מזה כחודשיים הארץ כמרקחה ומאות אלפי אזרחים יוצאים להפגין נגד הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה. על רקע האירועים, מעניין לבחון מהי מידת האמון שרוכשים תושבי ישראל למוסדות הממלכתיים המרכזיים במדינה ובראשם הכנסת, הממשלה ומערכת המשפט. נתוני הסקר החברתי לשנת 2021 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאפשרים לבחון סוגיה זו.
מצער לגלות כי ככלל מידת האמון בכנסת ובממשלה היא נמוכה. בשנת 2021, רק 28% מהיהודים בני 20 ומעלה בישראל ציינו כי הם נותנים אמון בכנסת במידה רבה או במידה מסויימת. מידת האמון בממשלה גבוהה קצת יותר – 33%, בעוד שהאמון במערכת המשפט גבוה באופן משמעותי ועמד על 55%. בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל נרשמה תמונה דומה – 27% ציינו כי הם נותנים אמון בכנסת במידה רבה או במידה מסויימת, 33% בממשלה ו-58% במערכת המשפט.
בחינת הנתונים בקרב האוכלוסייה היהודית ב-3 הערים הגדולות בישראל – ירושלים, תל אביב וחיפה – מצביעה אף היא על כך שמידת האמון בכנסת ובממשלה נמוכה יותר מאשר במערכת המשפט. בבני ברק נצפתה תמונה הפוכה. בבני ברק בולטת מידת האמון הנמוכה מאוד שרוכשים תושבי העיר, שמרביתם חרדים, למערכת המשפט – 11%.
בקרב תושבי ירושלים (יהודים וערבים) 22% ציינו כי הם נותנים אמון בכנסת במידה רבה או במידה מסויימת, 26% רוכשים אמון לממשלה ו-45% למערכת המשפט. ישנו פער גדול במידת האמון שנרשמה בקרב תושבי העיר היהודים והערבים כלפי מגוון מוסדות. בקרב התושבים היהודים האמון הגבוה ביותר נרשם כלפי צה"ל (90%), ולאחר מכן לעירייה (76%) ולמשטרה (57%). התושבים הערבים לעומת זאת רוכשים את האמון הגבוה ביותר לכלי התקשורת (70%), למערכת המשפט (45%) ולעירייה (30%). מעניין לראות שהאמון שרוכשים שני המגזרים למערכת המשפט זהה – 45%.
3 תגובות על “אמון או אי אמון? זו השאלה”