לפי נתוני סקר הוצאות משק הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2018 הייתה ההכנסה החודשית הממוצעת (ברוטו) של גברים שכירים בירושלים על 9,620 ש"ח, בהשוואה ל-7,380 ש"ח עבור נשים. כלומר, שעל כל שקל הכנסה של שכיר בירושלים, מרוויחה שכירה 77% מהסכום. בהשוואה לישראל, לתל אביב-יפו ולחיפה, מדובר ביחס קטן יותר: יחס ההכנסה בין שכירים לשכירות בחיפה עמד על 70% (12,780 ש"ח לגברים לעומת 8,930 ש"ח לנשים), בישראל- 68% (12,500 ש"ח לעומת 8,550 ש"ח), ובתל אביב-יפו היה היחס 63% (18,200 ש"ח לעומת 11,380 ש"ח).
בין השנים 2018-2008 גדלה ההכנסה הממוצעת של שכירים בירושלים ב-16%, לעומת 25% בקרב שכירות בעיר והפער ביחס ההכנסות הצטמצם, כאשר יחס ההכנסה של שכירה לעומת שכיר עלה מ-71% בשנת 2008 ל-77% בשנת 2018. בתקופה זו הצטמצם הפער בין הכנסות שכירות ושכירים גם בישראל- מ-63% בשנת 2008 ל-68% בשנת 2018. בחיפה הצטמצם היחס מ-62% בשנת 2008 ל-70% בשנת 2018. בתל אביב-יפו, לעומת זאת, גדל היחס- מ-65% בשנת 2008 ל-63% בשנת 2018 (יש לציין כי לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חל זינוק בשכר הגברים השכירים בתל אביב-יפו ומכאן נובע הפער. לשם השוואה בשנת 2017 עמד יחס ההכנסות בין שכירות לשכירים בתל אביב-יפו על 72%).
אחת הסיבות המרכזיות לפערים, היא שמספר שעות העבודה השבועיות של שכירים גברים גבוה יותר לעומת אלו של הנשים: בירושלים עמד מספר שעות העבודה השבועיות הממוצע של גברים על 43 שעות, לעומת 34 שעות לנשים. שכירים בישראל, בתל אביב-יפו ובחיפה עבדו בממוצע בשבוע 45 שעות, לעומת 37 שעות עבודה לנשים שכירות בישראל, 39 שעות בתל אביב-יפו ו-38 שעות בחיפה.
