בשכונה בה אני מתגורר יש קומפוסטר שכונתי, שזכיתי להימנות על מקימיו ומפעיליו. מדובר בחמישה תאים גדולים המשרתים, לפי הערכה, כמה עשרות משפחות. הפסולת האורגנית מורכבת בעיקרה ממים, והקומפוסטרים עוזרים להיפטר מפסולת עתירת-משקל זו, בצורה נוחה ומקיימת. כתוצר לוואי אנחנו מקבלים גם זבל אורגני אותו אנחנו מפזרים בגינה הקהילתית (לא בשנת השמיטה).
לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתחילת אוקטובר, בשנת 2020 העבירה עיריית ירושלים 150,000 טונות של פסולת אורגנית למיחזור, שהיוו 28% מכלל הפסולת שנאספה בעיר (כולל זו שלא נשלחה למיחזור). בירושלים היה אחוז זה הגבוה מבין הערים הגדולות (מעל 100,000 תושבים) בישראל. למעשה שליש מהפסולת האורגנית שנשלחה למיחזור בישראל, הגיעה מירושלים (שאוכלוסייתה מהווה רק 10% מאוכלוסיית המדינה).
כאמור, פסולת אורגנית היא כבדה, מפני שהיא מורכבת ברובה ממים. לעומת 150,000 טון של פסולת אורגנית, הועברו למיחזור מירושלים רק 56,000 טונות של קרטון, גזם, פלסטיק, מתכת, נייר, וזכוכית יחדיו.
בנוסף לנתונים המרשימים הללו, ישנם בירושלים, לפי "מהפח ירוק" גם כ-2700 קומפוסטרים ביתיים המופעלים על-ידי תושבים בחצרות הבתים, וכ-100 בשטחים ציבוריים כמו גינות קהילתיות. קומפוסטרים אלו ממחזרים כמות גדולה נוספת של פסולת אורגנית, בנוסף לזו שנשלחת למיחזור.
