ההסתדרות הכללית הוקמה בשנת 1920 כאבן יסוד בתהליך הקמת המדינה ומאז ועד היום היא איגוד העובדים הגדול בישראל. בשנת 1930 הוקמה לצדה הסתדרות העובדים הלאומית ובשנת 2007 הוקם ארגון עובדים נוסף בשם "כוח לעובדים" שקם כתוצאה מביקורת על תפקודה של ההסתדרות הכללית. מטרתם של איגודי העובדים היא לדאוג לזכויות העובדים, לפעול לשיפור תנאי העסקה ולנהל משא ומתן על הסכמים קיבוציים. 
 
על פי נתוני ההסתדרות הכללית החדשה (ממרץ 2012) חברים בארגון 660,187 איש. במרחב ירושלים רשומים 66,537 חברי הסתדרות המהווים 10% מחברי הארגון. שיעור זה כפול מחלקו של מרחב תל אביב (5%) ושל מרחב ראשון לציון (5%) והבדל זה נובע ככל הנראה מכך ששיעור העובדים הירושלמים במגזר הציבורי גבוה מאשר בערים אלו. חלקו של מרחב העיר חיפה, המכונה "עיר פועלים", בקרב חברי ההסתדרות, דומה לזה של ירושלים ועומד על 9% מחברי הארגון. 
 
ההסתדרות מורכבת מכמה איגודים מקצועיים. האיגוד הגדול ביותר הוא עובדי הרשויות המקומיות (15% מחברי ההסתדרות), אחריו עובדי המדינה (12%) והעובדים בחקלאות, כימיה ושמירה (9%). לעומת זאת בין המקצועות בהם ההתאגדות היא הקטנה ביותר ניתן לציין את המטפלים ביצירה והבעה (חבר הסתדרות אחד), עובדי תקשורת ואמנים (3 חברים) ושינניות (7 חברות). הנתונים מראים כי 71% מחברי ההסתדרות הכללית הם ילידי הארץ בעוד ש-20% הם עולים ותיקים ו-9% הם עולים חדשים. חלוקה על פי גיל מראה כי 24% מחברי ההסתדרות הם צעירים עד גיל 34, 52% נמצאים בטווח הגילאים שבין 35-59 ו-19% הם מעל גיל 60. 
 
בבחירות שנערכו למוסדות ההסתדרות במאי 2012 בחרו 66.6% מהמצביעים בעופר עיני לתפקיד יושב הראש לעומת 33.3% שבחרו באיתן כבל. במרחב ירושלים שיעורי התמיכה בעופר עיני עמדו על 69.1%. שיעור התמיכה בירושלים ברשימתו של עיני לועידת ההסתדרות (68.3%) היו גם הם גבוהים יותר מהממוצע הארצי (64.9%) ומשיעור התמיכה במרחב תל אביב (56.7%), חיפה (62.7%) וראשל"צ (64.1%).