כיום רק מיעוט מהציבור החרדי בוחר ללמוד באקדמיה. מה קורה עם צעירים אלה? במחקר שפורסם לפני מספר חודשים, ביקשתי לענות על השאלות: מהם האתגרים שמלווים שילוב של סטודנטים חרדים באקדמיה? ומה לעשות כדי להקל ולשפר את שילובם?
הצלחת השילוב באקדמיה תלויה במידה רבה בבחירת תחום ומוסד הלימודים. בשלב זה בולט היעדר המידע וההבנה מהם לימודים אקדמיים, מחסור במודלים לחיקוי, הצורך בהשלמת לימודי ליבה לצורך עמידה בתנאי הקבלה והיצע מועט של תחומי לימוד במוסדות בהפרדה. מתן מידע והכוונה באמצעות ליווי אישי, הכוון ללימודים ותעסוקה אקדמיים, תיאום ציפיות ופתיחת תחומי לימוד נוספים, בעיקר עבור גברים, יסייעו כאן.
מי שכבר החל ללמוד מתמודד עם פערי ידע גדולים (בעיקר הגברים, ובאנגלית), היעדר מיומנויות והרגלי למידה מותאמים לאקדמיה, צורך בתמיכה רגשית-חברתית וכלכלית. המוסדות הקולטים חסרים מידע על השימוש במעטפת הסיוע שהם מציעים, בדיקת איכותה והתאמתה לצרכים של הסטודנטים. בנוסף, יש למוסדות קושי מנהלי לזהות 'מיהו חרדי'. בשלב זה נדרשת פרו-אקטיביות של המוסדות בהצעת מעטפת הסיוע ובדיקתה, יצירת קשר אישי עם הסטודנטים, מתן סיוע כלכלי נרחב מהקיים, מציאת דרך אפקטיבית להבטיח שיפור בשליטה באנגלית ומציאת פתרון בירוקרטי-משפטי לזיהוי הסטודנטים החרדים הלומדים בקמפוסים הראשיים.
אתגר משמעותי נוסף הוא הנשירה מלימודים. איתור מוקדם של קשיים, בהם לקויות למידה והצעת מענים מותאמים יכולים להפחית את היקף הנשירה. לגבי מי שכבר נשר, מוצע להציע מסלולי חזרה ללימודים אקדמיים או הכשרה מקצועית או שילוב אחר בתעסוקה.
בקרב החרדים שפונים לאקדמיה ובקרב מקבלי החלטות ברמה המדינתית שולטת לרוב התפיסה האינסטרומנטלית כי רכישת השכלה גבוהה הינה אמצעי לשילוב של חרדים בתעסוקה. למרות תפיסה מובילה זו, הסטודנטים החרדים מקבלים מעט הכנה לשילוב בתעסוקה, המענים לרוב לא מותאמים לצרכים ולמאפיינים של הציבור החרדי וחסרה הכשרה פרקטית ורגשית. גם בסיום הלימודים, חסר סיוע במציאת עבודה.
לסיכום, המחקר העלה את החשיבות שיש לשלב הקדם האקדמיה להצלחה בלימודים עצמם; בזמן הלימודים לתואר בלט הצורך בהרחבת הסיוע הכלכלי ושיח שוטף סטודנטים-מוסדות-מועצה להשכלה גבוהה כדי להציף צרכים ומתן מענים מותאמים; בנוגע לשילוב בתעסוקה בלט הפער בין ההתייחסות ללמודים אקדמיים כאמצעי לשילוב בתעסוקה לבין הסיוע המועט והיעדר הליווי בתהליך מורכב זה.
