה זאת מאופיינת במשקי בית גדולים, בממוצע 5.2 בני משפחה, ותחולת עוני גבוהה, המגיעה ל- 82% בעוד שבירושלים תחולת העוני עומדת על 49%. שיעור תחולת העוני הגבוה בקרב האוכלוסייה הערבית מיוחס בעיקר להשתתפות נמוכה בכוח העבודה בקרב נשים ערביות, ולתעסוקה לא מקצועית המאופיינת ברמות שכר נמוכות. שיעור התעסוקה של נשים ערביות במזרח ירושלים נמוך באופן משמעותי משיעור תעסוקת הגברים הערבים וגם בהשוואה לשיעור התעסוקה של נשים ערביות בישראל בכלל. לפי השנתון הסטטיסטי לירושלים העתיד לצאת ביום ירושלים הקרוב, בשנת 2016 עמד שיעור הנשים הערביות המשתתפות בכוח העבודה בירושלים, בטווח הגילים 64-25, על 22% בלבד, לעומת 35% בקרב נשים ערביות בישראל.
בשנים האחרונות פעלה הממשלה להעלאת שיעור התעסוקה בישראל בכלל ובקרב נשים ערביות בפרט. ואכן, שיעור התעסוקה הכללי עלה בעשור האחרון, וכך גם שיעור התעסוקה של נשים ערביות אשר עמד לפני כעשור, לפי דו"ח הוועדה לבחינת מדיניות התעסוקה משנת 2010, על 23.4%. עם זאת, בקרב נשים ערביות בירושלים לא ניכר שינוי משמעותי בשיעור התעסוקה בשנים האחרונות, והוא נותר סביב ה-20%. נראה כי כלי המדיניות שהופעלו אינם משיגים את ההשפעה הרצויה בקרב תושבות מזרח ירושלים, אם בשל יישום לא מספק שלהם בעיר ואם בשל חוסר התאמה שלהם לאוכלוסייה הספציפית, נוכח החסמים הייחודיים לה.
בין החסמים הללו ניתן למנות את מחסום השפה, שכן תושבי מזרח ירושלים לומדים על פי רוב בבתי ספר הפועלים לפי השיטה הפלסטינית, אשר אינה מחייבת לימודי עברית. חסם זה מונע את השתלבותם בעבודות איכותיות במערב העיר. כמו כן, שיעורי הנשירה במערכת החינוך במזרח ירושלים הינם גבוהים מאוד וכתוצאה כ- 43% מהנשים הערביות בגילאי 15+ נעדרות תעודת 12 שנות לימוד. נתון זה מהווה חסם להכשרה מקצועית, כלי המאפשר שילוב תעסוקתי איכותי, וזאת לאור תנאי הסף הדורש 12 שנות לימוד לקבלת תעודת מקצוע בתום קורסי ההכשרה. לנשים ערביות חסמים נוספים, הן מעדיפות לעבוד במזרח העיר, ומנמקות זאת בתחושה של מצב ביטחוני ואישי. כמו כן עולה כי נשים ערביות נוטות לעזוב את מקום עבודתן או להפסיק את לימודי ההכשרה המקצועית כאשר הן מתחתנות.
יחד עם זאת, הנתונים מראים כי חלה עלייה בשיעורי האבטלה של נשים ערביות בירושלים (נשים המחפשות עבודה אך אינן מוצאות), בשנת 2015 שיעור זה עמד על 4% ובשנת 2016 על 9%. נתונים אלו עשויים להעיד על מגמה חיובית לפיה יותר נשים ערביות מעוניינות לצאת לעבודה בירושלים. אך, במקביל נתונים אלו מעידים על הקושי הגדול שלהן למצוא עבודה.
מיותר לציין כי התרומה הכלכלית כתוצאה מגידול בהשתתפות בשוק בעבודה של נשים ערביות בירושלים הינה משמעותית לכלכלת העיר. מחקר שנערך במכון ירושלים למחקרי מדיניות העריך כי, שילוב נשים ערביות בשוק התעסוקה בטווח הקצר, עשוי להצמיח את כלכלת העיר בשיעור של 457- 643 מיליון שח בשנה.
